Page 94 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 94
אבישי מילשטיין" :תאטרון אתה עושה עם מה שיש וכשאין אתה
עושה עם מה שאין .זה לדעתי הכלל הגדול ביותר ,החשוב ביותר
אולי שלמדתי בחיי שקשור לתאטרון ,זה לדעת להבין ,בוודאי
כבמאי ,את ההבדל בין מה שאתה חולם לבין מה שיש לך".
גדי :איך תאטרון נוצר נוצר?
דלית :צריך להבין שלא התכנסנו בהתחלה כדי להקים תאטרון ,רצינו לעשות
פרויקט ,הצגה .אבל כיוון שהבנו כמעט מהרגע הראשון שזה פרויקט גדול ,כי
חשבנו לעשות את כל הטרילוגיה ,אז הייתה לנו תובנה שאם לא נהיה
מאורגנים טוב ליום שאחרי שההצגה יוצאת ,זה לא יצליח לרוץ .ונורא לא
התחשק לנו לעבוד קשה ,לעשות הצגה ,וזהו זה ...נגמר.
אבישי :אני זוכר משהו אחר לגמרי .אני זוכר שדלית רצתה להקים תאטרון,
אבל כל בן אדם שאת פנית אליו ואמרת לו אנחנו הולכים להקים תאטרון
צחק לך בפרצוף ..שחקנים אין להם חזון .יש להם רעב לעבוד אבל אין להם
באמת חזון .זו הייתה שיטת הסלמי .נקים התנחלות ואז עוד התנחלות ואז עוד
התנחלות ואחר כך כבר לא יוכלו להחזיר את השטחים .הרעיון היה ליצור את
המחויבות דרך פרויקטים בודדים.
דלית :עד היום זה ככה.
אבישי :כן ,שחקנים רוצים תפקיד ,רוצים שיראו אותם ויקיחו אותם לקאמרי או
להבימה .אני חושב שהיום זה כבר דהה .היום יש יותר סרטים.
גדי :היום רואים אותך בקאמרי ואומרים יקחו אותי דרך זה לתאטרון נוצר....
אבישי :אני חושב שהפיתוי היום זה טלוויזיה .אז הטלוויזיה הייתה בחיתוליה,
אנחנו מדברים על ,1991רק הקימו את הערוץ השני בכלל ,לא היה לשחקנים
מה לעשות.
דלית :לא ,היה קצת תאטרון פרינג' מעט מאוד .אני הייתי כמעט היחידה
בכיתה שלא קיבלו אותה לשום תאטרון רפרטוארי ,שזו מכה גדולה באגו .אבל
גם לא נורא התדכדכתי מזה ,אז ישר הלכתי לדברים אחרים ודברים אחרים
היו נורא מעטים .מוטי אברבוך ניסה להקים את הקומה השלישית סיבוב ב' ,זה
היה ,פחות או יותר ,כל הפרינג' .תקופה מסוימת הייתי עיתונאית של עיתון
העיר ,ואז דודי מעין עשה את עכו .אבל לנסוע לעכו זה נראהלי נורא רחוק,
נדמה לי שחשבתי אז שאני רוצה תפקידים ראשיים .נורא החזקתי מעצמי
כשחקנית מי יודע מה .אז הדרך היחידה לקבל תפקידים ראשיים זה להקים
תאטרון משל עצמך .זו פחות או יותר הייתה נקודת המוצא.
גדי :אבל תגידו דבר אחד ,איך נולד השם? מעניין .כי השם הוא דו משמעי.
92תאטרון גיליון 42
