Page 204 - ETUZUV HATODAA.ETUZUV HATODAA.1A
P. 204
Pg: 204 - 7-Front 21-06-20
רשע־השיש קרפ 2 04
מחקר של חברת מיקרוסופט קנדה מ־ ,2015שבוצע בקרב יותר מ־2,000
משתתפים ששיחקו במשחקי רשת בנייד ונוטרו במכשירי ,EEGמצא
שתוחלת הקשב האנושית צנחה מ־ 12שניות בשנת 2,000ל־ 8שניות בלבד
בתוך כמה שנים .הסיבה לכך ,לפי המחקר ,נובעת מההימצאות התמידית
שלנו בריבוי משימות ,ממשקים ומסכים.
חרף התפיסה השלילית של השעמום הרווחת בחברה המערבית,
לתחושת חוסר הנוחות האיומה הזו יש שתי פונקציות אבולוציוניות
משמעותיות שהובילו להתפתחותה .ראשית ,ללא שעמום היינו מרוגשים
מכל גירוי סטנדרטי בכל פעם מחדש .מטיפות הגשם שנופלות מהשמים,
מחתול שעובר ברחוב או מרכבת המגיעה לתחנה ,מה שהיה שוחק את
המערכת הקוגניטיבית והמשאבים המנטליים שלנו עד דק .מטרתו השנייה
של השעמום היא לגרום לנו להבין שאנו מצויים בפעילות שאינה מהווה
עבורנו אתגר ,כך שהוא מניע אותנו להשתתף בפעילויות בעלות משמעות
רבה מזו שאנו עוסקים בה כעת .כאן חשוב לערוך הבחנה בין היעדר
גירויים לבין שעמום .שעמום הוא הגדרה סובייקטיבית למצב שבו אדם חש
חוסר עניין בגירויים הפיזיים והרגשיים ברגע נתון .מצב זה מושפע מאוד
מהפעילות ההרגלית .אם הפעילות ההרגלית מאופיינת בכך שבכל רגע נתון
הקשב שלנו מתפזר על פני מגוון רב של גירויים כגון התראות מהנייד,
מודעות קופצות 7 ,חלונות פתוחים בו בזמן בשולחן העבודה ,משמע
שרמת הפעילות הקבועה שלנו היא גבוהה מאוד וכך גם סף הגירוי .במצב
זה נתקשה מאוד להמתין ברמזור עד שיתחלף האור מבלי לגשת לנייד כדי
לקבל את הסיפוק שבגרייה .יתרה מכך ,עודף הגרייה בעידן הטכנולוגי
מביא לכך שאנו נהפכים לתלויים באופן נואש בגרייה החיצונית ומשום
כך אנו מתקשים לייצר גירויים לעצמנו .אך חרף השם הרע שיצא לשעמום,
תחושת השעמום יעילה לעידוד חשיבה יצירתית .באחד מהניסויים שבחן
זאת ,התבקשה קבוצה אחת של סטודנטים להעתיק ידנית מספרים מספר
טלפונים ,ואילו קבוצה שנייה התבקשה לקרוא בקול את המספרים .בשלב
השני נמדד שטף אסוציאטיבי ,כמו מציאת מספר שימושים גדול ככל
האפשר לחפץ כמו כוס או מהדק .ככל שהמטלה נתפסה כמשעממת יותר