Page 46 - מי ינהל את הים 6.1.14

‫העבודה ‪ Improving Integration for Integrated Coastal Zone Management‬מאת ד"ר‬
‫מישל פורטמן ואחרים‪ ,‬שפורסמה ב‪ Science of the Total Environment-‬ניתחה מספר מדינות‬

‫המנהלות את חופיהן על פי עקרונות הניהול החופי המשולב‪ .‬מסקנת העבודה היא‪ ,‬כי כל המדינות‬
‫השותפות לפרויקט של האו"ם ‪ ,SECOA‬לבחינת ניהול חופיהן‪ ,‬השיגו שיפור במצב ניהול החופים והים‬

‫בעקבות אימוץ מודל ה‪ ICZM-‬וזאת למרות השונות הרבה ביניהן‪ .‬בין מסקנות העבודה‪:‬‬

‫‪ ‬רשויות חוף הכוללת נציגות של משרדי ממשלה או של רשויות ממשלתיות מוכיחות ביצועים טובים‬
‫יותר מאשר רשויות חוף הנעדרות נציגות ממשלתית‪.‬‬

‫‪ ‬שיתוף פעולה טוב בין כל הגורמים מעודד את הצלחת הפרויקט והעדר יכולת אכיפה מכשיל את‬
‫הפרויקט‪.‬‬

‫מה ניתן ללמוד מהדוגמאות העולמיות?‬

‫‪ .1‬יש לגבש בחקיקה את מעמדו של הגוף המפקח על הים‪.‬‬
‫‪ .2‬יש לבצע חקיקת משנה ורפורמות המותאמות לחוק הימי ולהוציאן אל הפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬יש צורך בגיבוי פוליטי איתן‪ ,‬מכאן שרצוי שהגוף המנהל את הים יוקם במסגרת משרד‬
‫ממשלתי מוביל בעל סמכות וכוח פוליטי‪ ,‬כדי שיוכל להשפיע על הממשלה ועל המשרדים‬

‫האחרים‪.‬‬
‫‪ .4‬משרד ממשלתי המנהל את הים עלול להעדיף את האינטרס של המשתמשים (תעשיה‬
‫דייגים וכו') על‪-‬פני האינטרס של יתר המשתמשים ושל הסביבה הימית (ההוכחה לכך היא‬

‫הביקורת שמותחים ארגוני הסביבה על היתרי הדייג הרבים שמעניקים המשרדים)‪.‬‬
‫‪ .1‬גיבוי מדעי הוא הכרחי‪ ,‬שכן הוא משפר את ניהול הים ומשתית אותו על עקרונות של‬

‫קיימות ושל הבנת הסביבה הימית‪.‬‬
‫‪ .6‬שיתוף הציבור והרשויות המקומיות יוצר מוטיבציה בקרב הממשלה להגביר את הפיקוח‬
‫והאכיפה על הים‪ ,‬מגביר את העניין הציבורי והופך את כלל הציבור לעין נוספת הפקוחה‬

‫על הים ועל חופיו‪.‬‬
‫‪ .7‬יש להטמיע את האמנות הבינלאומיות ולפעול על פיהן‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לפעול לגיבוש תכניות חינוך ותכניות להגברת מודעות הציבור לאחריות על הים‪.‬‬

‫‪46‬‬