Page 31 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 31

‫הבעש"ט מג‬  ‫אגרת א'‬                                    ‫אגרות‬                                         ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                              ‫מו אגרות‬

           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                                 ‫ליקוטים וביאורים‬

‫לבאר שחת‪ ,‬ואתה לא תכיר על ידי סימנים‬                  ‫ואמר‪ :‬מה בין וכו'‪ ,‬להורות שאתה לא תכיר‬        ‫ושכינתיה? ונראה שהרי סוף מעשה במחשבה‬         ‫אחת‪ ,‬שנודע לפי שערים של כל נפש ונפש‬
‫הללו אלא בוחן לבות וכליות‪ ,‬וש"י ודפח"ח‪.‬‬               ‫בין טוב לרע‪ ,‬אלא בוחן לבות וכליות‪ ,‬ודפח"ח‪,‬‬    ‫תחילה‪ ,‬שכל מה שמופיע במחשבה שהיא‬             ‫שמזדככת ומטהרת א"ע מזוהמתה‪ .‬לכן בהתקן‬
                                                                                                    ‫חכמה או ג"ר‪ ,‬יוצא לפועל במעשה‪ ,‬שהיא‬          ‫כל הנפשות‪ ,‬ימשיכו אליהם כל בחינת הנשמה‬
         ‫עכ"ל‪( .‬ועיין לקמן פ' מצורע בהגה י"ג)‪.‬‬                                               ‫עכ"ל‪.‬‬  ‫מלכות‪ ,‬שהיא התכלית שלשם צריך להגיע אור‬       ‫העליונה של אצילות לכל נפש ונפש‪ ,‬כי הרוחני‬
                                                                                                    ‫החכמה‪( ,‬ומלכות גם נקראת חכמה תתאה או‬         ‫אינו מתחלק‪ ,‬ואז‪( ,‬זכריה יד ט) "והיה הוי' למלך‬
‫ויש כאן תימא לכאורה‪ ,‬לשם מה השמיענו‬                   ‫וכן הוא בהקדמה לנתיב מצותיך (ד"ד ע"א)‪,‬‬        ‫חכמת שלמה)‪ .‬ולכן הרב מכנה כאן את ז"א‬         ‫על כל הארץ"‪ .‬לכן בעוד שחסר נפש אחת‬
‫כזאת‪ ,‬שאם כן לא נדע מי עובד ה' ומי לא‬                 ‫ע"ש‪ .‬וכן העתיק דבר זה בספרו נוצר חסד‬          ‫מחשבה‪ ,‬כי כל עוד שהמחשבה‪ ,‬דהיינו חכמה‪,‬‬       ‫משלימות הטהרה‪ ,‬תחסר המשכת קדושה זו‬
‫עבדו‪ ,‬למי להתחבר ולמי לא‪ .‬ואולי בא ללמדינו‬            ‫(פרק ה' משנה י"ט)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מה בין‪ ,‬והקשה מרן‬    ‫לא הגיעה ליעדה‪ ,‬עדיין היא בגדר מחשבה‪.‬‬        ‫בכל נפש ונפש מישראל‪ .‬וגם בהיטהר נפש‬
‫שלא לפי סימנים החיצוניים הנ"ל נוכל להבחין‬             ‫אלוקי הריב"ש זצ"ל למה לו מה בין‪ ,‬הרי כבר‬      ‫וכשיסוד דז"א מתחבר עם מלכות‪ ,‬הרי זה‬          ‫אחת מישראל עצמה מכל זוהמתה‪ ,‬אז תמשיך‬
‫באיש האמת‪ ,‬כי אם לפי סימנים אחרים‪( .‬ועיין‬             ‫נתן סימנים‪ .‬ועוד‪ ,‬וכי עד עתה אין אנו יודעין‬   ‫נחשב יחוד קוב"ה ושכינתיה‪( .‬כי המחשבה‬         ‫אליה כל בחינת הנשמה דאצילות‪ ,‬ואגבה‬
                                                      ‫שהצדיקים נוחלים עולם הבא ורשעים יורשים‬        ‫הוא שורש שהאור עדיין לא מלובש בכלים‪,‬‬         ‫יתוקנו כל נפשות דורה‪ .‬וז"ע שתלוי זה בזה‬
                                       ‫לעיל אות ג')‪.‬‬  ‫גיהנם‪ .‬אלא הענין‪ ,‬שהתנא מדקדק שלא יתן‬         ‫והאור שעדיין לא נתלבש בכלי הוא עדיין בגדר‬    ‫הרבה‪ ,‬כמ"ש‪( ,‬סנהדרין יא‪" ).‬ראוי היה שתשרה‬
                                                      ‫מקום לטעות‪ ,‬כי יש צדיקים שמהפכין כל‬           ‫א"ס‪ .‬ושם הוי"ה הוא שם העצם‪ ,‬שהוא האור‪,‬‬       ‫שכינה עליו‪ ,‬אלא שאין דורו ראוי לכך"‪ .‬ותוכן‬
‫ובנועם אלימלך (ליקוטי שושנה) כתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬               ‫מדות רעות לעבודת ה'‪ ,‬ויש רשעים שעושין‬         ‫ואדנ"י הוא הכלי‪ ,‬והבן)‪ .‬והמעשה הוא אדנ"י‪,‬‬    ‫הדברים מפלאי תמים דעים‪ ,‬שאותה הנשמה‬
‫איתא בגמרא כל הדר בארץ ישראל דומה כמי‬                 ‫כל מדות טובות בשקר שלא לשם שמים‪ ,‬כי‬           ‫וכאשר מחבר המעשה עם המחשבה בעת‬               ‫שזכתה להיטהר‪ ,‬מיד היא מתאמצת לעלות‬
‫שיש לו אלקי וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי‬                ‫יש עין רעה בקדושה שאינו מספיק לו כל‬           ‫עשיית המעשה‪ ,‬נקרא יחוד קבה"ו‪ .‬וז"ש‪ :‬כל‬       ‫חן הדור ולבקש עליהם‪ ,‬עד שמעלה כל הדור‬
‫שאין לו אלקי‪ * ,‬ושמעתי מקשים הדיוקים‬                  ‫תורה ומצוות שלו‪ ,‬ויש לו עין רעה שמתקנא‬        ‫אשר תמצא בידך לעשות בכחך עשה‪ ,‬ר"ל‪ :‬כי‬        ‫שלה למעלתה‪ .‬וז"ס‪" ,‬שקול משה כנגד ששים‬
‫אהדדי דקאמר כל הדר בארץ ישראל דומה‬                    ‫במעלות הקדושים לעלות במדרגותיהם‪ .‬וגם‬          ‫המחשבה נק' חכמה‪ :‬כח מה‪ ,‬ותעשה המעשה‬          ‫רבוא"‪ ,‬כי כיון שהיה רועה נאמן שלהם‪ ,‬על‬
‫כו'‪ ,‬משמע שאינו אלא כדמיון אבל באמת אין‬               ‫רוח גבוהה‪ ,‬ויגבה לבו בדרכי ה' הנכבד והנורא‪,‬‬   ‫בכחך‪ ,‬שהוא המחשבה‪ ,‬לחבר שניהם‪ .‬כי אין‬        ‫כן היה לו אותה הקדושה שראויה לכל הדור‪,‬‬
‫לו אלקי חלילה‪ * ,‬והדר קאמר‪ :‬כל הדר בחוץ‬               ‫ונפש רחבה‪ ,‬להרחיב דעתו שיוכל לעבוד את‬         ‫בשאול וכו'‪ ,‬ותיבת אין משמש למעלה ולמטה‪,‬‬
‫לארץ דומה שאין כו'‪ ,‬משמע אבל באמת יש‬                  ‫השם יתברך בדבקות אהבה כמו הנביאים‪,‬‬            ‫ר"ל‪ :‬אם אינך מאמין בזה‪ ,‬ותשאל ותסתפק‬                                           ‫והבן‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫לו אלקי‪ * .‬ונראה לפרש‪ ,‬דאיתא בגמרא לא‬                                                                                                            ‫ובספר כתר שם טוב הדבר מופיע בג' אופנים‬
‫גלו ישראל אלא להתוסף גרים‪ * .‬ולכאורה יש‬                  ‫ולכמה דברים צריך הצדיק להרחבת הדעת‪.‬‬                ‫בזה‪ ,‬אז‪ :‬אין בשאול דעת וחשבון כו'‪.‬‬   ‫באות מ"ב (עמוד ז' ט"ב)‪ ,‬ז"ל‪ :‬פירוש לקשר‬
‫להבין‪ ,‬וכי בשביל זה יסבלו ישראל הקדושים‬               ‫ויש רשע מאריך רוחו ברעתו כל מדות‬              ‫ושם (אות ש"ע דף נ"ד ע"ב)‪ ,‬פירש‪ :‬פי' שיעשה‬    ‫המעשה בכח המחשבה‪ .‬וז"ש לעשות בכחך‪,‬‬
‫עול גלות וצרות‪ ,‬הלא טוב היה שיבואו‬                    ‫טובות בשקר וגאוה‪ ,‬הולך כל היום בתפלין‪,‬‬        ‫המעשה שעושה בכל אבריו עפ"י הדעת‪ ,‬ובזה‬        ‫שזהו מעלת מט"ט‪ ,‬שהיה מיחד קבה"ו על כל‬
                                                      ‫ועוסק בתורה כל הימים והלילות‪ ,‬ומסתפק‬          ‫יש התפשטות הדעת בכל אבריו‪ .‬כך בכללות‬         ‫תפירה‪ .‬וזה מעלת משה רבינו ע"ה‪ :‬ואתה פה עמוד‬
        ‫האומות לארץ ישראל ויתגיירו שם‪* .‬‬              ‫בבגדים בלויים ופת חריבה‪ ,‬וכל זה לגאוה‬         ‫העולם‪ ,‬יש צדיק כמו משה‪ ,‬סוד הדעת‪ ,‬ושאר‬       ‫עמדי כו'‪ .‬וישא יעקב רגליו‪ ,‬כי ע"י האמונה‪ ,‬מעלה‬
‫אך באמת כשרוצה הצדיק לפעול איזה דבר‪,‬‬                  ‫ולשקר‪ .‬ולכן כדי שלא יטעה אדם ויתן‬             ‫אנשים שבדורו‪ ,‬כשהם בחיבור א' עמו‪ ,‬נקראו‬      ‫רגלי המלכות‪ ,‬אשר רגליה יורדות מות‪ ,‬ומקשרה‬
‫צריך לירד קצת ממדרגתו ואז יכול לפעול‪ ,‬כי‬              ‫לפעמים דופי בצדיקים גמורים‪ ,‬ויצדיק את‬         ‫כולם דור דעה‪ .‬והוא סוד תחית המתים ומשיח‪.‬‬
‫כל דבר צריך להיות מתפעל על ידי דוגמתו‬                 ‫הרשעים של שקר וגאוה‪ .‬ולפעמים גם צדיק‬          ‫משא"כ ההיפך‪ ,‬כשיש פירוד ביניהם‪ ,‬נפרדו‬                                   ‫עם סמכי קשוט דז"א‪.‬‬
‫ודומה לו‪ * .‬והנה ידוע שקדושת ארץ ישראל‬                ‫גמור מתנהג כך בפת חריבה ובכל הדברים‪ ,‬וכל‬      ‫מהחיות ומהדעת‪ ,‬ואז הוא סיבת הגלות מצרים‪,‬‬
‫היא גדולה מאוד‪ ,‬ונמצא לא היה באפשרי‬                   ‫זה מסור ללב ולא ניכר לעינים‪ ,‬ולכן דייק התנא‬                                                ‫ושם (אות צ"א דף י"ב ע"ב)‪ ,‬ז"ל‪ :‬כי ענין חנוך‬
‫לישראל שיפעלו להתוסף גרים‪ ,‬מחמת ששם‬                   ‫אחר שמסר הסימנים [אמר] מה בין‪ ,‬שאתה‬               ‫ופרעה‪ :‬סוד העורף‪ ,‬אחורי הדעת וכו'‪ .‬ע"ש‪.‬‬
‫בארץ ישראל קדושת ישראל רבה וגדולה‪,‬‬                    ‫לא תכיר אותם על ידי הסימנים שמסרתי לך‪,‬‬        ‫ובצפנת פענח (קי"ט ע"ג)‪ ,‬מוסיף‪ :‬רצה לומר‬      ‫מט"ט‪ ,‬שהיה מייחד קבה"ו על כל תפירה‪ ,‬הוא‬
‫ומפורשים ומובדלים מכל וכל מהאומות‪,‬‬                    ‫כי אינו ניכר לעינים אלא לבוחן לבבות‪ ,‬אלא‬      ‫לקשר המעשה‪ ,‬שהוא מלכות דעשיה מצד‬                                   ‫דהמחשבה נק' א"ס‪ ,‬הוי"ה‪.‬‬
‫ואין שום שייכות בהם להיות דוגמתם לשבר‬                 ‫החילוק שאלו אוכלין בעולם הזה‪ ,‬ועל ידי זה‬      ‫שמאל‪ ,‬אל המחשבה‪ ,‬חכמה‪ :‬כח מה‪ ,‬קו ימין‪,‬‬
‫את כחם כדי שיתגיירו‪ * .‬ולכן גלו ישראל‪,‬‬                ‫נוחלין העולם הבא‪ ,‬שעושין הכל בקדושה‬           ‫שהוא יחוד קב"ה ושכינתיה‪ .‬ועי"ז מבטל גזרות‬    ‫ולכאורה צ"ב‪ ,‬כיצד המחשבה שהיא‬
‫ובחוץ לארץ הקדושה מעוטה‪ ,‬ויכולים לפעול‬                ‫ובהתפשטות הגשמיות‪ .‬ואלו יורשין גיהנם‬                                                       ‫גבוהה מאד‪ ,‬שמקורה בא"ס ובספירת‬
‫שיתוסף עליהם גרים‪ ,‬דהיינו אף שיהיה צדיק‬               ‫בעולם הזה תרתי גיהנם‪ ,‬וסוף שלהם יורדין‬                                                     ‫החכמה או הבינה‪ ,‬נחשבת כאן לז"א וקוב"ה‪,‬‬
‫בקדושה גדולה‪ ,‬יכול לירד ממדרגתו קצת‪,‬‬                                                                                                             ‫והיא מתייחדת עם מלכות שזה יחוד קוב"ה‬
‫והוי קצת כעין דוגמתו של הגר הבא להתגייר‬
   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35   36