Page 11 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט ז‬ ‫הקדמה‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫יח אגרות‬

‫וכאשר ראו גדולי וקדושי אמוני ישראל את גודל הנזק שנגרם ע"י אותו רשע‪ ,‬אסרו‬ ‫ד) איתא כל רב בבבל‪ ,‬וכל רבי בארץ ישראל‪ .‬כי בחינת חכמה ובינה נתפשט בכל‬
‫את לימוד הקבלה‪ ,‬ולא הותרה אלא רק ליחידי סגולה‪ ,‬ובגיל מסוים‪ ,‬ומאז נפל פחד גדול‬ ‫העולם‪ ,‬והוא‪( :‬ר"ב)‪.‬‬

‫על תורת הקבלה וכמעט שהזניחו אותה כליל‪.‬‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫כתוצאה מכל האמור‪ ,‬שהעולם נחשך בכפליים‪ :‬א'‪ ,‬החשך והטומאה שהביא אותו‬
‫האיש‪ .‬ב'‪ ,‬שבשעה שהעולם היה צריך לאור של תורת הנסתר‪ ,‬הועם האור ונעשה רחוק‬ ‫העשרה אותיות של הוי"ה דאלפין‪ ,‬עם המילוי‬ ‫הראשונים‪ ,‬וקנה לך חבר‪ ,‬בשכר מלא צריכים‬
‫ומפוחד גם בעיני הכשרים‪ .‬ובאותה השעה הופיעה נשמתו הטהורה והזכה של הבעש"ט‪,‬‬ ‫שלהם‪ ,‬שהוא ע"ב ק"ל‪ ,‬ויהיה הכל בגמטריא‬ ‫לקנותו‪ ,‬כדי לזכות בשכינה השורה בו‪ ,‬עד כה‬
‫שהעידו עליה צדיקי הדורות שבשעה שאדה"ר נגע בעץ הדעת‪ ,‬פרחה ממנו‪ ,‬והיתה גנוזה‬ ‫רב"י‪ .‬ע"כ‪( .‬ועיין ת"ז ע"פ מעלות הסולם תכ"ב‬ ‫צריכים לרדוף אחר איש צדיק ולקנות אותו‪.‬‬
‫מאות שנים‪ ,‬עד שבאה לעולם בשעה הקריטית‪ ,‬והאור הזה סילק את החושך האחר של‬
‫הופעתו של לעומתו‪ ,‬ובגילוי תורתו הצליח בס"ד לגלות תורתו של האריז"ל בלבוש חדש‪,‬‬ ‫אות ק"א)‬ ‫עכ"ל‪.‬‬
‫השומר על לומדיו שלא יכשלו ח"ו בהגשמה‪ ,‬ולימודה מזככת את לומדיה ומקרבתם‬ ‫ואולי יש כאן רמז עד היכן תחום החקירה‪,‬‬
‫לבורא עולם‪ .‬ובצורה זו שוב הופיעה תורתו של האריז"ל בעולם יראי ה'‪ ,‬ושוב ניתנה‬ ‫ובשער הפסוקים (ישעי' י"ט)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫שיש מקום לומר בכיוצא בזה‪" :‬תכלית הידיעה‬
‫כבר ידעת‪ ,‬כי שם ההוי"ה בפשוטה ביושר‪,‬‬ ‫שלא נדע"‪ ,‬וכן שצריך לחקור במקום שזו‬
‫ההזדמנות לקרב את הגאולה ברחמים‪.‬‬ ‫היא בגימטריא כ"ו‪ .‬ובפשוטה בבחינת ריבוע‬ ‫מצוה‪ ,‬אבל יש לעבוד לאחר הידיעה באמונה‬
‫זאת ועוד‪ ,‬ידוע שדבר שתחלתו הוא בקולות וברקים והתלהבות גדולה‪ ,‬אבל במשך‬ ‫ואחוריים פשוטים כזה‪ :‬י'‪ ,‬י"ה‪ ,‬יה"ו‪ ,‬יהו"ה‪,‬‬ ‫פשוטה ולדעת שאין עוד מלבדו‪ ,‬ובמכוסה‬
‫הזמן שנעשית מלומדה‪ ,‬בלי שום התחדשות‪ ,‬היא נחלשת וגם מתנוונת ולעתים מזדייפת‪.‬‬ ‫יהיו בגימטריא ע"ב‪ .‬ובהיותם מלאים באלפי"ן‪,‬‬
‫וכך קרה שבמשך שנות הגלות חדרה קרירות בכל הנוגע ליראת השם‪ ,‬והמוני בית ישראל‬ ‫כזה‪ :‬יו"ד‪ ,‬יו"ד ה"א‪ ,‬יו"ד ה"א וא"ו‪ ,‬יו"ד ה"א‬ ‫ממך אל תחקור‪ .‬והבן‪.‬‬
‫התרחקו מתורה ומיראת ה'‪ ,‬ואילו הת"ח עלתה קרנם על חשבון הפשוטים‪ ,‬ועקב כך‬ ‫וא"ו ה"א‪ ,‬יעלו ק"ל‪ .‬נמצא‪ ,‬כי בהתחברות שם‬
‫פשטו הפשוטים יותר ויותר‪ ,‬ואבדו כל טעם מתורה ויהדות הצרופה‪ ,‬וחלק גדול התרחק‬ ‫של ההוי"ה העולה כ"ו‪ ,‬ורוכב על ע"ב ק"ל‬ ‫ד) איתא (תקוני ז"ח צ"ח ע"א‪ ,‬ועיין שער‬
‫לגמרי מיהדות והמירו את דתם‪ .‬ואף על התורניים לא פסחה‪ ,‬וגם עליהם בא הנגע של‬ ‫הנזכר‪ ,‬שהם האחוריים העולים ר"ב‪ ,‬יהיו‬ ‫מארשב"י בתחילתו) כל רב בבבל וכל רבי‬
‫בארץ ישראל‪ ,‬היינו שהתואר "רב" הוא‬
‫הגאוה ולימוד תורה שלא לשמה‪ ,‬והיתה סכנה מוחשית שהתורה ודרכה תשכח ח"ו‪.‬‬ ‫רוכב וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לחכמי בבל‪ ,‬וכל שמכונה בתואר "רבי" הוא זה‬
‫ובאותה תקופה צמחה החסידות‪ ,‬והעומד בראשה ה"ה הבעל שם טוב זיע"א‪ ,‬שבעצם‬
‫מאורה האיר לכל העולם‪ ,‬והביא רוח טהרה לעולם‪ ,‬ופרסם התורה הפנימית של הפרד"ס‬ ‫ולתוס' ביאור עיין תיקונים מז"ח (דפוס‬ ‫שדר בארץ ישראל‪.‬‬
‫ובאותות ומופתים‪ .‬מלבד הישועות שפעל לנזקקים‪ ,‬גם נתגדל שמו של הקב"ה בעולם‬ ‫וילנא דף ז' ע"ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מאן הרים‪ .‬אלא הא תלת‬ ‫והנה טרם שנתייחס לדברי הבעש"ט זיע"א‬
‫כולו‪ ,‬ובקהילות שהקהיל מכל שכבות ישראל מהגדולים והחשובים ביותר עד לפשוטי‬ ‫אבנין עלאין לגביכו‪ ,‬דאנון סגולתא‪ ,‬ולמאן‬ ‫נפנה לכמה מקורות‪ ,‬וזה עלה ראשונה שער‬
‫הפשוטים‪ ,‬הפיח בכולם רוח חדשה ורעננה של חיות וטהרה ואש קודש נוהרת לאש‬ ‫מניכו לרב"י ור"ב ורב"א דמתיבתא עלאה‪.‬‬ ‫מאמרי רשב"י בתחלתו‪ ,‬וז"ל‪ :‬הענין הוא‪ ,‬במה‬
‫אוכלת ולאש דת למו‪ .‬ובתורה שהשמיע לפני הקהל היה כלול דברי חיזוק להמוני העם‪,‬‬ ‫דלקבליכו הוו כל רב מבבל‪ .‬ורבי מארעא‬ ‫שנתבאר אצלינו בענין (מאמרי רז"ל דכ"ז ע"א)‬
‫בעלי קבין‪ ,‬והוא‪ ,‬כי הנה בצאתו יתברך לחוץ‬
‫וגם מעשה מרכבה ומעשה בראשית לתלמידיו שהיו קדושים כמלאכי ה' צבאות‪.‬‬ ‫דישראל‪ .‬ורבא משאר ארעין‪ .‬וכו'‪.‬‬ ‫אל חוצה לארץ‪ ,‬לפרנס הקליפות‪ ,‬אינו יוצא‬
‫וכתוצאה מהתקדשות של תורת הקבלה וסילוק הפסולת שנצטברה ע"י הרשעים‬ ‫מבחינת ההויות‪ ,‬רק בבחינת שלשה המילוים‬
‫הנוראים ר"ל‪ ,‬התקרבו לתורה גם קדושים וחסידי עליון‪ ,‬וגם אלה שאינם נמנים על עדת‬ ‫ובביאורי הגר"א (ד"ה לרבי וכו')‪ ,‬וז"ל‪ :‬כולם‬ ‫של ע"ב‪ ,‬ס"ג‪ ,‬מ"ה‪ ,‬שהם בגמטריא ק"ב‪ .‬והנה‬
‫נקראין רב כמ"ש בר"מ (השמטות מספר הזהר‬ ‫הפסוק אומר‪ ,‬הנה ה' רוכב על עב קל ובא‬
‫החסידים‪.‬‬ ‫רס"ז ע"א) גי' ע"ב ק"ל והכל מסטרא דעמודא‬ ‫מצרים‪ ,‬פירוש‪ :‬כי איננו יוצא לחוצה לארץ‬
‫דאמצעיתא‪ ,‬כמ"ש שם‪ :‬אנת הוא בר וכו'‬ ‫אלא בבחי' ע"ב ק"ל‪ ,‬שהוא מילוי ההוי"ה‬
‫האור שגנזו הקב"ה לצדיקים לעתיד לבוא‪ ,‬יצא ונתגלה לשיעורים ע"י צדיקים גדולים‬ ‫ובת"ת אתוסף יוד‪ ,‬שהוא שם יקו"ק ומשמאל‬ ‫של מ"ה דאלפין כנודע‪ .‬והנה ע"ב ק"ל הוא‬
‫ונסתרים שהעניקו חמה בקומתם‪ ,‬אבל בעלי השמועה העיקריים שבדרכם ולאורם נלך‬ ‫אתוסף א'‪ ,‬שמשם השם אדנ"י‪ ,‬כל רב וכו'‬ ‫בגימט' ר"ב‪ ,‬ולכן כל ר"ב הוא מבבל‪ .‬וגם רבא‬
‫שא"י הוא מסטרא דת"ת‪ ,‬ובבל מחסד‪ ,‬שמשם‬ ‫הוא גם כן משם‪ ,‬כי גם כן הוא בגמטריא ע"ב‬
‫התורה‪ ,‬כמ"ש נשבע ה' מימינו אש דת‪ ,‬ושאר‬ ‫ק"ל עם הכולל‪ .‬אבל בארץ ישראל‪ ,‬אז נקרא‬
‫רבי (בתוס' י')‪ ,‬לפי ששם מתחברים יחד גם‬
‫ארצות הן חשך משמאלא‪ .‬ע"כ‪( .‬ועי"ש היטב)‬

‫וז"ל מעלות הסולם על השמטות הזהר (אות‬

‫שע"ה)‪:‬‬