Page 82 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 82
(מקטרג) :וקיברו אותו ,את החוטא ,כפי שעשה לי פעם שד ממלצר:
משה ,בתוך החול.
כשפן מטוגן כהלכה הוא רץ אלי "בחרטה". שטן:
ושוט הנוגשים עוד בידו הרמה. פאוסט:
(צחוק שטני של האורחים .להבות מזנקות מן הגביעים עד למשטח הבמה)
(בהצביעו על מפיסטו) שטן ארור! גרינג:
הוא מצייר ,הוא מצייר לו בזמר ושיר את השד על הקיר! גבלס:
(בניב שלו) אני מרגיש את עצמי די מחורבן בגיהינום ,מה גבלס:
דעתך בלדור ,גועל נפש שכמוך ,שאני אשאיר את האידיוט שירך:
אצלנו ,ואעזור לשטן ,כמשנה למלך ,עם החנית בגלימה,
ואסדר איתו את העניין?!
לפי התכנית של אדולף :קודם ניקח את העולם ,אז ניקח
את השאול!19
(צוחק בעניין). השטן:
הס:
מה הוא חושף ,הנקניק?
(מתעורר) תסתמו את הפיות ,או שעוד היום תריחו שניכם גרינג:
את הפרחים מלמטה! גבלס:
שירך:
חמש מאות אלף שדים באו פעם לעולם. גרינג:
אבל לשדים האומללים לא היתה פרוטה בכיסם. גבלס:
(המתערב שוב) אז אמר הפשפשון הקטון מכולם (מצביע על
גבלס) –
ראשי דלעת מטומטמים שכמותכם! רק אני ,כן ,רק אני הוא
שד Comme il fautמכולכם!
מפיסטו מתרומם בהדרת כבוד ובארשת של גועל ממקומו ואחריו :דוקטור
פאוסט .הם נשענים על אחד העמודים שבאולם .מכל הפינות והאגפים בוקעים
פרצי להבות פראיים! מכל עבר זורמים לאולם רקדנים ורקדנים שדיים ,שגייס
השטן בקסמיו.
ׁ(בלט הלהבות!)
19לצורך עדכון וקירוב אל הנמען העכשווי ,התרגום נשען על שירו הידוע
של ליאונרד כהן – First we take Manhattan, then we take Berlinתוך סטייה
קלה בלבד מהמקור .המתרגם.
80תאטרון גיליון 42
