Page 92 - תאטרון 42 לאינטרנ ט

‫דלית מילשטיין‬

‫גדי‪ :‬תמקמי אותנו פחות או יותר בתאריכים‪.‬‬
‫דלית‪ :‬סיימתי את הלימודים בדיוק אל תוך מלחמת המפרץ הראשונה ב־‪,1991‬‬

‫ואת תאטרון נוצר הקמנו ממש אחרי המלחמה‪.‬‬
‫גדי‪ :‬אוקיי‪ ,‬אבישי‪ .‬איפה אתה היית?‬

‫אבישי‪ :‬הייתי ממש עם סיום לימודיי לתואר שני באוניברסיטת מינכן ללימודי‬
‫תאטרון‪ .‬בדיוק סיימתי את הלימודים‪.‬‬
‫גדי‪ :‬אלה היו לימודים תיאורטיים?‬

‫אבישי‪ :‬לא‪ ,‬היו הרבה לימודים תיאורטיים והייתה גם סדנת בימוי שעשינו אז‬
‫עם כמה במאים‪ ,‬והתחלתי לעבוד בתור עוזר במאי בהצגות במינכן‪ .‬ואז‬
‫המחזה שלי התקבל לפסטיבל עכו וכתוצאה מזה זכיתי בפרס וכל מיני אנשים‬
‫רצו שאכתוב להם מחזות‪ .‬נקלעתי לאיזו מין טלטלה שלא ידעתי בדיוק אם‬
‫אני צריך לעשות קריירה של במאי‪ ,‬קריירה בנויה היטב בתאטרון הגרמני‪ ,‬או‬
‫לזנק על מה שמציעים לי ולהיות מחזאי כוכב בישראל‪ .‬זה לקח לי הרבה זמן‬
‫להחליט‪ ,‬והעובדות עשו את עצמן‪ .‬הייתי כל הזמן בא לארץ וחוזר לגרמניה‬
‫להיות שם עוזר במאי‪ ,‬ואז ניסן נתיב הציע לי דברים בסטודיו‪ .‬עשיתי‬
‫איזושהי הפקה עם דורי פרנס‪ ,‬ובעצם התחברתי יותר להווי של הסטודיו‪ .‬ואז‬
‫נפגשתי עם דלית‪ .‬בעצם‪ ,‬אנחנו הכרנו כבר קודם בתלמה ילין‪ ,‬היינו באותה‬

‫כיתה‪ .‬ואז לילה אחד‪ ,‬לפני הנסיעה לגרמניה כדי לעבוד שם כעוזר במאי‪,‬‬

‫‪ 90‬תאטרון ‪ ‬גיליון ‪42‬‬