Page 29 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 29
הבעש"ט מא אגרת א' אגרות הבעש"ט אגרת א' מח אגרות
ליקוטים וביאורים
ליקוטים וביאורים
שמו הוא אומר שכבר די לו וסובר שעושה חכמינו ז"ל (אבות פ"ב) אם עמלת בתורה ואחריהם כתבי מרן האר"י ,ובזה הלימוד וורידי הדופקין ,בהם גנוז ונעלם החיות של
כתיקונו וכמצוותו ,ואינו רואה שום חסרון ולמדת הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך מבער הקוצים והרע שבנפשו ,ויזכה לדבק אור אין סוף המחיה את הכל ,באופן כי הדופק
בעבודתו .ובאמת אינו ,שלא התחיל עדיין נוצרת וכו' .וכל הטוב שעשה נשכח ממנו ,ומעט עצמו באור עליון ,ויזכה לכל מדות טובות הוא אור אבא ,והחיות שבתוכו הוא חיות
בעבודה להשם יתברך כלל .ועל זה אמרו כל רע שעשה הוא נגד עיניו ,כמו שכתוב (תהלים שבעולם ,ולזה נתגלה האור הזה .ועיקר למודך אור אין סוף המחיה את הכל ,וע"י מחשבה:
הדר בארץ ,ר"ל בארציות שלו ,בגופניותו, נ"א) וחטאתי נגדי תמיד .וסוג ב' ההיפוך ,מעט בפנימיות התורה ,יהיה שתשיג הארה וחיות כח מה ,מתברר הש"ך ניצוצי .והדם הטוב
דומה בעיניו כמי שיש לו אלוה ,ובאמת אינה. טוב שעשה הוא נגד עיניו תמיד להחזיק טובה אלהות בנפשך בעת למודך ,ובכל היום ,אבל וחיות אלהות הוא בחלק הדופק ,ונתברר
וכל הדר בחוץ לארציות שלו ,רק שמחשבתו לעצמו ,וכל הרעות שעושה בין לשמים ובין לא שתהיה מקובל או חוקר ,וכבר הארכנו בזה. במחשבה אשר דוחה הרע .ואמנם לפעמים
דבוקה תמיד בהשם יתברך ,ומכיר גדולתו לבריות נשכח ממנו ,וכמו שכתבתי בשם מורי אם יעורר יצרך הרע ספיקות וקושיות בעניני מחמת העוונות אין יכולת במחשבה לדחות
ורוממותו ומוראו ,דומה בעיניו כמי שאין לו ומה בין תלמידי בלעם וכו'( .וע"ע בצפנת פענח אלהותו יתברך ,זאת התשובה אליו -טפה הרע ,צריכין הקזה להוציא לחוץ ,והם היסורין
אלוה ,שאינו יוצא תמיד ,ובאמת יש לו אלוה, סרוחה כמוני ,חסר דעה ,סופי לרמה ותולעה. והשברון הלב ונתייסר האדם ביסורין אז יוצא
שלפי שאלהי בקרבו לכך מכיר פחיתותו שאינו דל"ז ע"ד). ויבזה עצמו הרבה במחשבתו ,עד שבהמה הרע לחוץ .וזהו כל אשר תמצא ידך לעשות
טובה ממנו ,והיאך כלב מת ישיג בעניני גדולת הן מעשה המצות והתורה ,שעקימות שפתיו
עובד כראוי ושהוא מקצר בעבודה .עכ"ל. ובס' דגל מחנה אפרים (בליקוטים לפ' דברים) אלוהותו יתברך המחיה את הכל ,ובהכנעה הוה מעשה ,והן בשעה שאתה עוסק בדברים
נג .ובס' בן פורת יוסף (בדרוש לש"ת תקכ"ז, איתא ,וז"ל :איתא בשם אא"ז זללה"ה כל הדר גדולה בלב אמת ,תשיג אור עליון ודביקות גשמיים אכילה שתיה משא ומתן דבורים
דקכ"ב ע"א) כתב ,וז"ל :ביאור משנה מה בין בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה ,היינו מי עצום ,ויסתלק ממך כל הטפשות של היצר. שמדבר בעסקים הנ"ל ,ומזהיר על כל מיני
תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של שדומה בעיניו שדר בארץ העליונה ,שהוא ולזה אמר מרן האר"י שבזמן הזה נסתרות נעשו עשיות אשר תמצא ידך לעשות אזי בכחך,
בלעם הרשע וכו' והקושיא מפורסמת וכו', קרוב להקדוש ברוך הוא ,דומה לו כמי שיש לו נגלות ,ושמחה לפני המקום ללמוד ברזי התורה בכח מה ,מחשבה וחיות אלהות ודביקות
וביאר מורי זלה"ה כי גם תלמידי אברהם אבינו אלוה ,ובאמת אין לו ,ומי שדר בחוץ לארץ, ולגלות רזין לכל בר ישראל ,ובתנאי הנ"ל ,ואם ויחודים עשה אותן ,והמחשבה שם אור א"ס
יש להם מדות של בלעם הרשע רוח גבוהה היינו שדומה לו שעדיין לא נכנס בארץ לאו ,אין לך חלק ברזי התורה .ולפעמים האדם וחיות אלהות ,מתפשט ודופק בכל אברים
וכו' .והוא הדין איפכא דתלמידי בלעם הרשע העליונה ,בזה דומה כמי שאין לו אלוה אבל הוא בקטנות השכל ,לא יפטור א"ע מכלום ,כי
יש להם מדות אברהם אבינו נפש שפלה וכו', באמת יש לו .עכ"ד( .ועיין פ' נח עמוד התפלה זה הוא מינות לחפש דוקא וכו' ואז עקמימות לדבקה בו בשם הוי"ה.
רק שזה לוקח בגשמיי וזה לוקח ברוחניי וכו'. שפתיו הוה מעשה ,ומלכא שכיב על אבנים, וכל עשיות ודבורים נכללים בשם אדנ"י,
וכ"ה בס' צפנת פענח (פ' שמות פן ד' ד"ו אות קמ"ז). ואותיות כמו שהן ,ובלבד בלב אמת משתוקק עולם המעשה ,הן עשיות גשמיות הן עשיות
ע"ב) ,וז"ל :שביאר מורי זלה"ה ומה בין תלמידי לבוא למדריגות אלהות לעלות ולייחד ,ועושה רוחניות.וכאשר מחבר המעשה עם המחשבה,
אברהם אבינו וכו' שזה יש לו נפש רחבה ובס' אמתחת בנימין (קהלת בפסוק וזרח שהוא חיות אלהות והדביקות והיחודים
ברוחניי ותלמידי בלעם בגשמיי וכו' וכתבתי השמש ד"ג ,ועוד שם בדף ל"ב) כתב ,וז"ל :שמעתי כל מה שביכולתו והקב"ה מקבל הכל. בשעת עשיות כל תנועה ותנועה ,אזי זה נקרא
אומרים בשם הריב"ש זלה"ה על הא דאמרינן אבל מי שאינו מייגע עצמו לחפש ולבקש יחוד קבה"ו .וזהו שאמר כל אשר תמצא ידך
מזה במקום אחר .עכ"ל. כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה, אור וחיות אלהותו יתברך כלל ,אף במדריגה לעשות בעשיה בכחך עשה ,בכח נשמתך,
וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה, קטנה ,אלא לומד תורה לקנטר בסם המות ובחיות אלהות וביחודים עשה כל עשיות
ובפ' תשא (דקט"ו ע"ג) ,וז"ל :שמעתי ממורי והקשה ז"ל שלשון דומה משמע שבאמת אינו, של תורה משפה לחוץ ,לומר פילפול של הבל
זלה"ה ביאור משנה ומה בין תלמידיו של ואם כן הדיוקים סותרים זה לזה .ותירץ דצדיק ושוא ,ואינו מכוין לקשט השכינה בחדושי שהוא יחוד קבה"ו.
אברהם אבינו ובין תלמידיו של בלעם הרשע מבחין גדלות הבורא ויודע בעצמו שאינו התורה ,כי זה לא יושג אלא בפרישות וקדושה ואלמדך אחי דרכי עבודה .דעיקר עבודת
וכו' .וביאר כי הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי יוצא ,ושמקצר בעבודתו יתברך שמו מכפי ומדות טובות ,וזהו שאמר הכתוב "כי אין" ,אם אדם הוא החיות והדביקות אל הבורא ב"ה,
בלעם ברוחניי והרשע יש לו מדת אברהם הראוי לעבדו ,וגם בעבודה שעובד מוצא בה אינך מייגע לזה לקשר ולייחד המחשבה וחיות ובעת עוקבא דמשיחא התגברות הרע והעזות
חסרונות ,שלא עבד אותה לשמו יתברך ,ולא אלהות עם כל מעשיך ,אזי אני אומר לך מעשה והמדות רעות בהנהגות ראשי ערב רב ,נתגלה
אבינו ברוחניי וכו' .עכ"ל. עבד באהבה ויראה כראוי ונכון לו יתברך שמו, האור הגנוז מן השמים ספר הזוהר והתיקונים
נד .ונזכר משל זה בשלימות שם בס' כתונת והן שמים לא זכו בעיניו אף כי נתעב ונאלח.
פסים (דף ה' ריש ע"א) ,וז"ל :שמעתי משל שר מה שאין כן איש ארציי שאינו מכיר בגדולת
אחד או מלך שעשה סעודה לעבדיו כדי שילכו הבורא ובמוראו ,וכל מה שעובד לו יתברך