Page 12 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט יז‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫הקדמה‬ ‫ח אגרות‬

‫אגרת א'‬ ‫עד ביאת משיח צדקינו‪ ,‬הלא המה הרשב"י זיע"א‪ ,‬והאריז"ל זיעוכ"י‪ .‬וכהמשך והשלמה‬
‫לתורה זו ה"ה הבעש"ט זיע"א‪ .‬ובאשר לשילוב והשלמה של מייסד תורת החסידות כותב‬
‫בעזרת ה' יתברך‪ ,‬א) ישאו הרים והנהרות החיים ושלום‪ ,‬למחמד עיני וחמדת לבבי‪,‬‬
‫ליש ולביא‪ ,‬מופלג בתורה וחסידות‪ ,‬חכם עדיף מנביא (בבא בתרא י"ב ע"א)‪ ,‬הרב החשוב‪,‬‬ ‫האלקי מוהרי"ל אשלג זיע"א בהקדמת ספרו על הע"ח‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫ותמור זה חביבה יתירה מודעת לנו מאתו יתברך שהגיענו וזכינו‪ ,‬לרוח אפינו הבעש"ט‬
‫גיסי ורעי‪ ,‬כאח לי‪ ,‬הרב מורינו רבי גרשון קיטובר‪ ,‬שיחיה לאורך ימים טובים‪.‬‬ ‫ז"ל‪ ,‬אשר פרשת גדולתו ועוצם קדושתו‪ ,‬למעלה מכל הגה ומכל מלה‪ ,‬לא התבוננו ולא‬
‫אחר דרישת שלומך הטוב‪ ,‬אציין לך איזהו חידושי אמת שעלו על מוחי‪.‬‬ ‫יתבוננו בו‪ ,‬זולת אותם הזכאים ששמשו לאורו‪ ,‬וגם הם לשיעורין‪ ,‬כל או"א לפום מאי‬
‫דקביל בלבי'‪ .‬והן אמת‪ ,‬שאור תורתו וחכמתו הק'‪ ,‬נבנים על אדני הקודש מהאר"י ז"ל‬
‫הנמצא כזה איש נבון וכו' (מקץ מ"א ל"ח)‪ ,‬תרגם אונקלוס‪ :‬הנשכח כדין‪ .‬ב) אם נלך‬ ‫ביחוד‪ ,‬אמנם אין ענינם דומה זה לזה כלל‪ .‬ואסביר זה ע"ד משל‪ ,‬למי שנטבע בנהר‪ ,‬והוא‬
‫ונבקש‪ ,‬הנמצא כמוהו‪ ,‬אין נבון וחכם כמוך וגו'‪ .‬ג) כי לחקור מי נבון וחכם‪ ,‬צריך שיהיה‬ ‫עולה ויורד כדרך הנטבעין‪ ,‬שלפעמים נגלים רק שערות ראשו‪ ,‬ואז מטכסים תחבולות‬
‫איך לתופסו ולהצילו דרך ראשו‪ ,‬ולפעמים נראה גם גופו‪ ,‬ואז מטכסים תחבולות לתופסו‬
‫זה יותר נבון וחכם כמוך וכו'‪.‬‬ ‫מכנגד לבו‪ .‬כן הענין הזה‪ ,‬אחר שאיש ישראל נטבע במים הזדונים גלות העמים‪ ,‬מאז עד‬
‫עתה‪ ,‬נמצא עולה ויורד‪ ,‬ולא כל הזמנים שוים‪ ,‬אשר בזמן האר"י ז"ל לא נראה אלא ראשו‪,‬‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫וע"כ טרח האר"י ז"ל בעדינו להצילנו דרך ראש‪ .‬ובזמן הבעש"ט ז"ל הי' הרוחה‪ ,‬וע"כ הי'‬

‫(וקצת צ"ע‪ ,‬דא"כ איך נדע מי הוא הצדיק‬ ‫א) ישאו הרים והנהרות וכו'‪ .‬יש נוסחאות‬ ‫לברכה בעדינו‪ ,‬להצילנו מכנגד הלב‪ ,‬והיתה לנו לתשועה גדולה ונאמנה‪ .‬וכו'‬
‫והחכם האמיתי‪ ,‬כי לדעת החכם הגדול שיודע‬ ‫קצת שונות‪ ,‬וכיון שאין בהם עיקר לא כתבתים‪.‬‬
‫מי החכם צריך להיות עוד יותר גדול‪ ,‬ואותו‬ ‫ב) אם נלך ונבקש הנמצא וכו'‪ .‬כלומר‪ ,‬לפי‬ ‫ובא וראה דברי פי חכם‪ ,‬הר"א אבן עזרא ז"ל בספרו יסוד מורא דף ח' ע"ב‪ ,‬וז"ל בא"ד‪:‬‬
‫התרגום אינו כפשוטו‪ ,‬שאין נמצא בשום מקום‬ ‫ועתה שים לבך ודע‪ ,‬כי כל מצוות הכתובות בתורה‪ ,‬או המקובלות שתקנו האבות‪ ,‬אעפ"י‬
‫נבצר מאתנו לדעת מיהו)‪.‬‬ ‫כזה נבון וחכם‪ ,‬אלא האם אנחנו יכולים להיות‬ ‫שרובם הם במעשה או בפה‪ ,‬הכל הם לתקן הלב‪ ,‬כי כל לבבות דורש ה'‪ ,‬וכל יצר מחשבות‬
‫האמנם לגבי עובדי ה' שראוי להתחבר‬ ‫אלה שנחפש ונחליט מיהו החכם והנבון‪ .‬ועיין‬ ‫מבין‪ .‬וכתוב‪ ,‬ולישרים בלבותם‪ ,‬והפך זה לב חורש מחשבות און וכו'‪ .‬ומצאתי פסוק אחד‬
‫אליהם‪ ,‬כבר נאמר בזהר (תרומה קכ"ח ע"ב‪,‬‬ ‫כולל לכל המצות‪ ,‬והוא‪ ,‬את ה' אלקיך תירא ואותו תעבוד‪ ,‬והנה מלת "תירא"‪ ,‬כוללת כל‬
‫רש"י שם‪.‬‬ ‫מצות לא תעשה‪ ,‬בפה ולב ומעשה‪ .‬וזו היא המדרגה הראשונה‪ ,‬שיעלה ממנה אל עבודת‬
‫ובסולם אות ל"ח ‪ -‬ל"ט)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ג) כי לחקור מי נבון וחכם וכו'‪ .‬וכמ"ש‬ ‫ה' יתעלה‪ ,‬שהיא כוללת כל מצות עשה‪ ,‬ואלה ירגלו לבו וידריכוהו‪ ,‬עד כי ידבק בהשם‬
‫לח) ועל דא כתיב וכו'‪ :‬ועל זה כתוב ויקחו‬ ‫במדרש רבא‪ ,‬שאם נחפש מסוף העולם ועד‬ ‫יתברך הנכבד‪ ,‬כי בעבור זה נברא האדם‪ ,‬כי לא נברא לקנות הון ולבנות בנינים וכו'‪ ,‬ע"כ‬
‫לי תרומה מאת כל איש‪ ,‬היינו ממי שנקרא איש‪,‬‬ ‫סופו לא נמצא כמוהו‪ .‬וזה כש"כ כאן‪ ,‬כי כדי‬ ‫יש לו לבקש כל דבר שיביאנו לאהוב אותו‪ ,‬ללמוד חכמה‪ ,‬ולבקש האמונה‪ ,‬וכו'‪ ,‬וה' יפקח‬
‫שנתגבר על יצרו‪ ,‬שכל מי שמתגבר על יצרו‬ ‫למצוא נבון וחכם צריכים להיות חכמים ממנו‪,‬‬ ‫עיני לבו ויחדש בקרבו רוח אחרת‪ ,‬אז יהי' בחייו אהוב ליוצרו וכו'‪ .‬ודע כי התורה לא‬
‫נקרא איש‪ .‬אשר ידבנו לבו‪ ,‬שואל‪ ,‬אשר ידבנו‬ ‫נתנה אלא לאנשי לבב‪ ,‬כי התיבות כגויות‪ ,‬והטעמים כנשמות‪ ,‬ואם לא יבין הטעמים‪ ,‬כל‬
‫לבו‪ ,‬מהו אשר ידבנו לבו‪ .‬ומשיב‪ ,‬אלא שירצה‬ ‫וזה לא בנמצא‪( .‬עיין רשב"ם)‬ ‫עמלו שוא ועמל ורוח‪ ,‬כמו המייגע עצמו לספור הדפין והתיבות שבספר רפואה‪ ,‬שמזאת‬
‫בו הקב"ה‪ .‬כמש"א לך אמר לבי‪ .‬צור לבבי‪ .‬וטוב‬ ‫ובתוי"י (פרשת בא אות ח') כתוב בזה הלשון‪:‬‬ ‫היגיעה לא יוכל לרפאות מזור‪ ,‬וכמו גמל נושא משי‪ ,‬והוא לא יועיל להמשי‪ ,‬והמשי לא‬
‫לב‪ .‬וייטב לבו‪ .‬כולם נאמרו בהקב"ה‪ ,‬דהיינו‬ ‫שמעתי בשם מורי פירוש הפסוק הנמצא‬
‫הלב של הקב"ה‪ ,‬כלומר הרצון שלו‪ .‬אף כאן אשר‬ ‫כזה איש אשר רוח אלה"ים בו וגו'‪ ,‬ופי' רש"י‬ ‫יועילנו‪ .‬עכ"ל אות באות‪.‬‬
‫ידבנו לבו‪ ,‬הוא הלב של הקב"ה‪ .‬ממנו‪ ,‬תקחו את‬ ‫"הנמצא‪ ,‬אם נלך ונבקשנו הנמצא כמוהו"‪,‬‬
‫תרומתי‪ ,‬כי שם נמצא הקב"ה‪ ,‬ששורה בו‪ ,‬ולא‬ ‫ומה בעי רש"י בזה‪ .‬ופירש הוא כי להבין מעלת‬ ‫הנשאב מדבריו ז"ל‪ ,‬שהוא באחת‪ ,‬דהיינו לאחוז בהמטרה‪ ,‬שעליה האדם נברא‪ .‬ואומר‬
‫ומדריגת חכם ונבון‪ ,‬שיעמוד על מדרגתך‬ ‫עליה‪ ,‬שהיא ענין הדביקות בהשם ית' הנכבד‪ ,‬ואומר ע"כ‪ ,‬שהאדם מחויב לחזור אחר‬
‫במקום אחר‪.‬‬ ‫שאתה חכם ונבון‪ ,‬לא נמצא‪ ,‬כי אין נבון וחכם‬ ‫התחבולות שיביאנו לאהוב אותו‪ ,‬ללמוד חכמה ולחפש אמונה‪ ,‬עדי שיזכה שהש"י יפקח‬
‫לט) ומנא ידעינן דהא וכו'‪ :‬ומאין אנו‬ ‫כמוך‪( .‬כי לא היה מי שפתר וידע בדיוק חלומו‬ ‫עיני לבו‪ ,‬ויחדש בקרבו רוח אחרת‪ ,‬שאז יהיה בחייו אהוב ליוצרו‪ .‬ובכוונה גדולה מדייק‬
‫יודעים‪ ,‬כי הקב"ה רוצה בו ושם משכנו בתוכו‪,‬‬ ‫של פרעה כיוסף) אם כן‪ ,‬אין מי שיעמוד על‬ ‫זה שיהי' בחייו אהוב ליוצרו‪ ,‬להורות‪ ,‬שכל עוד שלא זכה לקנין הזה‪ ,‬אין עבודתו שלימה‪,‬‬
‫הוא‪ ,‬כשאנו רואים שרצון האדם הוא לרדוף‬ ‫והעבודה בהכרח שנתנה לנו היום לעשותם‪ .‬וכמו שמסיים על זה‪ ,‬כי התורה לא נתנה‬
‫ולהשתדל אחר הקב"ה בלבו ונפשו וברצונו‪,‬‬ ‫מדרגת חכמתך וכו'‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬
‫ודאי אנו יודעים ששם שורה השכינה‪ .‬אז‬
‫צריכים לקנות את אדם ההוא בכסף מלא‪,‬‬
‫להתחבר עמו וללמוד ממנו‪ .‬ועל זה אמרו‬