Page 18 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 18

‫הבעש"ט נט‬  ‫אגרת א'‬                             ‫אגרות‬                                                ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                             ‫ל אגרות‬

‫לח) אך ממה שלמדתי בהיותי שם שלשה דברים סגולות‪ ,‬לט) ושלושה שמות הקדושים‪,‬‬                                     ‫ליקוטים וביאורים‬
‫מ) והם בנקל ללמוד ולפרש‪ ,‬ונתקררה דעתי‪ ,‬וחשבתי‪ :‬אפשר להיות אך ממה שלמדתי‬
‫בהיותי שם שלשה דברים סגולות ושלושה שמות הקדושים‪ ,‬יוכלו גם אנשי גילי לבוא‬                            ‫נמצא למטה מטבור דפרצוף הכתר דא"ק‪ .‬כי‬        ‫חסד‪ ,‬וכן שאר דיוקים‪ ,‬צריכים לדעת כי כל‬
                                                                                                    ‫הראש דכל פרצוף הוא כתר שלו‪ ,‬והגוף של‬        ‫פרצוף מחמשת פרצופים הכוללים של אצילות‪,‬‬
           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                         ‫כל פרצוף עד החזה הוא חכמה שלו או ע"ב‪,‬‬       ‫שהם‪ :‬עתיק‪ ,‬א"א‪ ,‬או"א וישסו"ת‪ ,‬וזו"ן‪ ,‬הוא‬
                                                                                                    ‫ומחזה עד הטבור הוא בינה שבו או ס"ג‪,‬‬         ‫רק בבחינת ו"ק הנקרא מ"ה כלפי הפרצופים‬
‫הוא מאיר רק ממטה למעלה‪ ,‬כאמור‪ .‬ו"ללמוד"‬        ‫לח) ממה שלמדתי בהיותי שם שלשה‬                                                                    ‫שבכל אחת מבחינה שכנגדם בא"ק‪ ,‬וחסר ג'‬
‫כנגד קו ימין‪ ,‬כמ"ש (דברים ל"ג ג')‪" :‬מימינו אש‬  ‫דברים סגולות וכו'‪ .‬גם כאן אינו כפשוטו‪,‬‬                       ‫ומטבור ולמטה הוא זו"ן או מ"ה וב"ן‪.‬‬  ‫מדרגות הראשונות שהם כתר‪ ,‬חכמה‪ ,‬בינה‪ ,‬או‬
‫דת למו"‪( .‬נאמר שדת למו אותיות תלמוד)‪.‬‬          ‫שעל ידי ג' סגולות וג' שמות יוכלו המוני העם‬           ‫וכן א"א דאצילות קיבל מא"ק מ"ה דפרצוף‬        ‫גלגלתא ע"ב ס"ג כלפי פרצופי א"ק העליונים‪.‬‬
‫"ולפרש" כנגד הדעת‪ ,‬קו האמצעי‪ ,‬שהוא‬             ‫ללמוד ולהשיג ולעלות כמו הבעש"ט‪ .‬אלא‬                  ‫חכמה שלו‪ ,‬דהיינו מטבור ולמטה דע"ב דא"ק‪,‬‬     ‫ואליהו‪ ,‬שה"ס מלכות‪ ,‬ושם ב"ן שבגימטריא‬
‫מפרש את הדברים של חו"ב ומוציא לפועל‬            ‫נראה שיש בזה מורה דרך להשיג את יסוד‬                  ‫ונקרא חכמה דמ"ה או ע"ב דמ"ה‪ .‬ואו"א‬          ‫אליהו‪ ,‬משמיע לנו התקונים מבחינות המוחין‬
                                               ‫העבודה והתכלית בתמצית‪ ,‬ולהתקדם דרכה‬                  ‫דאצילות קבלו המ"ה דס"ג דא"ק הנקרא בינה‬      ‫הקבועים שנתקן בהם משם מ"ה‪ ,‬שאינם‬
           ‫בצורה נכונה מהמוחין אל המדות‪.‬‬       ‫בדרך קצרה‪ ,‬כדברי הגר להלל ללמדו כל התורה‬             ‫דמ"ה‪ ,‬או ס"ג דמ"ה‪ .‬וזו"ן דאצילות קבלו מ"ה‬   ‫חסרים ממנו לעולם‪ .‬גם ג' קומות הראשונות‪,‬‬
‫ואולי בנקל זו הוי"ה פשוטה‪ ,‬כנגד כתר‪.‬‬           ‫כולה על רגל אחת‪ ,‬וכמ"ש בדברי בעה"ס (מאמר‬             ‫דמ"ה דא"ק‪ ,‬היינו מלמטה מטבור דפרצוף מ"ה‬     ‫הנמשכות ע"י עליית מ"ן ממעשים טובים של‬
‫ללמוד זה הוי"ה במילוי‪ ,‬שזה חכמה‪ .‬ולפרש‬                                                                                                          ‫הצדיקים‪ ,‬שבהם נוהג עליה וירידה‪ ,‬שבעת‬
‫הוי"ה במילוי המילוי שהיא בינה‪ .‬וביחד זה שם‬                                              ‫מתן תורה)‪.‬‬                       ‫דא"ק הנקרא ו"ק דמ"ה‪.‬‬   ‫שהתחתונים מטיבים מעשיהם‪ ,‬עולים‪,‬‬
                                                                                                    ‫וצריכים לדעת שבחינות ג"ר דנקודים נבחנים‬
                     ‫מ"ב‪ .‬והבן‪ .‬וע"ע אות מ'‪.‬‬   ‫לט) ושלושה שמות הקדושים וכו'‪ .‬ובד"ד‬                  ‫למ"ה דא"ק‪ ,‬ובחינות ז"ת דנקודים לב"ן דא"ק‪,‬‬    ‫וכשמתרבים עונות‪ ,‬יורדים‪ ,‬ואינם בקביעות‪.‬‬
                                               ‫יתכן שקובע בכך עיקר העבודה‪ ,‬שזה ענין של‬              ‫כמ"ש בע"ח שער עקודים פ"ב‪ ,‬שישסו"ת הוא‬       ‫וזה מ"ש הרב בעץ חיים (שער עתיק פ"א)‪,‬‬
‫מ) והם בנקל ללמוד ולפרש‪ .‬הנה בהקדמה‬            ‫ג' קוים‪ .‬וזהו המספר שלשה "סגולות" הרומז‬              ‫תגין ומ"ה‪ ,‬וז"ת הם ב"ן ואותיות‪ .‬והכונה‬      ‫שבכל ה' פרצופי אצילות אין שם אלא קומת‬
‫לבעש"ט על התורה כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכבר מפורסם‬         ‫לשורש‪ ,‬שהם שתי בחינות סגול וסגולתא‪,‬‬                  ‫היא למ"ה וב"ן דא"ק‪ ,‬שהם פנימית ג"ר‬          ‫מ"ה‪ ,‬הנקרא מ"ה החדש‪ .‬ועתיק לקח כתר‬
‫בשם הרה"ק הגאון מוהר"ם ז"ל מניסכיז‪ ,‬שאמר‬       ‫כמובא בכמה מקומות בזוה"ק ובתי"ז (עיין‬                ‫וז"ת דנקודים‪ ,‬אשר ישסו"ת וזו"ן דאצילות‬      ‫דמ"ה‪ ,‬וא"א לקח חכמה דמ"ה‪ ,‬או"א וישסו"ת‬
‫שאעפ"י שלא ניתן לו רשות לגלות בפרסום‪,‬‬          ‫תיקונים מז"ח ז' ע"ב ועוד)‪" .‬ושלושה שמות‬              ‫מקבלים מהם‪ ,‬וישסו"ת מקבלים ממ"ה דא"ק‬        ‫לקחו ס"ג‪ ,‬שהוא בינה דמ"ה‪ ,‬וזו"ן לקחו ז"ת‬
‫מכל מקום נרמזים שם הדברים באותו מכתב‬           ‫הקדושים"‪ ,‬אולי הכונה לשם ע"ב ומ"ב וב'‬                ‫שהם פנימית ג"ר דנקודים‪ ,‬וזו"ן מקבלים‬        ‫דמ"ה‪ .‬ועמהם נתחברו בחינות הכלים דג"ר‬
‫וכו'‪ .‬והנה בענין השמות הרמוזים שם‪ ,‬אין‬         ‫מרגלן שמובא בזהר יתרו (דף צ"ב ע"א‪ ,‬אות‬               ‫מב"ן דא"ק שהם פנימית ז"ת דנקודים‪ .‬ואע"פ‬     ‫וז"ת דנקודים‪ ,‬ונתקנו כל אחד ע"י הבחינה‬
‫אתנו יודע עד מה‪ ,‬ויבא מי שדעתו רחבה‪ ,‬ויגלה‬     ‫קל"ד בסולם)‪ ,‬שבהם סגולת העליה‪ .‬וסגולתם‬               ‫שעתיק אינו מצטרף לה"פ אצילות‪ ,‬זה אמור‬       ‫שכנגדו במ"ה‪ .‬ואלו הכלים‪ ,‬בין אלו שנשארו‬
‫אותם בעזרת הש"י‪ ,‬אבל שלשה דברי סגולות‬          ‫מבואר בברית מנוחה‪ ,‬ובספר הליקוטים‬                    ‫רק מבחינת ב"ן שבו‪ ,‬משא"כ מבחינת מ"ה גם‬      ‫בג"ר דנקודים ובין אלו שנתבררו מבי"ע ע"י‬
‫שלמד שם‪ ,‬נראה שאפשר לומר שהם רמוזים‬            ‫לרמד"ו‪ .‬עוד יתכן שמרמז על השמות א‪-‬ל‪,‬‬                 ‫עתיק מצטרף לאצילות‪ ,‬והוא כתר דאצילות‬        ‫ה' פרצופי מ"ה דאצילות‪ ,‬נקראים ה"פ ב"ן‬
‫בשלשה תיבות הללו‪ :‬בנקל‪ ,‬ללמוד‪ ,‬ולפרש‪,‬‬          ‫אלהי"ם‪ ,‬הוי"ה‪ .‬עוד יתכן שמרמז לשמות‬                  ‫בסוד כתר מלכות‪ .‬וכל עליות העולמות הם רק‬
‫שכל תיבה מן שלשה תיבות הללו היא סגולה‬          ‫אהי"ה הוי"ה אלקים‪ .‬א"י לג' יחודים הוי"ה‬              ‫עפ"י בחינת מ"ה‪ ,‬דאיהו ארח אצילות‪ ,‬אשר‬                                          ‫דאצילות‪.‬‬
‫בפני עצמה‪ ,‬לפרסם לימודו של הבעש"ט‬              ‫אהי"ה‪ ,‬הוי"ה אלקים‪ ,‬הוי"ה אדנ"י‪ ,‬שהם‬                 ‫גם הכלים הם אלקות‪ ,‬משא"כ בבי"ע שכלים‬        ‫וזה מה שהרב מכנה לה' פרצופים הכוללים‬
‫בעולם‪ .‬סגולה ראשונה הוא‪" :‬בנקל" ‪ -‬לסדר‬         ‫כנגד ראש תוך סוף‪ ,‬ומבואר בפרי עץ חיים על‬                                                         ‫דאצילות בשם עשר ספירות דמ"ה‪ ,‬הוא ביחס‬
‫הדברים בנקל‪ ,‬לקשר ולשלב כל דיבור ודיבור‬        ‫חנוכה‪ ,‬ושלושת היחודים הם בגימטריא נר‪.‬‬                                         ‫שלהם אינם אלקות‪.‬‬   ‫ה' פרצופי א"ק‪ ,‬מטעם שאין תקון לה"פ‬
‫למקומו הראוי לו‪ ,‬איש על מחנהו ואיש על‬          ‫עוד יתכן שמרמז על עולמות נשמות ואלקות‪,‬‬               ‫נמצא כל פרצוף מה"פ אצילות הוא רק‬            ‫אצילות אלא ע"י עליתם והלבשתם בקומה‬
‫דגלו‪ ,‬שיהיה עי"ז מסודר בנקל‪ .‬ושיהיה אפשר‬                                                            ‫בחינת ו"ק כלפי פרצוף שכנגדו בא"ק וחסר ג'‬    ‫שוה בקביעות לה"פ א"ק‪ ,‬שזה יהיה בגמר‬
‫למצוא בנקל כל דיבור ודיבור במקומו‪ .‬והשני‬                                     ‫שמבואר להלן‪.‬‬           ‫מדרגות כתר ע"ב ס"ג כלפי עליונו‪ ,‬לכן מתחיל‬   ‫התיקון‪ .‬אמנם בתחלת תיקונם ע"י המאציל‪,‬‬
‫היא "ללמוד"‪ ,‬וזהו פשוטו כמשמעו‪ ,‬שצריכים‬        ‫ומ"ש בנקל וכו' גם זה רמז לג' קוים‪" :‬בנקל"‬            ‫לחשוב מחסד‪ ,‬וקראו שקיו דאילנא‪ .‬ואלו ג'‬      ‫לא קבלו מה"פ א"ק רק קומת מ"ה שלו‪ ,‬דהיינו‬
‫ללמוד דבריו הקדושים היטב‪ ,‬למען תשכילו‬          ‫כנגד קו שמאל‪ ,‬שצריך למעטו מג"ר לו"ק‪ ,‬ואז‬             ‫המדרגות העליונות מקבלים ה"פ אצילות ע"י‬      ‫שכל פרצוף דאצילות בעת שנתקן קבל קומת‬
                                                                                                    ‫עליית מ"ן של התחתונים בתפילות ושבתות‬        ‫מ"ה מפרצוף שכנגדו בא"ק‪ .‬כי פרצוף עתיק‬
                                                                                                    ‫ומועדים‪ ,‬שאז הם עולים ומלבישים את ה"פ‬       ‫קבל קומת מ"ה מפרצוף כתר דא"ק‪ ,‬שהוא‬
                                                                                                    ‫א"ק‪ .‬אבל אין זה בקביעות‪ ,‬כי בקביעות אין‬
   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22   23