Page 96 - תאטרון 42 לאינטרנ ט
P. 96
דלית מילשטיין" :הבעיה של תאטרון נוצר ,היא שאי אפשר לעשות
לו מיתוג .לכן ,קשה מאוד לענות על השאלה שלך .היה ברור
שאנחנו יוצאי דופן כי אנחנו הראשונים והיחידים שהצליחו למצוא
לעצמם בית באופן כל כך דרמטי ביפו ,באולם אלהמברה".
פרינג' ,ניסיוני בעולם הרחב נכנס כבר לתוך התאטרון הקונבנציונלי ,הפך
לחלק ממוסד .גם אצלנו הפרינג' מאוד הלך והתרחב .היום כבר לא מדברים
על הפרינג' כדבר שולי אלא כדבר מאוד דומיננטי.
אבישי :דרך אגב ,זה די בזכותנו .כל הרעיון של מרכזי פרינג' ,אנחנו בעצם
היינו שפן הניסיונות .אחרי ההצלחה שלנו בפסטיבל עכו ,עלה הרעיון ביחד עם
מינהל התרבות וכל מיני אנשים מתל אביב ,לנסות לעשות את הפיילוט הזה
של מרכז פרינג' שיהיה מורכב משני בסיסים צוותא ובית ציוני אמריקה ,האולם
העליון ,ולראות אם המקום הזה יוכל באופן קבוע לארח את ההצגות שזכו
בעכו .כי אז תמיד הייתה הבעיה ,הצגות של עכו תמיד נשפכות לים יחד עם
כל ה ,...אז מה עושים איתן? אנחנו היינו הפיילוט .פתחנו את מרכז הפרינג',
שזה בעצם מרכז הפרינג' הראשון הנתמך כמרכז .כי אז בדיוק קם תאטרון
גשר והוא הוכרז כתאטרון .ואמרו :אחרי תאטרון גשר לא יוקם עוד תאטרון
רפרטוארי בישראל! זו הייתה המדיניות ,וכל הדברים האחרים ,שהיה להם איזה
שהוא מראה של תאטרון ,כאילו נכנסו לתוך מרכזי הפרינג' .בעצם ,אנחנו
הסבא והסבתא של תמונע.
גדי :לכן בעצם יצרת את האוקסימורון הזה.
אבישי :של מה?
גדי :מרכז הפרינג'.
אבישי :זו המצאה של יובל מסקין.
גדי :במבט רטרוספקטיבי ,במה אתם רואים את הייחוד שלכם? היום ישנה
הקבוצה של רותי קנר ,הקבוצה של רנה ירושלמי ,הקבוצה של דליה שימקו
ויש עוד הרבה קבוצות .במה אתם שונים? האם הייתה לכם איזה מדיניות
ארוכת טווח ,ללכת באיזשהו כיוון שיאפיין אתכם?
דלית :הבעיה של תאטרון נוצר ,היא שאי אפשר לעשות לו מיתוג .לכן ,קשה
מאוד לענות על השאלה שלך .היה ברור שאנחנו יוצאי דופן כי אנחנו
הראשונים והיחידים שהצליחו למצוא לעצמם בית באופן כל כך דרמטי
כשישבנו ביפו ,באולם אלהמברה ולאף אחד אחר לא היה בית .אם אתה שואל
94תאטרון גיליון 42
