Page 47 - גג 47 16במאי
P. 47
בגדיו ומדמיינת משכב עמו כשהיא לבדה .הקשר של אלבר עם בנו חזק עוד יותר – הוא
שב ומתבונן בתמונותיו ,מחשב כל העת את השעה במקום שהותו ,דואג לו כל העת
ומייחל לשובו .בדרך מסתורית גם יודע אלבר את המתרחש עם בנו ,דובר אליו במישרין:
נוזף ,מזהיר – וריקו בדרך מסתורית חש ומרגיש ) .(96-97 ,147 ,34כאשר אובד לריקו
הילד שמצא ו"אימץ" ,האב יודע ,וחש את האובדן ואת משמעותו מעבר למרחק ולמסך
שירד על ריקו אחרי האובדן הזה ) .(183לא ייפלא ,כי הקשר הנולד בין דיתה לאלבר
עובר בכך ששניהם מדמים לעצמם שהם בטיבט ,וכי ריקו חש זאת ומדבר אליהם על כך
ברוחו ).(123 ,118
הקשר בין הנוסע לנשאר משקף לרוב את הקשר שהיה ביניהם לפני היציאה למסע .ועם
זאת שינויים שמתחוללים בנוסע במהלך מסעו עשויים להשפיע גם על הקשר בינו לבין
הנשאר ,ולהיפך :הקשר בין השניים עשוי להשפיע על המתחולל במסע )כפי שקורה
לנועה ולתיאו( .כאשר המדובר במסע אבל ,יש לקשר הזה חשיבות מיוחדת ,כיוון
שעשויות להיות לו השלכות על עיבוד האבל ועל הצלחת השלמתו; אם כי ,כפי שמלמד
המקרה של ריקו שהדרך חזרה לביתו אבדה ,קשר עמוק וטוב בין הנוסע לנשאר הוא רק
אחד הגורמים המשפיעים על גורל המסע ,ואין בכוחו להבטיח את שיבת הנוסע לביתו.
)ב( הנוסע /הנשאר והנעדר
פן נוסף ,מעניין במיוחד בהקשר של מסע אבל ,הוא היחס בין הנוסע לבין הנפטר;
ובמקרה שגם הנשאר בבית אבל על המת :אף היחס בין הנפטר לנשאר .לכאורה ,לא
ייתכן קשר בין חי למת .אלא שכבר פרויד דיבר על ההיאחזות במת ,מפני ש"האהבה
לאובייקט [...] ,עליה אי אפשר לוותר בשעה שמוותרים על האובייקט עצמו" )פרויד
.(18 ,2000אך בניגוד לדברי פרויד ,היאחזות במת איננה בהכרח ביטוי לחוסר יכולת
להכיר במציאות .בספרי ))פריבך-חפץ (2009בחנתי את האפשרות לקיומו של דיאלוג-
אהבה מלא חיות ודינמיות עם המתים .במסגרת זו בחנתי את עמדותיהם של הפילוסופים
סרן קירקגור ,מרטין בובר ,ז'אק דרידה ואסא כשר לגבי היחס למתים .כולם מדברים על
אפשרותו של יחס חי עם המתים שאיננו כרוך בהכחשת מותם ,כאשר בובר ודרידה
מדגישים את הפניה למת בגוף שני כמאפיין של קשר עמוק עם מת ,כמו גם את תפיסתם
של קשר עם המת כהמשך וכחיזוק ליחס דיאלוגי אוהב עם בני אדם חיים .כשר מציע
תמונה עשירה של יחסים מלאי חיות עם מתים ,עד כדי ערפול הגבול בין החי למת:
"הגבול שבין החיים לבין המוות אינו הגבול שבין המציאות הרב-ממדית לבין הזיכרון
החד-ממדי ] [...אדם יקר לנו ,במותו ,אנחנו זוכרים אותו ] [...אוהבים אותו ] [...חושבים
עליו ] [...יכולים להוסיף ולהתגאות במידותיו ,להוסיף ולשחזר את רגשותיו ,כדי לשמוח
בשמחתו ולהשתתף בצערו ] [...להתגעגע אליו בהעדרו ,במותו ] [...אנחנו חיים את יחסינו
עם המתים היקרים ללבנו .היחסים הללו יכולים להיות עשירים מאד ,גם אם אינם מלאים
] [...הגבול שבין החיים לבין המוות ] [...עובר בתוך המציאות הנפשית ,אולם הוא מתבטא
ַּגג גיליון 45 47
