Page 8 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט כא‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬

‫ביאור הדברים‪ :‬יש שני מיני זווגים בעולמות‪,‬‬ ‫משום בעלה‪ ,‬היינו ז"א‪ ,‬שהוא עמוד האמצעי‬
‫הנקראים הכאה ודבור‪ ,‬בסו"ה והכית בצור‬ ‫הכולל ששת הסדרים‪ ,‬שהם ו"ק‪ ,‬להמשיך לה‬
‫שבפרשת בשלח (שמות י"ז)‪ ,‬ובסו"ה ודברתם‬
‫אל הסלע שבפרשת חקת (במדבר כ')‪ .‬וענין‬ ‫המוחין שהם ג"ר‪.‬‬
‫זווג דהכאה אינו נוהג רק בחצוניות אבי"ע‪ ,‬כי‬
‫בפנימיות אבי"ע לא שייך הכאה אלא זווגים‬ ‫לג) ועלייהו אתמר או וגו'‪ :‬ועליהם‪ ,‬היינו‬
‫דפיוסא‪ ,‬שהם חבוק נשיקים ויסודות‪ ,‬וכן בזווג‬ ‫על התנאים והאמוראים נאמר‪ ,‬או יחזק במעוזי‬
‫דיסודות בכל מקום אינם אלא בבחי' פיוס‪,‬‬ ‫יעשה שלום לי שלום יעשה לי‪ .‬שני שלומות‪,‬‬
‫ונקרא דבור‪ .‬והזווגים של חצוניות העולמות‪,‬‬
‫וכן בעולמות שלפני תקון האצילות‪ ,‬הם נעשו‬ ‫היינו שני זווגים‪ ,‬כי שלום ה"ס זווג בסוד משים‬

‫ע"י הכאה‪.‬‬ ‫שלום בבית בטל (שבת קנב‪ ,).‬אחד בעמוד‬
‫וענין זווג דהכאה בקיצור הוא‪ ,‬שלאחר סוד‬ ‫האמצעי שהוא תפארת‪ ,‬היינו יעקב‪ ,‬להמשכת‬
‫הצמצום הראשון (המבואר בתלמוד ע"ס חלק‬ ‫חכמה‪ ,‬ואחד בצדיק‪ ,‬שהוא יסוד‪ ,‬היינו יוסף‪,‬‬
‫א')‪ ,‬נפרדה בחינה הד'‪ ,‬שה"ס גדלות הרצון‬
‫לקבלה שבנאצל‪ ,‬מן כל פרצופי הקדושה‪,‬‬ ‫להמשכת חסדים (עי' בהקדסה"ז אות פ"ד)‪,‬‬
‫ונשארה בבחינת חלל פנוי וריק מכל אור‪ ,‬כי‬
‫כל פרצופי הקדושה יצאו בבחינת מסך מתוקן‬ ‫שעליהם נאמר שלום שלום לרחוק ולקרוב‪,‬‬
‫בכלי מלכות שלהם‪ ,‬שלא יקבלו אור בבחינה‬ ‫שבגלות נאמר בעמוד האמצעי‪ ,‬היינו בת"ת‬
‫ד'‪ .‬ובעת שהאור העליון נמשך ומתפשט אל‬ ‫שהוא הזווג להמשכת החכמה‪ ,‬מרחוק ה' נראה‬
‫הנאצל‪ ,‬אז המסך הזה דוחה אותו לאחוריו‪,‬‬ ‫לי‪ ,‬כי ראיה רומזת לחכמה‪ ,‬ואינה יכולה להאיר‬
‫וזה נבחן כמו הכאה בין אור העליון והמסך‪ ,‬כי‬
‫הם נבחנים כשני דברים קשים הנפגשים יחד‬ ‫בז"ת בלי לבוש של חסדים‪ ,‬ולכן נבחנת קומת‬
‫ואחד רוצה לדחוק את חברו ולפרוץ לגבולו‬
‫והשני מעכבו‪ ,‬שפגישה כזו עושה בהם הכאה‪,‬‬ ‫חכמה בזו"ן‪ ,‬שהיא רחוקה מהם‪ .‬צדיק שהוא‬
‫כן ענין התפשטות האור מא"ס ב"ה דרכו‬ ‫יסוד המאיר בחסדים‪ ,‬קרוב לה‪ ,‬כי אור החסדים‬
‫למלא גם את בחי' הד'‪ ,‬והמסך אינו מניחו‬
‫ודוחה חלק האור של בחי' הד' חזרה‪ ,‬וחלק אור‬ ‫מתקבל אצלה בלי לבוש‪ ,‬ולא עוד‪ ,‬אלא שע"י‬
‫זה נקרא אור חוזר‪ ,‬ובהלבשתו לאור העליון‬
‫נעשה אח"כ לכלי המקבל את אור העליון‬ ‫הקומה דחסדים‪ ,‬תוכל לקבל גם חכמה‪ .‬ובשביל‬
‫במקום בחי' הד'‪ .‬כי אחר כך מתרחב כלי‬ ‫היסוד נאמר טוב שכן קרוב מאח רחוק‪ .‬כי אח‬
‫המלכות ממעלה למטה‪ ,‬בשיעור האור החוזר‬
‫שעלה ממטה למעלה‪ ,‬והבחי' שממטה למעלה‬ ‫ה"ס תפארת‪ ,‬הממשיך חכמה בסוד ותתצב אחותו‬
‫נחשבת לשרשי כלים‪ ,‬והבחי' שממעלה למטה‬
‫נחשבת לכלים גמורים‪( .‬עי' כל ענין זה המבואר‬ ‫מרחוק‪ ,‬ובסוד אמור לחכמה אחותי את‪.‬‬

‫באריכות בתלמוד ע"ס ח"ב בהסתכלות פנימית‬ ‫לד) ובגין דא שמעו וגו'‪ :‬ומשום זה נאמר‬
‫שמעו הרים‪ ,‬שהם האבות‪ ,‬המתוקנים באורות‬
‫אות י"ח)‪.‬‬ ‫מכוסים מחכמה‪ ,‬שהם חג"ת‪ .‬את ריב ה'‪ ,‬זה‬
‫השכינה‪ ,‬היינו מלכות‪ ,‬שכל מקום גילוי החכמה‬
‫הוא בה‪ ,‬שהיא רבה עם האבות שהם נקראים‬
‫אמוראים‪ ,‬משום שמרחקים אותה מבעלה‪,‬‬

‫היינו מזווג פב"פ‪ ,‬שאז יש לה חכמה וחסדים‬

‫ויכולה להאיר אל התחתונים‪ .‬והאתנים מוסדי‬
‫ארץ‪ ,‬אלו הם התנאים‪ ,‬ואלו תנאים מרומזים‬
‫בהפוך אותיות של תבת איתנים‪ .‬והם נצח‬
‫והוד המאירים ביסוד‪ ,‬ונקראים צדיקים איתני‬
‫עולם‪ .‬והרי איתן היינו יסוד‪ ,‬בהפוך אותיות‬

‫תניא‪ ,‬המסייע לה בגלות‪.‬‬