Page 98 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫שלמדתי בחיי‪ ,‬שקשור לתאטרון‪ .‬לדעת להבין‪ ,‬בוודאי כבמאי‪ ,‬את ההבדל בין‬
‫מה שאתה חולם לבין מה שיש לך‪ .‬עכשיו‪ ,‬לנו לא היה כלום‪ ,‬ובמקרה הטוב‬
‫היו לנו כל מיני חללים שהם לא חללי תאטרון‪ .‬אז אנחנו הפכנו את זה למסר‬
‫אמנותי‪ .‬והרבה זמן אנחנו בעצם‪ ,‬כמעט עד אלהמברה‪ ,‬עד ‪ ,1997‬שש שנים‪,‬‬
‫בשבע שנים הראשונות שלנו כל הזמן שינינו חלל וכל הזמן שיפצנו חללים‪.‬‬

‫ממש עבדנו בשפצת‪.‬‬

‫דלית‪ :‬עד היום‪.‬‬

‫אבישי‪ :‬השחקנים היו יושבים ומעבירים כדים עם אבנים ועם חומרי בניין והיו‬
‫מעצבים את החללים של ההצגות‪ .‬בתפיסה שלי אז‪ ,‬לא ראיתי תאטרון בתור‬
‫דבר קטן וצנוע‪ .‬לא שאני מזלזל בתאטרון צנוע חס וחלילה‪ ,‬עם השנים עשיתי‬
‫הרבה מאוד פרויקטים מאוד קטנים ואינטימיים‪ .‬אבל באותה תקופה הייתה בי‬
‫איזה שהיא בערה לעשות דברים בפורמט גדול‪ .‬אז השילוב הזה שאין לך‬
‫מקום ויש לך פורמט גדול הביא אותך למקומות מאוד מאוד הזויים‪ .‬כמו‬
‫למשל לתחנת הכוח רידינג‪ .‬זה היה מעשה חלוצי שאחר כך ברבות הימים הם‬
‫באמת ניצלו אותו והפכו אותו לאתר אמנות‪ .‬כשאנחנו באנו לשם‪ ,‬זו הייתה‬

‫תחנה נטושה‪.‬‬

‫דלית‪ :‬לא כתוב בשום מקום שאנחנו שיפצנו את המקום מכספנו‪ ,‬לא חברת‬
‫חשמל העשירה‪ .‬הבאנו את הכסף‪ ,‬מהבית‪ .‬אתה יודע‪ ,‬יש דברים שאני לא‬

‫הייתי עושה אותם היום‪ .‬יש כוח בבורות‪ ,‬בצעירות‪.‬‬

‫אבישי‪ :‬תמיד אמרתי‪ ,‬כשאין לך‪ ,‬אתה יכול להרשות לעצמך לעשות את הכול‪.‬‬
‫כשיש לך‪ ,‬אתה צריך להתחיל לתת דין וחשבון‪ .‬לא הרווחנו כסף‪ ,‬לא ראינו‬
‫הכנסה‪ ,‬הכל הלך אך ורק לעניין האמנות‪ .‬גם השחקנים המסכנים שלנו‪ ,‬שנים‬

‫הם לא ראו גרוש מהדבר הזה‪ ,‬וככה גם אנחנו‪.‬‬

‫דלית‪ :‬וגייסנו הרבה כסף די מהר‪ .‬אבישי ואני הצלחנו לשחק את המשחק‬
‫בתבונה ולעקוץ מאיפה שאפשר לעקוץ‪ .‬לא היינו תאטרון של מסכנים‪ ,‬אבל‬

‫הכסף זרם חזק לתוך פרויקטים נורא גדולים‪.‬‬

‫אבל רציתי לחזור לעניין של החלל ששאלת‪ .‬כל מה שאבישי אומר זה נכון‪.‬‬
‫אבל עוד פעם מנקודת המבט שלי‪ ,‬אבישי היה לו כמו שאני ראיתי‪ ,‬היה לו‬
‫ֶפ ִטיש‪ ,‬וזה התחבר מאוד גם למשהו שאני נורא אוהבת‪ ,‬לעשות תאטרון שלא‬
‫מתרחש באולם תאטרון‪ ,‬פשוט ככה‪ .‬אני מניחה שאירופה רוויה הייתה כבר אז‬
‫בזה‪ ,‬אבל פה‪ ,‬זה היה כל כך מזערי‪ ,‬מצומצם‪ ,‬החוויה שאנחנו עושים תאטרון‬
‫לא בחלל תאטרון הייתה כל כך חדשנית‪ .‬כשגמרנו את עכו ב־‪ ,1992‬במשך‬
‫שנה וחצי חיפשנו מקום להעלות את המחזה השני‪ ,‬מקום שבו התאטרון לא‬
‫יהיה קונבנציונלי‪ .‬שנה וחצי אחרי עכו חיפשנו ורק ב־‪ 1994‬מצאנו מקום‬

‫והבאנו את האנשים וחידשנו את זה בשביל להציג את זה חודש ימים‪.‬‬
‫אבישי‪ :‬כשחידשנו את ההצגה‪ ,‬זו הייתה הצגה מבוימת מחדש כדי להתאימה לחלל‪.‬‬

‫‪ 96‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬