Page 3 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫כו אגרות‬

‫י) רק שלא יש שם נביעו‪ ,‬האי אות י'‪ ,‬ועם נביע מאין סוף‪ ,‬שהוא אות י'‪ ,‬נקרא רבי‪,‬‬
‫והוא בארץ ישראל‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬

‫זווגו ע"ד הכפיה‪ .‬והבן‪ .‬עד שיאמר השי"ת‪,‬‬ ‫במעשי בראשית‪ .‬וככלות הגלגול הזה‪ ,‬ישוב‬
‫ויגלה רצונו לו‪ ,‬ויאמר לו רוצה אני בעבודה זו‪,‬‬ ‫ויגלה יחודו ית' שכבר היה שולט מתחילה לפני‬
‫ואיגלאי מילתא למפרע שאינו שום כפיה‪ ,‬אלא‬ ‫קלקול מיתת מ"ק‪ ,‬והרי נגלה האמת הקדום‪.‬‬
‫משם והלאה הוא זמן התענוג הנצחי‪ ,‬שהוא‬
‫זווג ממש באהבה ורעות‪.‬‬ ‫מה שיתענגו הנשמות בבירור האמת הזה‪ ,‬כי‬
‫וז"ס פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על‬ ‫הוא העונג האמיתי‪ .‬ולפי היחוד שנתגלה ע"י‬
‫לשונה‪ ,‬שבפתיחת הפה מתגלה חכמה עילאה‪,‬‬ ‫מעשיו של כל אדם‪ ,‬יעלה אותו עליות אחר‬
‫כי בו בשעה שנפרדת קלי' פה רע מקדושה‪,‬‬ ‫עליות‪ ,‬כאשר שיער ראש במחשבתו הנעלמת‪.‬‬
‫יוצא פה דקדושה לאור עולם‪ ,‬שז"ס פתיחת‬
‫הפה להרוחה‪ ,‬ואין עוד פגע רע ליחל דברו‪ ,‬כי‬ ‫עכ"ל‪.‬‬
‫"יודע תעלומות מעיד עליו שלא ישוב לכסלו‬
‫עוד"‪ ,‬ומיד זוכה לחכמה עילאה‪ ,‬כי גילוי חוק‬ ‫בספר קהלת יעקב כתב‪ :‬והנה יש יחודי‬
‫ומשפט באים תמיד ביחד‪ ,‬וז"ס "פיה פתחה‬ ‫שמות‪ ,‬ויש יחודים היוצאים מפסוקים של‬
‫תנ"ך‪ ,‬ויחודים המתגלים ע"י הצדיקים‪ ,‬ויש‬
‫בחכמה"‪.‬‬ ‫יחודים של התקשרות בנשמות הצדיקים‪,‬‬
‫וכיון שהגיע לגילוי חכמה‪ ,‬שלא זכה בה אלא‬
‫ע"י יגיעתו הקודמת בזווגים שלו‪ ,‬ע"ד הכפיה‪,‬‬ ‫ועיין בספרא דצניעותא‪.‬‬
‫נמצא‪ ,‬שלולא לשון דנוקבא‪ ,‬שבה סגולת‬
‫היגיעה‪ ,‬לא היה זוכה לכלום‪ .‬ממילא‪ ,‬איגלאי‬ ‫ועיין בהגהה אות י' מה שהבאנו בשם אוצר‬
‫מילתא למפרע שאפילו זווגין דכפיה היו ממש‬ ‫החיים (להלן)‪.‬‬

‫זווגין דאהבה וחיבה‪ ,‬ודו"ק‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫עוד יתכן שכל ההנהגה של הקב"ה‪ ,‬גם‬
‫מה שנראה גבורות ודינים‪ ,‬הם אהבה וקרבה‬
‫י) רק שלא יש שם נביעו וכו'‪ .‬הנה מהלשון‬ ‫ורחמים גדולים‪ .‬וכמו שמובא באגרות מוהרי"ל‬
‫נראה שיש לפרש בד"א בכמה אופנים‪ ,‬אך‬ ‫זיע"א (אגרת י"ב)‪ ,‬וז"ל (מפתחות עמ' תנ"ב ט"ב‬
‫מקודם נעתיק מהלקט שבספר בעש"ט על‬
‫התורה (פרשת תולדות)‪ ,‬ובראשונה נביא בקצרה‬ ‫ד"ה תשובה)‪:‬‬

‫עם הערות קטנות‪ ,‬ואח"ז אי"ה בארוכה‪.‬‬ ‫תשובה‪ .‬וכבר פרשתי לכם דבר חז"ל‪ ,‬יקריב‬
‫ובספר כתונת פסים‪ :‬דשמעתי ממורי‪ ,‬כל‬ ‫אותו וכו'‪ .‬לרצונו‪ ,‬הכיצד‪ ,‬כופין אותו עד‬
‫רבי מארץ ישראל ורב מבבל‪ ,‬כי מעשה האדם‬ ‫שיאמר רוצה אני‪ .‬כי לזוהמא דחויא‪ ,‬שדנין על‬
‫הכל יחודים‪ ,‬ע"י חכמה ר'‪ ,‬ובינה ב'‪ .‬רק בארץ‬ ‫המחשבה‪ ,‬יתוקן זה בקרבן עולה המכפר על‬
‫ישראל נוסף עוד י'‪ ,‬נביעו בחינת הדעת‪.‬‬
‫משא"כ בחוץ לארץ בלא דעת‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬ ‫המחשבה‪.‬‬
‫אמנם גם הקרבת הקרבן‪ ,‬צריך להיות באהבה‬
‫עכ"ל‪.‬‬ ‫ויראה‪ ,‬ומי שצריך לקרבן אפשר לו להתאמץ‬
‫על בחינת יראה‪ ,‬אבל לא באהבה כידוע‪.‬‬
‫ואם כן גם הקרבן נפסל מחוסר אהבה‪ .‬וע"ז‬
‫מתרצים חז"ל‪" :‬כופין אותו" ‪ -‬את השי"ת‪,‬‬
‫וע"ד "נצחוני בני"‪ ,‬כי העובד מיראה נקרא‬