Page 25 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט לז‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫נב אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ליודעי שיעור ומספר ברצוא ושוב‪ ,‬לעלות מעלות לעולם דרך (נ"א) כג) העמוד הידוע‬
‫ליודעי חן‪ ,‬בשמחה רבה וגדולה‪ ,‬אשר ילאה הפה לספר‪ ,‬וכבד האוזן הגשמי משמוע‪ ,‬וגם‬
‫והכבד מקבלם ונותנם ללב‪ .‬ומב' כנפי ריאה‬ ‫הזה‪ ,‬מתלבש בחלקי נפשו‪ ,‬וחלקי נפשו הם‬
‫המנשבות הרוח על הלב‪ ,‬מקבלים המ"ן פעולת‬ ‫העולים ממש למעלה‪ ,‬שבוקעים כל האוירים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫קו האמצעי‪ ,‬שה"ס הזווג‪ ,‬ואז נשלמים המ"ן‪.‬‬ ‫עד שמגיעים להנוקבא דז"א דאצילות‪ ,‬כמו‬
‫(כנ"ל באות ב' וג')‪ .‬ונעשה בית קבול לקבל‬ ‫שנתבאר זה באורך (לעיל ויקהל אות קל"א‬ ‫ומתלהטת במאד מאד עד כלות הנפש ממש‪,‬‬ ‫ומובן שבעניננו לא ניתן לפרש כך‪ ,‬אלא כפי‬
‫בהסולם עש"ה)‪ .‬באפן‪ ,‬שהמבוקש מלובש‬ ‫להשתפך אל חיק אביה חיי החים ב"ה‪ ,‬ולצאת‬ ‫שיתבאר להלן‪.‬‬
‫הארת הזווג בשביל מילוי בקשת המתפלל‪.‬‬ ‫בחלקי נפשו‪ ,‬וחלקי נפשו עולים ונעשים מ"ן‬ ‫ממאסרה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו ית'‪,‬‬
‫לזווג ז"א ונוקביה‪ ,‬שה"ס אכילה‪ ,‬כי הזווג‬ ‫אזי זאת ישיב אל לבו מארז"ל כי ע"כ אתה חי‬ ‫ועיין תניא (ח"א פ"נ)‪ ,‬וז"ל‪ :‬אך יש עוד בחי'‬
‫ובאות כ'‪ ,‬וז"ל‪ :‬וז"ש (שם) חכמה כ"ח מ"ה‪,‬‬ ‫נקרא לחם ומאכל‪ ,‬כמ"ש‪ ,‬ולא ידע אתו מאומה‬ ‫בגוף הזה להחיותו‪ ,‬כדי להמשיך חיים עליונים‬ ‫אהבה העולה על כולנה כמעלת הזהב על‬
‫כי חכמה היא אותיות כח מה‪ .‬שרומז‪ ,‬שהיא‬ ‫כי אם הלחם אשר הוא אוכל (בראשית ל"ט ז)‪.‬‬ ‫מחיי החיים ב"ה למטה‪ ,‬ע"י תורת חיים להיות‬ ‫הכסף‪ ,‬והיא אהבה כרשפי אש מבחי' גבורות‬
‫כ"ח בלבא‪ ,‬מ"ה במוחא‪ ,‬כלומר שאינה‬ ‫ובזה תבין ג"כ למה התפלה או הקרבן נעשה‬ ‫דירה בתחתונים לאחדותו ית' בבחי' גילוי‪,‬‬ ‫עליונות דבינה עילאה‪ ,‬דהיינו שע"י התבוננות‬
‫נשלמת אלא ע"י הכח‪ ,‬דהיינו הלהבות העולים‬ ‫למ"ן לעורר הזווג‪ ,‬כי אין דבר ניתן מלמעלה‬ ‫כמש"ל‪ .‬וכמ"ש בז"הק למהוי אחד באחד‪ ,‬פי'‬ ‫בגדולת א"ס ב"ה דכולא קמיה כלא ממש‬
‫מן הלב למוח‪ ,‬שהם הארת חכמה‪ ,‬ומן החסדים‬ ‫אלא ע"י זווג זו"ן‪ ,‬כנודע‪ .‬ולפיכך אם הקב"ה‬ ‫שהיחוד הנעלם יהיה בבחי' עלמא דאתגליא‪.‬‬ ‫חשיב‪ ,‬תתלהט ותתלהב הנפש ליקר תפארת‬
‫היורדים מן המוח ללב‪ ,‬שה"ס מ"ה‪ ,‬הרומז על‬ ‫רוצה למלאות את רצון המתפלל‪ ,‬הנה לזווג‬ ‫וז"ש‪ :‬לכה דודי וכו'‪ .‬ובזה יובן מארז"ל‪ :‬ע"כ‬ ‫גדולתו‪ ,‬לאסתכלא ביקרא דמלכא כרשפי אש‬
‫חסדים‪ .‬בסוד מה ידעת מה הבנת‪ ,‬ומב' אלו‬ ‫הוא צריך‪ .‬ונמצא שכל תפלה הראויה למילוי‪,‬‬ ‫אתה חי וע"כ וכו' ואלא איך יהיה רצונו‪,‬‬ ‫שלהבת עזה העולה למעלה‪ ,‬וליפרד מהפתילה‬
‫נשלמת החכמה‪ ,‬כנ"ל‪ .‬קנה תפארת‪ ,‬כליל ו'‬ ‫מעוררת זווג זו"ן‪ ,‬כדי שישפיעו אותו המילוי‬ ‫וכמ"ש במ"א באריכות על משנה זו‪ .‬ע"כ אתה‬ ‫והעצים שנאחזת בהן‪ .‬והיינו על ידי תגבורת‬
‫ספיראן ו' דרגין אינון לכרסייא דאיהי אמא‪.‬‬ ‫אל המתפלל‪ ,‬שתחילה מגיעה הארת הזווג‬ ‫יסוד האש אלהי שבנפש האלהית‪ ,‬ומזה באה‬
‫כי הקנה בכללו ה"ס בינה‪ ,‬בסוד קנה חכמה‬ ‫הזה בהכרח לעולמות העליונים‪ ,‬עד שמגיעה‬ ‫חי‪ ,‬בעזרת חיי החיים ב"ה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לידי צמאון‪ ,‬וכמ"ש‪ :‬צמאה לך נפשי‪ .‬ואח"כ‬
‫קנה בינה‪ ,‬וכולל שש ספירות חג"ת נה"י (כנ"ל‬ ‫לבסוף אל אדם המתפלל‪( .‬כנ"ל בפלחה"ק אות‬ ‫לבחי' חולת אהבה‪ ,‬ואח"כ באה לידי כלות‬
‫במרה"ס אות י"ח)‪ ,‬אשר חג"ת נה"י הכלולים‬ ‫קס"א) וביתר דיוק‪ ,‬אותם חלקי הנפש שעלו‬ ‫כג) העמוד הידוע ליודעי חן וכו'‪ .‬עיין זהר‬ ‫הנפש ממש‪ ,‬כמ"ש‪ :‬גם כלתה נפשי‪ .‬והנה מכאן‬
‫בקנה‪ ,‬הם שש מדרגות אל הכסא‪ ,‬הוא בינה‪.‬‬ ‫לנוקבא דז"א ונעשו למ"ן לעורר הזווג‪ ,‬הם‬ ‫(בראשית א' כ"ז עמ' ע"ט ע"א וע"ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכל הני‬ ‫יצא שורש הלוים למטה‪ ,‬ועבודת הלוים היתה‬
‫לנחתא חכמה לגבה מן מוחא ללבא‪ ,‬דבה לב‬ ‫עצמם נעשים לבית קבול אל הארת הזווג‬ ‫היכלין מתקשרן ומתעטרן בחד היכלא דאיהו‬ ‫להרים קול רינה ותודה בשירה וזמרה בניגון‬
‫מבין‪ ,‬כי ע"י ירידת החכמה מן המוח‪ ,‬שה"ס‬ ‫הממלאת את מבוקשו של המתפלל‪ ,‬וחוזרים‬ ‫היכלא שביעאה‪ ,‬והאי היכלא איהו גניז וסתים‬ ‫ונעימה‪ ,‬בבחי' רצוא ושוב‪ ,‬שהיא בחי' אהבה‬
‫חכמה דימין שהיא חסדים‪ ,‬להלביש את החכמה‬ ‫אליו עם מילוי הבקשה‪ .‬באפן‪ ,‬שיש לחלקי‬ ‫מכל שאר היכלין‪ .‬באמצעיתא דהאי היכלא‬ ‫עזה זו כשלהבת היוצא מן הבזק‪ ,‬כדאיתא בגמ'‬
‫דקו שמאל של הבינה‪ ,‬שהיא בלב‪ ,‬מתגלה‬ ‫הנפש העולים למ"ן‪ ,‬ב' תפקידים‪ ,‬א) לעורר‬ ‫קאים חד עמודא דאיהו בגוונין סגיאין‪ :‬ירוק‪,‬‬ ‫(פ"ב דחגיגה)‪ ,‬ואי אפשר לבאר ענין זה היטב‬
‫שלמות הבינה בלב‪ ,‬בסוד הלב מבין‪ .‬ובגין דא‬ ‫הזווג למילוי בקשת התפלה‪ .‬ב) שיוכשרו‬ ‫חוור‪ ,‬סומק‪ ,‬אוכם‪ .‬וכד נשמתין סלקין‪ ,‬אינון‬ ‫במכתב‪ ,‬רק כל איש נלבב ונבון המשכיל על‬
‫קנה חכמה קנה בינה ביה אבא נחית וביה‬ ‫להיות בית קבול לקבלת מילוי התפלה‪ .‬ושניהם‬ ‫עאלין גו האי היכלא וכו'‪( .‬ועי"ש בפירוש הסולם‪.‬‬ ‫דבר ומעמיק לקשר דעתו ותבונתו בה'‪ ,‬ימצא‬
‫אבא סליק‪ ,‬והאי איהו סולם‪ ,‬כי אבא שה"ס‬ ‫טוב ואור הגנוז בנפשו המשכלת‪ ,‬כל חד לפום‬
‫חכמה דימין‪ ,‬יורד מן המוח אל הלב‪ ,‬וכן אחר‬ ‫באים בבת אחת‪.‬‬ ‫ועיין עוד פרשת שלח מאמר עמודין וגלגלין)‪.‬‬ ‫שיעורא דיליה‪[ ,‬יש מתפעל כו' ויש מתפעל‬
‫שנכלל עם החכמה דשמאל שבלב‪ ,‬חוזר ועולה‬ ‫וכבר ידעת שאין דבר נשלם אלא עד שיעברו‬ ‫כו'] אחרי קדימת יראת חטא‪ ,‬להיות סור מרע‬
‫דרך הקנה אל המוח‪ .‬וכן אמא‪ ,‬שה"ס חכמה‬ ‫עליו סדר ג' קוין‪ ,‬הנמשכים מג' נקודות חולם‬ ‫ועיין עוד זהר ויקהל (ר"י ע"א ‪ -‬רי"א ע"א‪,‬‬ ‫בתכלית‪ ,‬שלא להיות עונותיכם מבדילים כו'‬
‫שבבינה‪ ,‬דהיינו חכמה דשמאל שישנה בלב‪,‬‬ ‫שורק חירק (כנ"ל ב"א אות ל"ח)‪ ,‬שאומר‪ ,‬דהא‬ ‫אות ש"ו‪-‬ש"ז‪ ,‬שי"ז‪-‬שי"ח בסולם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫עולה דרך הקנה אל המוח להתלבש בחסדים‪,‬‬ ‫לית זרעא דאזדרע בר ברזא דא דתלת נקודין‪,‬‬ ‫ח"ו‪.‬‬
‫ואחר שנכללה בחסדים חוזרת ויורדת אל הלב‪.‬‬ ‫ע"ש‪ .‬ומטעם זה צריך המ"ן‪ ,‬דהיינו התפלה‬ ‫שו) באמצעיתא דהאי רקיע וכו'‪ :‬באמצע‬ ‫והנה סדר העבודה בעסק התורה והמצות‬
‫ונמצא‪ ,‬עולים תרי‪ ,‬שהם אבא ואמא‪ ,‬ויורדים‬ ‫כנ"ל‪ ,‬לבא תחילה בגוף הנוקבא בבחינת‬ ‫רקיע הזה נמצא פתח אחד כנגד פתח ההיכל‬ ‫הנמשכת מבחי' אהבה עזה זו‪ ,‬היא בבחי' שוב‬
‫תרי‪ ,‬שהם אבא ואמא‪ ,‬כמבואר‪ .‬ע"כ‪( .‬ועיין‬ ‫הטוחנות‪ ,‬ששם מקבל שליטת קו הא' הימין‪,‬‬ ‫שלמעלה ביצירה‪ ,‬שבפתח ההוא פורחות‬ ‫לבד‪ ,‬כמ"ש בספר יצירה‪ :‬ואם רץ לבך שוב‬
‫ומשם לאצטומכא ולקיבה‪ ,‬שבהם מקבל‬ ‫הנשמות מגן עדן התחתון למעלה‪ ,‬בעמוד אחד‬ ‫לאחד‪ ,‬פי'‪ :‬ואם רץ לבך‪ ,‬היא תשוקת הנפש‬
‫היטב במראות הסולם עקב בתחילתו)‬ ‫המ"ן שליטת קו השמאל‪ ,‬שהמ"ן נהפכו לדם‪.‬‬ ‫שבלב בחלל הימני‪ ,‬כשמתגברת ומתלהבת‬
‫הנעוץ בארץ של הג"ע‪ ,‬ומגיע עד פתח ההוא‪.‬‬
‫ואגב נבין במעט ענין חכמה ‪ -‬כח‪-‬מה‬ ‫פירוש‪ ,‬כבר נתבאר לעיל (אות רצ"ט) ענין‬
‫הנזכר בהמשך‪ ,‬וגם ענין רצוא ושוב שנזכרו‬ ‫הפתח שנעשה באמצע הרקיע‪ ,‬שהוא הסיום‬