Page 29 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 29

‫הבעש"ט מא‬  ‫אגרת א'‬                             ‫אגרות‬                                                 ‫הבעש"ט‬     ‫אגרת א'‬                          ‫מח אגרות‬
                                                                                                             ‫ליקוטים וביאורים‬
           ‫ליקוטים וביאורים‬

‫שמו הוא אומר שכבר די לו וסובר שעושה‬            ‫חכמינו ז"ל (אבות פ"ב) אם עמלת בתורה‬                   ‫ואחריהם כתבי מרן האר"י‪ ,‬ובזה הלימוד‬         ‫וורידי הדופקין‪ ,‬בהם גנוז ונעלם החיות של‬
‫כתיקונו וכמצוותו‪ ,‬ואינו רואה שום חסרון‬         ‫ולמדת הרבה אל תחזיק טובה לעצמך כי לכך‬                 ‫מבער הקוצים והרע שבנפשו‪ ,‬ויזכה לדבק‬         ‫אור אין סוף המחיה את הכל‪ ,‬באופן כי הדופק‬
‫בעבודתו‪ .‬ובאמת אינו‪ ,‬שלא התחיל עדיין‬           ‫נוצרת וכו'‪ .‬וכל הטוב שעשה נשכח ממנו‪ ,‬ומעט‬             ‫עצמו באור עליון‪ ,‬ויזכה לכל מדות טובות‬       ‫הוא אור אבא‪ ,‬והחיות שבתוכו הוא חיות‬
‫בעבודה להשם יתברך כלל‪ .‬ועל זה אמרו כל‬          ‫רע שעשה הוא נגד עיניו‪ ,‬כמו שכתוב (תהלים‬               ‫שבעולם‪ ,‬ולזה נתגלה האור הזה‪ .‬ועיקר למודך‬    ‫אור אין סוף המחיה את הכל‪ ,‬וע"י מחשבה‪:‬‬
‫הדר בארץ‪ ,‬ר"ל בארציות שלו‪ ,‬בגופניותו‪,‬‬          ‫נ"א) וחטאתי נגדי תמיד‪ .‬וסוג ב' ההיפוך‪ ,‬מעט‬            ‫בפנימיות התורה‪ ,‬יהיה שתשיג הארה וחיות‬       ‫כח מה‪ ,‬מתברר הש"ך ניצוצי‪ .‬והדם הטוב‬
‫דומה בעיניו כמי שיש לו אלוה‪ ,‬ובאמת אינה‪.‬‬       ‫טוב שעשה הוא נגד עיניו תמיד להחזיק טובה‬               ‫אלהות בנפשך בעת למודך‪ ,‬ובכל היום‪ ,‬אבל‬       ‫וחיות אלהות הוא בחלק הדופק‪ ,‬ונתברר‬
‫וכל הדר בחוץ לארציות שלו‪ ,‬רק שמחשבתו‬           ‫לעצמו‪ ,‬וכל הרעות שעושה בין לשמים ובין‬                 ‫לא שתהיה מקובל או חוקר‪ ,‬וכבר הארכנו בזה‪.‬‬    ‫במחשבה אשר דוחה הרע‪ .‬ואמנם לפעמים‬
‫דבוקה תמיד בהשם יתברך‪ ,‬ומכיר גדולתו‬            ‫לבריות נשכח ממנו‪ ,‬וכמו שכתבתי בשם מורי‬                ‫אם יעורר יצרך הרע ספיקות וקושיות בעניני‬     ‫מחמת העוונות אין יכולת במחשבה לדחות‬
‫ורוממותו ומוראו‪ ,‬דומה בעיניו כמי שאין לו‬       ‫ומה בין תלמידי בלעם וכו'‪( .‬וע"ע בצפנת פענח‬            ‫אלהותו יתברך‪ ,‬זאת התשובה אליו ‪ -‬טפה‬         ‫הרע‪ ,‬צריכין הקזה להוציא לחוץ‪ ,‬והם היסורין‬
‫אלוה‪ ,‬שאינו יוצא תמיד‪ ,‬ובאמת יש לו אלוה‪,‬‬                                                             ‫סרוחה כמוני‪ ,‬חסר דעה‪ ,‬סופי לרמה ותולעה‪.‬‬     ‫והשברון הלב ונתייסר האדם ביסורין אז יוצא‬
‫שלפי שאלהי בקרבו לכך מכיר פחיתותו שאינו‬                                                  ‫דל"ז ע"ד)‪.‬‬  ‫ויבזה עצמו הרבה במחשבתו‪ ,‬עד שבהמה‬           ‫הרע לחוץ‪ .‬וזהו כל אשר תמצא ידך לעשות‬
                                                                                                     ‫טובה ממנו‪ ,‬והיאך כלב מת ישיג בעניני גדולת‬   ‫הן מעשה המצות והתורה‪ ,‬שעקימות שפתיו‬
    ‫עובד כראוי ושהוא מקצר בעבודה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬        ‫ובס' דגל מחנה אפרים (בליקוטים לפ' דברים)‬              ‫אלוהותו יתברך המחיה את הכל‪ ,‬ובהכנעה‬         ‫הוה מעשה‪ ,‬והן בשעה שאתה עוסק בדברים‬
‫נג‪ .‬ובס' בן פורת יוסף (בדרוש לש"ת תקכ"ז‪,‬‬       ‫איתא‪ ,‬וז"ל‪ :‬איתא בשם אא"ז זללה"ה כל הדר‬               ‫גדולה בלב אמת‪ ,‬תשיג אור עליון ודביקות‬       ‫גשמיים אכילה שתיה משא ומתן דבורים‬
‫דקכ"ב ע"א) כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬ביאור משנה מה בין‬        ‫בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה‪ ,‬היינו מי‬             ‫עצום‪ ,‬ויסתלק ממך כל הטפשות של היצר‪.‬‬         ‫שמדבר בעסקים הנ"ל‪ ,‬ומזהיר על כל מיני‬
‫תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של‬             ‫שדומה בעיניו שדר בארץ העליונה‪ ,‬שהוא‬                   ‫ולזה אמר מרן האר"י שבזמן הזה נסתרות נעשו‬    ‫עשיות אשר תמצא ידך לעשות אזי בכחך‪,‬‬
‫בלעם הרשע וכו' והקושיא מפורסמת וכו'‪,‬‬           ‫קרוב להקדוש ברוך הוא‪ ,‬דומה לו כמי שיש לו‬              ‫נגלות‪ ,‬ושמחה לפני המקום ללמוד ברזי התורה‬    ‫בכח מה‪ ,‬מחשבה וחיות אלהות ודביקות‬
‫וביאר מורי זלה"ה כי גם תלמידי אברהם אבינו‬      ‫אלוה‪ ,‬ובאמת אין לו‪ ,‬ומי שדר בחוץ לארץ‪,‬‬                ‫ולגלות רזין לכל בר ישראל‪ ,‬ובתנאי הנ"ל‪ ,‬ואם‬  ‫ויחודים עשה אותן‪ ,‬והמחשבה שם אור א"ס‬
‫יש להם מדות של בלעם הרשע רוח גבוהה‬             ‫היינו שדומה לו שעדיין לא נכנס בארץ‬                    ‫לאו‪ ,‬אין לך חלק ברזי התורה‪ .‬ולפעמים האדם‬    ‫וחיות אלהות‪ ,‬מתפשט ודופק בכל אברים‬
‫וכו'‪ .‬והוא הדין איפכא דתלמידי בלעם הרשע‬        ‫העליונה‪ ,‬בזה דומה כמי שאין לו אלוה אבל‬                ‫הוא בקטנות השכל‪ ,‬לא יפטור א"ע מכלום‪ ,‬כי‬
‫יש להם מדות אברהם אבינו נפש שפלה וכו'‪,‬‬         ‫באמת יש לו‪ .‬עכ"ד‪( .‬ועיין פ' נח עמוד התפלה‬             ‫זה הוא מינות לחפש דוקא וכו' ואז עקמימות‬                            ‫לדבקה בו בשם הוי"ה‪.‬‬
 ‫רק שזה לוקח בגשמיי וזה לוקח ברוחניי וכו'‪.‬‬                                                           ‫שפתיו הוה מעשה‪ ,‬ומלכא שכיב על אבנים‪,‬‬        ‫וכל עשיות ודבורים נכללים בשם אדנ"י‪,‬‬
‫וכ"ה בס' צפנת פענח (פ' שמות פן ד' ד"ו‬                                                    ‫אות קמ"ז)‪.‬‬  ‫ואותיות כמו שהן‪ ,‬ובלבד בלב אמת משתוקק‬       ‫עולם המעשה‪ ,‬הן עשיות גשמיות הן עשיות‬
‫ע"ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שביאר מורי זלה"ה ומה בין תלמידי‬                                                          ‫לבוא למדריגות אלהות לעלות ולייחד‪ ,‬ועושה‬     ‫רוחניות‪.‬וכאשר מחבר המעשה עם המחשבה‪,‬‬
‫אברהם אבינו וכו' שזה יש לו נפש רחבה‬            ‫ובס' אמתחת בנימין (קהלת בפסוק וזרח‬                                                                ‫שהוא חיות אלהות והדביקות והיחודים‬
‫ברוחניי ותלמידי בלעם בגשמיי וכו' וכתבתי‬        ‫השמש ד"ג‪ ,‬ועוד שם בדף ל"ב) כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי‬                   ‫כל מה שביכולתו והקב"ה מקבל הכל‪.‬‬     ‫בשעת עשיות כל תנועה ותנועה‪ ,‬אזי זה נקרא‬
                                               ‫אומרים בשם הריב"ש זלה"ה על הא דאמרינן‬                 ‫אבל מי שאינו מייגע עצמו לחפש ולבקש‬          ‫יחוד קבה"ו‪ .‬וזהו שאמר כל אשר תמצא ידך‬
                     ‫מזה במקום אחר‪ .‬עכ"ל‪.‬‬      ‫כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה‪,‬‬               ‫אור וחיות אלהותו יתברך כלל‪ ,‬אף במדריגה‬      ‫לעשות בעשיה בכחך עשה‪ ,‬בכח נשמתך‪,‬‬
                                               ‫וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה‪,‬‬              ‫קטנה‪ ,‬אלא לומד תורה לקנטר בסם המות‬          ‫ובחיות אלהות וביחודים עשה כל עשיות‬
‫ובפ' תשא (דקט"ו ע"ג)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי ממורי‬        ‫והקשה ז"ל שלשון דומה משמע שבאמת אינו‪,‬‬                 ‫של תורה משפה לחוץ‪ ,‬לומר פילפול של הבל‬
‫זלה"ה ביאור משנה ומה בין תלמידיו של‬            ‫ואם כן הדיוקים סותרים זה לזה‪ .‬ותירץ דצדיק‬             ‫ושוא‪ ,‬ואינו מכוין לקשט השכינה בחדושי‬                                  ‫שהוא יחוד קבה"ו‪.‬‬
‫אברהם אבינו ובין תלמידיו של בלעם הרשע‬          ‫מבחין גדלות הבורא ויודע בעצמו שאינו‬                   ‫התורה‪ ,‬כי זה לא יושג אלא בפרישות וקדושה‬     ‫ואלמדך אחי דרכי עבודה‪ .‬דעיקר עבודת‬
‫וכו'‪ .‬וביאר כי הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי‬    ‫יוצא‪ ,‬ושמקצר בעבודתו יתברך שמו מכפי‬                   ‫ומדות טובות‪ ,‬וזהו שאמר הכתוב "כי אין"‪ ,‬אם‬   ‫אדם הוא החיות והדביקות אל הבורא ב"ה‪,‬‬
‫בלעם ברוחניי והרשע יש לו מדת אברהם‬             ‫הראוי לעבדו‪ ,‬וגם בעבודה שעובד מוצא בה‬                 ‫אינך מייגע לזה לקשר ולייחד המחשבה וחיות‬     ‫ובעת עוקבא דמשיחא התגברות הרע והעזות‬
                                               ‫חסרונות‪ ,‬שלא עבד אותה לשמו יתברך‪ ,‬ולא‬                 ‫אלהות עם כל מעשיך‪ ,‬אזי אני אומר לך מעשה‬     ‫והמדות רעות בהנהגות ראשי ערב רב‪ ,‬נתגלה‬
                    ‫אבינו ברוחניי וכו'‪ .‬עכ"ל‪.‬‬  ‫עבד באהבה ויראה כראוי ונכון לו יתברך שמו‪,‬‬                                                         ‫האור הגנוז מן השמים ספר הזוהר והתיקונים‬
‫נד‪ .‬ונזכר משל זה בשלימות שם בס' כתונת‬          ‫והן שמים לא זכו בעיניו אף כי נתעב ונאלח‪.‬‬
‫פסים (דף ה' ריש ע"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי משל שר‬       ‫מה שאין כן איש ארציי שאינו מכיר בגדולת‬
‫אחד או מלך שעשה סעודה לעבדיו כדי שילכו‬         ‫הבורא ובמוראו‪ ,‬וכל מה שעובד לו יתברך‬
   24   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34