Page 13 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 13
הבעש"ט ט הקדמה אגרות
אלא לאנשי לבב ,כלומר ,שהשיגו לב לאהוב אותו ויחמדהו ,שהם נקראים בלשון חכמים
חכמי לב ,להיות שאין שם עוד רוח הבהמי היורד למטה ,שאין היצה"ר שורה אלא בלב
פנוי מחכמה .ומפרש ואומר שהתיבות כגויות ,והטעמים כנשמות ,ואם לא יבין הטעמים,
הרי זה דומה למייגע עצמו לספור דפין ותיבות שבספר רפואה ,שמזאת היגיעה לא יוכל
לרפאות מזור .רצונו לומר ,שבהכרח מחוייב למצוא התחבולות לזכות להקנין הנזכר ,שאז
מסוגל לטעום טעמי תורה ,שהוא ענין החכמה הפנימית ומסתריה ,וטעמי מצוה שהוא
ענין האהבה והחמדה אליו ית' ,שבלעדי זה ,נמצא שאין לו אלא התיבות והמעשים לבד,
שהמה גויות בחוסר נשמות ,שדומה למייגע עצמו לספור דפין ותיבות שבספר רפואה
וכו' ,שודאי לא יושלם בו הרפואה מטרם שמבין פירושה של הרפואה הכתובה ,וגם אחר
שילך ויקנה אותה בכל הדמים שיפסקו עלי' .ואם סדרי הלימוד והמעשה אינם מסודרים
להביאנו לזה ,דומה לגמל נושא משי ,שהוא אינו מועיל להמשי ,והמשי לא יועילנו
להביאו אל שלימות הכוונה שבשבילה נברא .ע"כ.
ואם כי כאן העת לחשות ,בכ"ז נעתיק שני סעיפים מהקדמה של 'בעש"ט עה"ת' (כז ,לא):
כז .סיפר לי מורי חמי הרה"ק ר' אברהם מרדכי מפינטשוב :פ"א שאל את מרן אחד
מתלמידיו ,ואמר :מה יהיה מעשי ,ואמר לו חזן .אמר :אין אני יכול לנגן .ואמר לו הבעש"ט:
אני אקשר אותך בעולם הניגון .וסיפר לי מו"ח שהוא היה מכיר אותו ,ולא היה בעולם
מנגן כמוהו .ופ"א בא זה החזן אל רבינו אור שבעת הימים מו"ה אלימלך ז"ל מליזענסק
זי"ע ,והיה מבוכה בין רבינו ובין בנו הצדיק מו"ה אלעזר ז"ל ,אם יכבדו החזן לקבל
שבת ,כי היה ירא הקדוש שלא יבלבל אותו מקדושתו ,והיה להחזן משורר שקורין בס עם
משורר זינגער .ואחר המבוכה הסכימה דעתם לכבד החזן להתפלל עם משוררים ,וזה היה
מגודל הפחד מקדושת מרן אלקי הבעש"ט ,כי היה נקרא שמו חזן של הבעל שם טוב,
ומשום כבודו ההכרח לכבדו ,ויהיה מה שיהיה .וכשהתחיל החזן לקבל שבת ,שלח רבינו
הר"ר אלימלך שהזינגער ילך לו והחזן והבס יחד יקבלו שבת .ואחר כך שלח רבינו הנ"ל
שילכו להם ,כי ירא שיתבטל ממציאות מגודל אור וקדושות עליונות והארות עליונות
שנפתחו לרבינו על ידי שיר של צדיק זה .ואח"כ כיבד רבינו מאוד בכל השבת את החזן,
אבל לא היה מתפלל לפני התיבה מיראה כנ"ל.
ובמוצאי שבת קרא רבינו הרר"א ז"ל להחזן שיספר לו מקדושת מדרגות מרן אלקי אור
ישראל ,וסיפר לו עניינים נוראים לא שמעתן אוזן ,ועיקר היה איך היה יראתו ואהבתו,
והאיך עשה עליות נשמה בהקיץ ובלי זעזוע בכל העולמות ,לצפות בכל חדרי תורה
ומרכבה .וכשהיה אומר הלל הגדול ,על כל פסוק מהשיר לא אמרו עד שראה את המלאך
ושמע נעימות שיר שלו ואמר עמו ביחד .והאיך היה קדושתו ופרישתו נורא מאוד מיום
הוולדו ,והאיך היה מדבר עם נשמת הצדיקים ועם אליהו זכור לטוב ,ובפרטות עם מרן
אלוקי האר"י ,שהיה שכיח אצלו בכל שעה .ופעם אחת שאל מרן אלוקי הבעש"ט את
האר"י ,מפני מה דיבר הסודות כך באתגלייא ולא בדרך עבודה ,והשיב לו שאם היה חי