Page 50 - מי ינהל את הים 6.1.14
P. 50

‫מחקר – השירות ההידרולוגי‬

‫שייך לרשות המים‪ .‬עיקר פעולתו (החל מ‪ )1931-‬באיסוף נתונים וניתוח המצב ההידרולוגי‪ ,‬הערכת מצאי‬
‫המים הטבעיים‪ ,‬מתן תחזיות הידרולוגיות בתרחישי תפעול שונים‪ ,‬זיהוי והתראה על פגיעה קיימת או‬
‫צפויה במצב מקורות המים ועוד‪ .‬דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לנושא ניהול משק המים קבע‪ ,‬שיש‬
‫לחייב את השירות לפרסם לציבור את עיקרי ממצאיו בלשון ברורה וכי יש להבטיח את עצמאותו‪ ,‬בדומה‬

             ‫לזו של הסטטיסטיקן הממשלתי‪ ,‬וזאת כדי למנוע השפעות של מנהל רשות המים על החלטותיו‪.‬‬

                                                                                                        ‫יתרונות‬

‫‪ ‬הרשות הצליחה במידה רבה‪ ,‬לצמצם את השפעת המגזר החקלאי על משק המים‪ ,‬שהוכחה כאחד‬
                                                            ‫הגורמים למשבר‪( .‬הדעות על‪-‬כך חלוקות)‪.‬‬

‫‪ ‬הרשות הצליחה להביא לאישור הקמתם של מתקני התפלה‪ ,‬להם התנגד האוצר במשך תקופה‬
                                                                                                  ‫ארוכה‪.‬‬

                                                                                                         ‫חסרונות‬

‫הרשות מתנהלת בחוסר שקיפות ציבורית מספיקה‪ ,‬עובדה המונעת את מעורבות הציבור בהחלטות‬                        ‫‪‬‬
‫באשר למשאביו‪ .‬שני נציגי הציבור במועצת הרשות נבחרים על ידי שרי ממשלה‪ ,‬מכאן שהם אינם‬

                                                                         ‫נציגי ציבור אלא נציגי השרים‪.‬‬

‫‪ ‬מודל השימוע הציבורי אינו מאפשר שקיפות‪ ,‬או שיתוף ציבור אמיתי‪ ,‬שכן אין לדעת האם שמיעת‬
                                                  ‫קולו של הציבור אכן משפיעה על החלטות המועצה‪.‬‬

‫‪ ‬בעקבות כפל תפקידיה‪ ,‬חלק ניכר מזמנה של רשות המים מוקדש לנושא מחיר המים‪ .‬עובדה‬
  ‫המשפיעה לרעה על איכות הדיונים והופכת את נושא המחיר לנושא המרכזי המעניין את הרשות‪.‬‬

‫מערכת היחסים בין רשות המים לבין המשרד להגנת הסביבה אינו מסודר‪ .‬העדר שיתוף פעולה בין‬                     ‫‪‬‬
‫המשרדים בתחום חלוקת הסמכויות בעיקר בתחום האכיפה פוגעים במשק המים‪ .‬עובדה שיש‬

                                                                                           ‫ללמוד ממנה‪.‬‬

‫מה ניתן ללמוד מהמודל?‬

‫‪ ‬הקמת רשות הצליחה לפתור מצבים משבריים ולהסדיר את המשאב‪.‬‬

‫‪ ‬הרשות רואה את עצמה כרגולטור‪ ,‬אינה עוסקת מספיק באכיפה ואינה עושה שימוש‬
                          ‫נכון בכלי האכיפה שברשותה‪ .‬עובדה זו מגבירה את העבריינות‪.‬‬

‫‪ ‬נציגי ציבור הנבחרים על‪-‬ידי שרים אינם יכולים להיחשב כנציגי ציבור אמיתיים ולכן‬
                                                            ‫תרומתם לדיון הציבורי מועטה‪.‬‬

‫‪ ‬שימוע ציבורי (בלבד) אינו תחליף לשיתוף ציבור‪.‬‬

‫‪ ‬העדר מועצה ציבורית גורעת מאיכות הדיון ומונע מהציבור את הפיקוח על משאביו‪.‬‬

‫יש להפריד בין הגוף האחראי לחלוקת המשאב לבין הגוף הקובע את התשלום ובכך‬                                   ‫‪‬‬
                                            ‫לייעל את עבודת הארגון‪14 .‬‬                                   ‫‪‬‬

‫יש לחזק את הגוף המנטר והחוקר‪ ,‬שמגביר את הידע בתחום ולחשוף את ממצאיו בפני‬
                                                   ‫הציבור בשקיפות מלאה ובתזמון שוטף‪.‬‬
   45   46   47   48   49   50   51   52   53   54   55