Page 31 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 31
הבעש"ט מג אגרת א' אגרות הבעש"ט אגרת א' מו אגרות
ליקוטים וביאורים ליקוטים וביאורים
לבאר שחת ,ואתה לא תכיר על ידי סימנים ואמר :מה בין וכו' ,להורות שאתה לא תכיר ושכינתיה? ונראה שהרי סוף מעשה במחשבה אחת ,שנודע לפי שערים של כל נפש ונפש
הללו אלא בוחן לבות וכליות ,וש"י ודפח"ח. בין טוב לרע ,אלא בוחן לבות וכליות ,ודפח"ח, תחילה ,שכל מה שמופיע במחשבה שהיא שמזדככת ומטהרת א"ע מזוהמתה .לכן בהתקן
חכמה או ג"ר ,יוצא לפועל במעשה ,שהיא כל הנפשות ,ימשיכו אליהם כל בחינת הנשמה
עכ"ל( .ועיין לקמן פ' מצורע בהגה י"ג). עכ"ל. מלכות ,שהיא התכלית שלשם צריך להגיע אור העליונה של אצילות לכל נפש ונפש ,כי הרוחני
החכמה( ,ומלכות גם נקראת חכמה תתאה או אינו מתחלק ,ואז( ,זכריה יד ט) "והיה הוי' למלך
ויש כאן תימא לכאורה ,לשם מה השמיענו וכן הוא בהקדמה לנתיב מצותיך (ד"ד ע"א), חכמת שלמה) .ולכן הרב מכנה כאן את ז"א על כל הארץ" .לכן בעוד שחסר נפש אחת
כזאת ,שאם כן לא נדע מי עובד ה' ומי לא ע"ש .וכן העתיק דבר זה בספרו נוצר חסד מחשבה ,כי כל עוד שהמחשבה ,דהיינו חכמה, משלימות הטהרה ,תחסר המשכת קדושה זו
עבדו ,למי להתחבר ולמי לא .ואולי בא ללמדינו (פרק ה' משנה י"ט) ,וז"ל :מה בין ,והקשה מרן לא הגיעה ליעדה ,עדיין היא בגדר מחשבה. בכל נפש ונפש מישראל .וגם בהיטהר נפש
שלא לפי סימנים החיצוניים הנ"ל נוכל להבחין אלוקי הריב"ש זצ"ל למה לו מה בין ,הרי כבר וכשיסוד דז"א מתחבר עם מלכות ,הרי זה אחת מישראל עצמה מכל זוהמתה ,אז תמשיך
באיש האמת ,כי אם לפי סימנים אחרים( .ועיין נתן סימנים .ועוד ,וכי עד עתה אין אנו יודעין נחשב יחוד קוב"ה ושכינתיה( .כי המחשבה אליה כל בחינת הנשמה דאצילות ,ואגבה
שהצדיקים נוחלים עולם הבא ורשעים יורשים הוא שורש שהאור עדיין לא מלובש בכלים, יתוקנו כל נפשות דורה .וז"ע שתלוי זה בזה
לעיל אות ג'). גיהנם .אלא הענין ,שהתנא מדקדק שלא יתן והאור שעדיין לא נתלבש בכלי הוא עדיין בגדר הרבה ,כמ"ש( ,סנהדרין יא" ).ראוי היה שתשרה
מקום לטעות ,כי יש צדיקים שמהפכין כל א"ס .ושם הוי"ה הוא שם העצם ,שהוא האור, שכינה עליו ,אלא שאין דורו ראוי לכך" .ותוכן
ובנועם אלימלך (ליקוטי שושנה) כתב ,וז"ל: מדות רעות לעבודת ה' ,ויש רשעים שעושין ואדנ"י הוא הכלי ,והבן) .והמעשה הוא אדנ"י, הדברים מפלאי תמים דעים ,שאותה הנשמה
איתא בגמרא כל הדר בארץ ישראל דומה כמי כל מדות טובות בשקר שלא לשם שמים ,כי וכאשר מחבר המעשה עם המחשבה בעת שזכתה להיטהר ,מיד היא מתאמצת לעלות
שיש לו אלקי וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי יש עין רעה בקדושה שאינו מספיק לו כל עשיית המעשה ,נקרא יחוד קבה"ו .וז"ש :כל חן הדור ולבקש עליהם ,עד שמעלה כל הדור
שאין לו אלקי * ,ושמעתי מקשים הדיוקים תורה ומצוות שלו ,ויש לו עין רעה שמתקנא אשר תמצא בידך לעשות בכחך עשה ,ר"ל :כי שלה למעלתה .וז"ס" ,שקול משה כנגד ששים
אהדדי דקאמר כל הדר בארץ ישראל דומה במעלות הקדושים לעלות במדרגותיהם .וגם המחשבה נק' חכמה :כח מה ,ותעשה המעשה רבוא" ,כי כיון שהיה רועה נאמן שלהם ,על
כו' ,משמע שאינו אלא כדמיון אבל באמת אין רוח גבוהה ,ויגבה לבו בדרכי ה' הנכבד והנורא, בכחך ,שהוא המחשבה ,לחבר שניהם .כי אין כן היה לו אותה הקדושה שראויה לכל הדור,
לו אלקי חלילה * ,והדר קאמר :כל הדר בחוץ ונפש רחבה ,להרחיב דעתו שיוכל לעבוד את בשאול וכו' ,ותיבת אין משמש למעלה ולמטה,
לארץ דומה שאין כו' ,משמע אבל באמת יש השם יתברך בדבקות אהבה כמו הנביאים, ר"ל :אם אינך מאמין בזה ,ותשאל ותסתפק והבן .ע"כ.
לו אלקי * .ונראה לפרש ,דאיתא בגמרא לא ובספר כתר שם טוב הדבר מופיע בג' אופנים
גלו ישראל אלא להתוסף גרים * .ולכאורה יש ולכמה דברים צריך הצדיק להרחבת הדעת. בזה ,אז :אין בשאול דעת וחשבון כו'. באות מ"ב (עמוד ז' ט"ב) ,ז"ל :פירוש לקשר
להבין ,וכי בשביל זה יסבלו ישראל הקדושים ויש רשע מאריך רוחו ברעתו כל מדות ושם (אות ש"ע דף נ"ד ע"ב) ,פירש :פי' שיעשה המעשה בכח המחשבה .וז"ש לעשות בכחך,
עול גלות וצרות ,הלא טוב היה שיבואו טובות בשקר וגאוה ,הולך כל היום בתפלין, המעשה שעושה בכל אבריו עפ"י הדעת ,ובזה שזהו מעלת מט"ט ,שהיה מיחד קבה"ו על כל
ועוסק בתורה כל הימים והלילות ,ומסתפק יש התפשטות הדעת בכל אבריו .כך בכללות תפירה .וזה מעלת משה רבינו ע"ה :ואתה פה עמוד
האומות לארץ ישראל ויתגיירו שם* . בבגדים בלויים ופת חריבה ,וכל זה לגאוה העולם ,יש צדיק כמו משה ,סוד הדעת ,ושאר עמדי כו' .וישא יעקב רגליו ,כי ע"י האמונה ,מעלה
אך באמת כשרוצה הצדיק לפעול איזה דבר, ולשקר .ולכן כדי שלא יטעה אדם ויתן אנשים שבדורו ,כשהם בחיבור א' עמו ,נקראו רגלי המלכות ,אשר רגליה יורדות מות ,ומקשרה
צריך לירד קצת ממדרגתו ואז יכול לפעול ,כי לפעמים דופי בצדיקים גמורים ,ויצדיק את כולם דור דעה .והוא סוד תחית המתים ומשיח.
כל דבר צריך להיות מתפעל על ידי דוגמתו הרשעים של שקר וגאוה .ולפעמים גם צדיק משא"כ ההיפך ,כשיש פירוד ביניהם ,נפרדו עם סמכי קשוט דז"א.
ודומה לו * .והנה ידוע שקדושת ארץ ישראל גמור מתנהג כך בפת חריבה ובכל הדברים ,וכל מהחיות ומהדעת ,ואז הוא סיבת הגלות מצרים,
היא גדולה מאוד ,ונמצא לא היה באפשרי זה מסור ללב ולא ניכר לעינים ,ולכן דייק התנא ושם (אות צ"א דף י"ב ע"ב) ,ז"ל :כי ענין חנוך
לישראל שיפעלו להתוסף גרים ,מחמת ששם אחר שמסר הסימנים [אמר] מה בין ,שאתה ופרעה :סוד העורף ,אחורי הדעת וכו' .ע"ש.
בארץ ישראל קדושת ישראל רבה וגדולה, לא תכיר אותם על ידי הסימנים שמסרתי לך, ובצפנת פענח (קי"ט ע"ג) ,מוסיף :רצה לומר מט"ט ,שהיה מייחד קבה"ו על כל תפירה ,הוא
ומפורשים ומובדלים מכל וכל מהאומות, כי אינו ניכר לעינים אלא לבוחן לבבות ,אלא לקשר המעשה ,שהוא מלכות דעשיה מצד דהמחשבה נק' א"ס ,הוי"ה.
ואין שום שייכות בהם להיות דוגמתם לשבר החילוק שאלו אוכלין בעולם הזה ,ועל ידי זה שמאל ,אל המחשבה ,חכמה :כח מה ,קו ימין,
את כחם כדי שיתגיירו * .ולכן גלו ישראל, נוחלין העולם הבא ,שעושין הכל בקדושה שהוא יחוד קב"ה ושכינתיה .ועי"ז מבטל גזרות ולכאורה צ"ב ,כיצד המחשבה שהיא
ובחוץ לארץ הקדושה מעוטה ,ויכולים לפעול ובהתפשטות הגשמיות .ואלו יורשין גיהנם גבוהה מאד ,שמקורה בא"ס ובספירת
שיתוסף עליהם גרים ,דהיינו אף שיהיה צדיק בעולם הזה תרתי גיהנם ,וסוף שלהם יורדין החכמה או הבינה ,נחשבת כאן לז"א וקוב"ה,
בקדושה גדולה ,יכול לירד ממדרגתו קצת, והיא מתייחדת עם מלכות שזה יחוד קוב"ה
והוי קצת כעין דוגמתו של הגר הבא להתגייר
