Page 45 - מי ינהל את הים 6.1.14

‫למניעת זיהום ים בשמן‪ .‬הוועדה חברה בכל הארגונים המדינתיים העוסקים בתחום זה ושותפה לכל‬
‫המחקרים בנושא‪ .‬לאחריותה לנושא זה חשיבות רבה‪ ,‬שכן במקרה של אסון דליפה בידיה סמכויות רבות‬
‫למזעור תוצאות האסון‪ .‬כך למשל‪ ,‬מנהל הוועדה מנפיק היתרי חירום לפעילות הניקיון בים (גם באמצעות‬
‫אישור טלפוני) הכולל בניית מחסומים לאורך החוף‪ ,‬הכשרת דרכי גישה ושטחי אחסון זמניים‪ ,‬ניקוי צמחיה‬

‫באזורים הרגישים‪ ,‬בניית מכשול או קירות תומכים לעצירת זרימת הזיהום לשפך נחל ועוד‪ .‬בסמכות‬
‫הוועדה גם לדרוש‪ ,‬כי המתקנים שגרמו לדליפה אכן תוקנו כראוי‪ ,‬כדי למנוע דליפות עתידיות‪.‬‬

‫חינוך‪ :‬לוועדה תכנית חינוך ציבורית הכוללת אירועים שנתיים כגון תוכנית "אמץ החוף"‪ ,‬היא מארגנת‬
‫ניקיונות חופים‪ ,‬מנהלת מרכזי מידע של משאבי חוף ותומכת בתוכניות חינוכיות להתנהגות נאותה‬
‫בחופים‪.‬‬

‫הנגשת החופים לציבור‪ :‬באמצעות ייזום תכניות לכבישים ולשבילים‪.‬‬

‫תכניות לניהול נגר עילי – הוועדה מעודדת את המדינות לנקוט באמצעים למניעת הגעת נגר עילי לים‪ .‬תכנית‬
‫בקרת זיהום החוף מבטיחה כי למדינות החוף המשתתפות בה יהיו הכלים למניעת ולשליטה בנגר מזוהם‪.‬‬

‫יתרונות‬

‫‪ ‬שיתוף פעולה בין גורמים מקומיים וגורמים פדראליים מבטיח מימון לפרויקטים‬
‫השונים‪.‬‬

‫‪ ‬שיתוף גורמים מקומיים מגביר את יכולת הבקרה על תשתיות מדינתיות‪ :‬מחנות צבא‪,‬‬
‫תחנות כוח‪ ,‬נמלים‪ ,‬מעגנות ועוד‪.‬‬

‫‪ ‬פיקוח של רשויות מקומיות בנושא קידוחי הגז והנפט מאפשר ביקורת ציבורית טובה‬
‫יותר‪ ,‬אך גם אפשרות סיוע מיידי במקרה אסון‪.‬‬

‫‪ ‬תוכניות החינוך השונות מנגישות את הוועדה לכלל הציבור‪.‬‬

‫חסרונות‬

‫המודל נחשב למורכב מאוד‪ ,‬שכן הוא מחייב שיתוף פעולה בין גורמים שונים שלא תמיד‬ ‫‪‬‬
‫מסוגלים לפעול במשותף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת רשות חדשה נתקלת לא אחת בקשיים רבים (כפי שצפוי גם אצלנו)‪.‬‬ ‫‪‬‬

‫עלות יישום התוכנית עלולה להיות גבוהה‪ ,‬עובדה שהיא מכשלה ביישומה‪.‬‬

‫‪41‬‬