Page 90 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫ראה‪ ,‬ואני מכסה את זוג ידיה הקטנות עם ‪47 mon Mouchoir‬‬ ‫הדחליל‪:‬‬

‫קולו נטול הגוף של דוד‪ :‬היא ציירה לעצמה קשת מוזהבת כמו אבשלום המסכן‬

‫שלי מעל לשיער‪[ – .‬מגן דוד] –‬

‫היא גוועת‪...‬‬ ‫מר סווט‪:‬‬

‫ובלי איש דת‪ ,‬רב‪ ,‬שייך‪ ,‬פסטור –‬ ‫הדחליל‪:‬‬

‫חמֹור ‪-‬‬ ‫מר סווט‪:‬‬

‫המחזה נגמר –‬

‫אין לי מושג איך להמשיך‪...‬‬
‫אולם שומעים מכוכב הארץ הקרוב – שאלה‪ :‬ובאלוהים את מאמינה?"‬

‫(המסך יורד! המשוררת שרה חרש מאחורי המסך‬
‫המשוררת‪ :‬אני כל כך שמחה‪ ,‬כל כך שמחה‪ :‬אלוהים קיים ו"נמצא"!!‬

‫מתוןך ההצגה אניואני בתאטרון וופרטל‪1979 ,‬‬

‫‪ 47‬צרפתית‪ :‬השפם שלי‬

‫‪ 88‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬