Page 23 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט לה‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫נד אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫חן‪ ,‬בשמחה רבה וגדולה‪ ,‬אשר כד) ילאה הפה לספר‪ ,‬וכבד האוזן הגשמי משמוע‪ ,‬כה) וגם‬
‫רשעים רבים חזרו בתשובה ונמחל להם עוונותיהם‪ ,‬באשר שהיה עת רצון גדול‪ ,‬שגם‬
‫צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית אשר‬ ‫דאו"ח המלבישים לע"ס דאור העליון‪ ,‬שמשם‬
‫בו באמצע ממש‪ ,‬ואז הסתלק האור ונעשה‬ ‫והלאה קשור אור העליון במסך הזה תמיד‪.‬‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫חלל פנוי‪ ,‬ואז המשיך קו של אור לתוך החלל‪,‬‬ ‫ותדע שזהו המקור לכל מיני זווגים‪ .‬ויש הרבה‬
‫והאור הזה תחלתו באור א"ס וסופו מגיע עד‬ ‫מיני זווגים הנבחנים ע"י תוספות מלאכות‬ ‫שעם עמוד הזה עולות מרקיע ולמעלה כפי‬ ‫כל ההמשך‪ .‬ורק שינוי אחד יש כאן‪ ,‬שמה‬
‫הנקודה האמצעית‪ .‬וכאשר הגיע האור לנקודה‬ ‫בהמסכים‪ ,‬דהיינו ע"י מ"ן‪ ,‬וע"י הורדת המסך‬ ‫מדרגתן‪ ,‬שה"ס ושבתם איש אל אחוזתו‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שנקראים שם אויר‪ ,‬דהיינו בינה ותו"מ דעליון‪,‬‬
‫האמצעית‪ ,‬נעשה שם מסך שדחה את האור‬ ‫והעלתו בסוד מתקלא‪ ,‬וע"י ב' פרצופים בכותל‬ ‫ובמתן תורה (למוהרי"ל אשלג זצוק"ל עמ'‬ ‫מכונה כאן עמוד דקאים באמצע גנתא‪ ,‬וכמו‬
‫לאחוריו‪ ,‬והאור שנדחה לאחוריו מכונה אור‬ ‫אחד‪ ,‬וע"י ב' פרצופין בב' כותלים‪ ,‬וכן זווג‬ ‫ס"ז)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שני סדרים‪ :‬מעילא לתתא ומתתא‬ ‫שנאמר שם שהאויר נושא את התחתון‬
‫חוזר‪ .‬ונעשו שני מהלכים של ע"ס‪ :‬מהלך אור‬ ‫לעילא‪ .‬והנה בכללותה‪ ,‬מתחלקת חכמה זאת‬ ‫ומעלהו לעליון‪ ,‬נאמר כאן שעמודא דקאים‬
‫ישר מהכתר עד המלכות‪ ,‬וע"ס של אור חוזר‬ ‫באב"א ואב"פ ופב"א ופב"פ‪.‬‬ ‫לשני סדרים‪ ,‬המקבילים זה לזה‪ ,‬ושוים זה‬ ‫באמצעיתא נושא התחתון ומעלהו לעליון‪ ,‬כי‬
‫שמקורו במלכות‪ ,‬והוא עולה ממטה למעלה‪,‬‬ ‫זווג ‪ -‬יתבאר ע"פ ציור אשר אור העליון‬ ‫לזה‪ ,‬כמו שתי טפות מים‪ ,‬ואין הפרש ביניהם‪,‬‬
‫מהמלכות שנחשבת כתר דאו"ח‪ ,‬עד הכתר‬ ‫יורד אליו בכח ומכה על המסך שבכלי מלכות‬ ‫רק שהסדר הראשון נמשך מעילא לתתא‪ ,‬עד‬ ‫היינו הך‪.‬‬
‫שנחשב מלכות דאו"ח‪ .‬והאו"ח משמש לכלי‬ ‫אשר לתחתון‪ ,‬שמכח הכאה זו נולד ויוצא אור‬ ‫לעולם הזה‪ ,‬והסדר השני מתחיל מעולם הזה‪,‬‬ ‫וזה אמרו‪ ,‬האי נקודה וכו' ולאתקשטא‬
‫לאו"י במקום המלכות שאינה משמשת לכלי‬ ‫גדול ממטה למעלה הנק' או"ח‪ ,‬וזהו המכונה‬ ‫והולך מתתא לעילא‪ ,‬בדיוק בכל אותם הדרכים‬ ‫בשבתי ובזמני וחגי‪ ,‬דהיינו לקבל הארות ג'‬
‫אחר הצמצום והמסך‪ .‬ולפי הכלל שהגורם‬ ‫וההרכבות שנרשמו משורשם‪ ,‬בעת הופעתם‬ ‫אהיה‪ ,‬המבטלות הגבול שבסיום הרקיע‪ ,‬כי‬
‫מדרגת אור לעליון‪ ,‬חוזר ומקבל כל אותו אור‬ ‫בכל מקום זווג דהכאה‪.‬‬ ‫מחזירות המלכות משם למקומה‪ .‬משדר ד'‬
‫שגרם לעליון‪ ,‬ולכן כל הע"ס שיצא מכח האו"ח‬ ‫פירוש‪ ,‬כי ב' הבחנות נמצא במסך שבכלי‬ ‫והתגלותם מעילא לתתא‪.‬‬ ‫אנפין דנשר‪ ,‬שהם חו"ג תו"מ שבקו אמצעי‬
‫שבמלכות ממטה למעלה‪ ,‬חוזר ומתפשט‬ ‫מלכות‪ ,‬הא' הוא העביות שבו‪ ,‬דהיינו שינוי‬ ‫והנה הסדר הראשון מכונה בשפת הקבלה‪:‬‬ ‫הנקרא פני נשר‪ ,‬שבחו"ג תו"מ אלו מלובשות‬
‫ממעלה למטה לתוך המלכות‪ ,‬לע"ס מניה‬ ‫הרצון לקבל והחשק שלו אל האור ההוא‪,‬‬ ‫סדר השתלשלות העולמות והפרצופים‬ ‫ג' אהיה‪ ,‬שהארתן מורידה המלכות מסיום‬
‫וביה‪ .‬ומכאן שיש פעמיים ע"ס‪ :‬ע"ס ממטה‬ ‫שזה נבחן לעביות משום שינוי הצורה (ע"ע‬ ‫והספירות לכל מקריהם‪ ,‬אם קבועים אם בני‬ ‫הרקיע למקומה‪( ,‬כמ"ש לעיל אות קל"א ד"ה‬
‫למעלה מעל המלכות‪ ,‬שנחשב לע"ס דראש‪,‬‬ ‫צמצום)‪ .‬הבחינה הב' היא הקשיות שבו‪ ,‬דהיינו‬ ‫חלוף‪ .‬והסדר השני מכונה בשם השגות או‬ ‫והארה זו‪ ,‬עש"ה)‪ ,‬ומבטלת בזה כל הדינים‬
‫והם נחשבים לאורות בלי כלים‪ ,‬והם ע"ס‬ ‫כח הצמצום הרוכב עליו לעכבו מקבלת האור‬ ‫מדרגות של נבואה ורוח הקודש‪ ,‬אשר האדם‬ ‫והגבול מעל הגן‪ .‬וז"ש וקיימין על היכלא‬
‫שרשים שמקורם מגולגלתא עד הפה‪ .‬וע"ס‬ ‫ההוא‪ .‬וע"כ מצד אחד נבחן שאור העליון‬ ‫הזוכה לדבר‪ ,‬מחויב ללכת באותם המבואות‬ ‫דאקרי דרור‪ ,‬דהיינו שהארתם היא הארת‬
‫שמתפשטים מפה עד הטבור‪ ,‬והם נחשבים‬ ‫יורד אליו בכח‪ ,‬שזהו מצד העביות שבו‪( ,‬ע"ע‬ ‫והדרכים‪ ,‬ולהשיג כל פרט וכל מדרגה‪ ,‬לאט‬ ‫דרור וחירות‪ ,‬ונקרא היכל דרור‪ ,‬המשחררת‬
‫לע"ס דתוך‪ ,‬ובהם יש התלבשות אורות בכלים‪.‬‬ ‫ירידה בכח) ומצד השני נבחן אשר כח העיכוב‬ ‫לאט‪ ,‬בדיוק נכון‪ ,‬על פי אותם החוקים‬ ‫כל הדינים והגבולים מן כל המציאות שבגן‪ ,‬על‬
‫ומטבור ולמטה יש רק ע"ס דאו"ח‪ ,‬והם עשרה‬ ‫שבמסך יוצא לנגדו ומעכב להאור העליון‬ ‫שנרשמו בהם מעת התאצלותם מעילא‬ ‫ידי זה שמעלה אותם מסיום הרקיע ולמעלה‬
‫מלבוא בתוכו‪ ,‬שזהו מצד הבחן הקשיות שבו‪.‬‬ ‫לתתא‪ .‬והוא‪ ,‬כי ענין זה של גילוי אלקותו‬ ‫ע"י עמוד האמצעי שבגן כנ"ל‪ ,‬והארה זו‬
‫סיומים על האו"י‪ ,‬ומכונים ע"ס דסוף‪.‬‬ ‫והפגישה של שניהם זו בזו מכונה בשם זווג‪.‬‬ ‫ית'‪ ,‬אינו ענין המופיע כולו בבת אחת‪ ,‬כדרכי‬ ‫דומה להארת היובל‪ ,‬שנאמר בו וקראתם‬
‫והנה האור המתלבש בכלים הוא רק חלק‬ ‫ומכונה שמכים זו בזו‪ ,‬דהיינו מצד הפכיותם‪,‬‬ ‫הגילוי שבדברים הגשמיים‪ ,‬אלא הולך ומופיע‬ ‫דרור לכל יושביה‪ ,‬אף כאן ואינון ארבע‬
‫מאור א"ס המתפשט אל הכלים‪ ,‬ומכאן גם‬ ‫כי אחד מושך והשני דוחה‪ .‬וע"כ מכונה זווג‬ ‫בהמשך זמן מסוים‪ ,‬אשר תלוי לפי זיכוכו של‬ ‫אנפין יהבין קלא‪ ,‬דהיינו קריאת הדרור לכל‬
‫נוצרו שתי מלכויות ומסכים‪ :‬מלכות שבפה‬ ‫דהכאה‪ ,‬שטבעו להחזיר אור העליון לאחוריו‬ ‫אותו המשיג‪ ,‬עד שיתגלו אליו כל המדרגות‬ ‫יושבי הגן‪ ,‬שנתבטלו כל הדינים והגבול‪ ,‬וכל‬
‫שנקראת מלכות המזדווגת‪ ,‬כי היא מעלה‬ ‫המרובות הערוכות מראש מבחינתם שמעילא‬ ‫אחד יכול לעלות למעלה עם עמודא דקיימא‬
‫או"ח ע"י הדחיה‪ .‬אבל אח"כ זה מתהפך‬ ‫בהתחדשות גדולה המכונה בשם או"ח‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לתתא‪ .‬ולהיותם מסודרים ובאים בהשגה‬ ‫באמצעיתא‪ ,‬ולית מאן דישמע ליה בר אינון‬
‫ומתפשט ממעלה למטה‪ ,‬מהפה עד הטבור‪.‬‬ ‫בזה אחר זה‪ ,‬וזה למעלה מזה‪ ,‬כדוגמת שלבי‬ ‫נשמתין דאתחזון לסלקא ואותן שאינן ראויות‬
‫אבל הטבור נחשבת למלכות המסיימת‪,‬‬ ‫וענין יחוד ‪ -‬עיין לוה"ת ח"א ד"ה יחוד‪ :‬ב'‬ ‫הסולם‪ ,‬מכונים משום זה בשם מדרגות‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לעלות אינן מרגישות כלל מן דרור הזה‪ .‬ואינון‬
‫שממנה אין התפשטות למטה‪ .‬וכאמור שעיקר‬ ‫בחינות משונות שהשוו צורתן זו לזו‪ ,‬נמצאות‬ ‫מתכנשין תמן בהיכל הדרור‪ ,‬ונטלי לון אלין ד'‬
‫האור נשאר מחוץ למדרגה‪ ,‬ונחשב לאו"מ‪,‬‬ ‫כד) ילאה הפה לספר וכו'‪ .‬כידוע הסיפור‬ ‫אנפין ואעלין לון לגו בההוא עמודא דקיימא‬
‫וברצונו להתפשט גם לתוך המלכות‪ ,‬והמסך‬ ‫מתיחדות לבחינה אחת‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫על האריז"ל שישן ביום השבת ותלמידו שראה‬ ‫באמצעיתא‪ ,‬דהיינו שמתחברות בבינה ותו"מ‬
‫דרקיעים הנפולים ונעוצים בגן‪( ,‬כנ"ל אות ש"ו)‬
‫ואותו ענין יש לזכור ראשית ההשתלשלות‬
‫מא"ס שהיה ממלא כל המציאות‪ ,‬וכאשר עלה‬
‫ברצונולברוא העולמות ולהאציל הנאצלים וכו'‬