Page 87 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 87
אלזה ועיר של חלום מר סווט:
הדחליל:
אני מבקש ממך ,עד כאן! המשוררת:
הדחליל:
וחוץ מזה ,במחילה ,הכעס מזיק לי ,כי קשה ומפרכת ,מר
סווט ,היא עבודתי. מר סווט:
כן ,זה נכון ,עשר שעות ביום פלוס שעות נוספות ,הוא הדחליל:
מגרש את הדרורים מן הפירות.
המשוררת:
כואבים לי השרוולים וכלונסאות המכנסיים ,ובניגוד להוא מר סווט:
שם במרומים ,אין לי עוזר שיחליף אותי לפעמים ,ואין לי המשוררת:
מר סווט:
רגע פנאי לנוח.
מסייה ,לפי כושר ההתנסחות ,יש לך כישרון בלתי רגיל המשוררת:
לעיתונאות .אני מציע לך בזאת ,מסייה ,לכתוב לי מר סווט:
המשוררת:
ל"הארץ" רשימה ,שלושים שורות על תרבות הגינה. מר סווט:
(מוחנף ביותר) בדיוק 12צלצל עתה ,השעון הפרה־היסטורי
בחדר הקבלה( .הדחליל מדדה מעל מקומו במרכז הגן חזרה
דרך דלת חדר הרופא)
הוא מתנודד ,המסכן ,כמו שיכור מיין ,אני מפחדת שהוא
עוד ישבור אחת מכלונסאות המכנסיים –
ב"כלבו" שוורץ 45הוא ישיג מקלות של מטאטא –
אתה הרי רואה ,הוא מין טיפוס כזה; ...ולא כמונו ,הוא גם
מעולם לא היה קטן.
! All rightוהוא גם לא חסר אף פעם לאף אחד .אחרי
שהסתיו יעשה בו שמות ,יעיפו את הברנש אחת־שתיים
לאשפתות) .מר סווט מתיישב לצידה של המשוררת ,כדי
לקשור את שרוך נעלו) אני מקווה שידידנו הדחליל יעזוב
אותנו בשקט לכמה דקות?
ומה ,סר יקר ,מבוקשך ,מה מביא אותך? ועוד דרך כל כך
ארוכה?
! Allrightהמחזה שלך מעניין אותי מאוד.
זה כבוד גדול ,באמת ,מר סווט.
אך בין שירה ל ַכ ָת ָבה – הבדל של שמים וארץ! משוררת
נכבדה.
45בית עסק ידוע בירושלים המנדטורית ,ברחוב בן-יהודה ,סמוך לכיכר ציון.
גיליון 42תאטרון 85 
