Page 35 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט סג‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫צ אגרות‬

‫כי בכל אות ואות יש מה) עולמות ונשמות ואלוקות‪ ,‬ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫רזין דאורייתא‪ ,‬בטעם הדבר למה צריך ליפול‬ ‫הענין ארוך ואין כאן מקומו‪ ,‬והעיקר החשוב‬
‫ממדריגתו‪ .‬וטעם אחד הוא‪ ,‬כדי שיבוא אחר‬ ‫לכאן הוא שיש ב' מצבים קטנות וגדלות‪ ,‬ובזמן‬
‫ויש לרמז כי אות א' אלקות‪ ,‬ו' נשמות‪ ,‬ת'‬ ‫את הקול‪ ,‬עיי"ש היטב (תיקון ס"ט)‪ .‬ומשם מובן‬ ‫כך למדריגה יותר גדולה‪ ,‬שבכל דבר צריך‬ ‫הקטנות יש רק ב' אורות במדרגה שהם נפש‬
‫עולמות‪ .‬והבן‪.‬‬ ‫כשיפתח אדם בתפלה‪ ,‬כמה מלאכין מצייתין‬ ‫להיות העדר קודם להויה‪ .‬וכשרוצים להגביה‬ ‫ורוח‪ ,‬ובזמן הגדלות יש ה' אורות במדרגה שהם‬
‫למילה דיליה ומביאים תפלתו לפני השי"ת‪,‬‬ ‫למדריגה יותר גדולה צריך להיות העדר קודם‪,‬‬ ‫נרנח"י‪ .‬עוד ענין‪ ,‬שבזמן הקטנות כשמלכות‬
‫מה) עולמות ונשמות ואלקות‪ .‬בצוואת‬ ‫ונמצא כל עולמות עליונים ותחתונים לא‬ ‫עולה לבינה‪ ,‬נחצית כל מדרגה לשנים‪ ,‬החצי‬
‫הריב"ש (פרק ז' אות ד')‪ ,‬כתוב‪ :‬ריב"ש ע"ה אמר‪:‬‬ ‫נבראו אלא לצוות לזה‪ ,‬אפי' אומות העולם‪,‬‬ ‫לכן צריך ליפול ממדריגה שהוא עכשיו‪.‬‬ ‫העליון הוא עד הבינה‪ ,‬והחצי השני הוא‬
‫(בראשית ו' ט"ז) צהר תעשה לתיבה‪ ,‬שתהיה‬ ‫כי ברצות ה' דרכי איש גם אויביו ישלים‬ ‫והנה צריך האדם שגם בנפלו ממדריגתו‬ ‫מבינה ולמטה‪ .‬ובמצב הקטנות יורד כל חצי‬
‫התיבה [שאדם מדבר בתורה ובתפילה] מצהיר‪,‬‬ ‫אתו (משלי ט"ז‪ ,‬ז')‪ .‬וגם איתא בכתבים ושער‬ ‫יתאמץ לעלות אל ה' באותו מדריגה שהוא‬ ‫תחתון של העליון למדרגה שלמטה ממנה‪,‬‬
‫כי יש בכל אות עולמות ונשמות ואלהות‪,‬‬ ‫היחודים (פרק ב')‪ ,‬כי אות אחת מרכבה לקוב"ה‬ ‫עכשיו‪ ,‬כי צריך להאמין שמלא כל הארץ כבודו‪,‬‬ ‫וזה גורם חיבור של עליון בתחתון‪ ,‬ולכן גם‬
‫ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה עם זה עם‬ ‫ושכינתיה‪ ,‬וכל העולם והנשמות תלוים באות‬ ‫ולית אתר פנוי מיניה‪ ,‬ואפילו במדריגה שהוא‬ ‫כשהעליון חוזר למדרגתו‪ ,‬לוקח עמו יחד את‬
‫אלהות‪ .‬ואח"כ מתייחדים ומתקשרים יחד‬ ‫אחת‪ .‬ונמצא כשאדם מדבר ומאמין כי באות‬ ‫עכשיו יש גם כן השם יתברך‪ .‬כי לית אחר פנוי‬ ‫התחתון‪ .‬ולמצב זה מתייחסת התורה בפרשת‪:‬‬
‫האותיות‪ ,‬ונעשה תיבה‪ .‬ואחר כך מתייחדים‬ ‫א' תלוים כל העולמות והמלאכים‪ ,‬ומיחד‬ ‫מיניה‪ ,‬רק שהוא מצומצם מאוד‪ .‬וזהו (תהלים‬ ‫כי יקרא קן צפור לפניך וכו' והאם רובצת על‬
‫ייחודים אמיתיים באלהות‪ .‬וצריך האדם‬ ‫קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬בזה נושא כל הברואים‬ ‫קי"ג‪ ,‬ג') ממזרח שמש עד מבואו וגו'‪ ,‬שהצדיק‬ ‫האפרוחים וכו'‪ ,‬דהיינו שהאם ממעטת קומתה‬
‫לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר‪ ,‬ואז‬ ‫לבורא ית"ש‪ ,‬ואפילו אומות העולם כולם‬ ‫נקרא שמש‪ ,‬כמאמר עד שלא שקעה שמשו של‬ ‫כדי להתחבר עם הבנים‪ ,‬וזה מצב של קטנות‪,‬‬
‫מתייחדים כל העולמות כאחד‪ ,‬ועולים‪ ,‬ונעשה‬ ‫נישאין‪ .‬וכל מי שיש בכוחו להנשא‪ ,‬נמתק שם‪,‬‬ ‫עלי זרחה שמשו של שמואל וכו'‪ .‬הרי שהצדיק‬ ‫כדי להעלות את הבנים שיוכלו לקבל מוחין‬
‫תענוג גדול עד אין שעור‪ .‬וזה תחתיים שניים‬ ‫ומי שאין בו חיות לעלות‪ ,‬נופל למטה‪ .‬ובדרך‬ ‫נקרא שמש‪ .‬וזהו ממזרח שמש‪ ,‬דהיינו שהמוח‬
‫ושלישיים תעשיה וכו'‪ ,‬דהיינו עולמות ונשמות‬ ‫זה יש להתפלל אפילו על רשעים מאומות‬ ‫שלו בהיר וזך ודבוק בהשם יתברך‪ ,‬עד מבואו‬ ‫דגדלות‪.‬‬
‫ואלהות‪ :‬תלת עלמין אית ליה וכו' (זהר שלח‬ ‫העולם‪ ,‬וזה‪ :‬וימלוך וימת (עיין זח"ג רצ"ב‪ ,‬א')‬ ‫דהיינו כשמסתלק הבהירות ונפל ממדריגתו‪,‬‬ ‫ומתוך הנ"ל כבר למדנו שהקטנות היא‬
‫קנ"ט ע"א אות מ"ו בסולם)‪ .‬וצריך לשמוע בכל‬ ‫ונשאר בלי חיות כלל‪ .‬וזה כלל גדול‪ :‬כי כל זמן‬ ‫ולעולם צריך להיות מהולל שם ה'‪ ,‬ולהתאמץ‬ ‫הכנה לגדלות‪ .‬וכן כשיש מציאות של קטנות‪,‬‬
‫תיבה מה שאומר‪ ,‬שהשכינה עולם הדיבור‬ ‫שלא יתפלל בדרך זה לא יבא משיח‪ ,‬וזה יהיה‬ ‫לעלות אל השם יתברך באותו מדריגה שהוא‬ ‫אז עיקר העבודה היא להעלות מ"ן‪ ,‬כדי לעורר‬
‫(זהר פנחס ר"ל ע"א‪ ,‬אות שכ"ו בסולם)‪ ,‬מדברת‪,‬‬ ‫את המוחין והגדלות‪ .‬וכן שהקטנות והגדלות‬
‫והוא שושבינא לה‪" .‬צהר"‪ :‬שתצא בבהירות‪,‬‬ ‫אפילו לתחית המתים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫עכשיו‪.‬‬ ‫קשורים זה בזה‪ ,‬ויש יחסי גומלים ביניהם‪,‬‬
‫ולעשות נחת רוח ליוצרו‪ .‬וצריך אמונה גדולה‬ ‫וזהו נקרא נעשה קודם נשמע‪ ,‬אף בנפילתינו‬ ‫ושני המצבים יוצרים קשר בין עליון ותחתון‪,‬‬
‫לזה‪ ,‬שהשכינה נקראת אמונת אומן (זהר ויקרא‬ ‫ובאות ד' (שער התפילה) כתב‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫ממדירגתינו‪ ,‬להדבק בהשם יתברך באותה‬ ‫וכן בין שני המצבים באדם אחד‪ .‬ועל יסוד‬
‫ט"ז ע"ב אות רס"ט בסולם)‪ ,‬ובלא אמונה נקרא‬ ‫בספר מבוא שערים (עיין שער היחודים פרק‬ ‫מדריגה כנ"ל‪ .‬ואחר כך נשמע‪ ,‬שעיקר השמיעה‬ ‫דברים אלו (ועוד דברים שאכ"מ)‪ ,‬סובבים‬
‫ב')‪ ,‬איך שכל אות ואות רוכבין עליו נשמות‬ ‫הוא לשון הבנה‪ ,‬דהיינו שבא למדריגה יותר‬
‫נרגן מפריד אלוף וכו' (עש"ה)‪.‬‬ ‫ומלאכים והשכינה‪ ,‬וכשאדם מאמין בזה בעת‬ ‫גדולה כנ"ל‪ ,‬וזה הוא עיקר קבלת התורה שקבלו‬ ‫דברי האגרת‪ ,‬וכמו שמתבאר בהמשך‪.‬‬
‫והנה בהבנת הדברים יש כמה נוסחאות‪,‬‬ ‫תפלתו‪ ,‬הוא ממשיך אור א"ס בתוך האותיות‪,‬‬ ‫ישראל‪ .‬ולכן התפאר השם יתברך בזה מאוד‪,‬‬
‫והרבה להזכיר ענין זה בעל היכל הברכה‪.‬‬ ‫ועי"ז יש מפלה גדולה לרשעים‪ ,‬כי אינם יכולים‬ ‫שקבלו התורה בגודל האמת‪ ,‬והשיגו האמת‬ ‫ובמאור עינים (פרשת יתרו)‪ ,‬וז"ל‪ :‬או‬
‫ובפ' נשא (כ"ח ע"ב) כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬שכללות הכל‬ ‫לקבל רוב אור‪ .‬רק שלא יכוון בזה ח"ו‪ ,‬אלא‬ ‫שלעולם יהיו דבוקים בהשם יתברך‪ ,‬ולא‬ ‫יאמר בשעה שהקדימו כו' אמר מי גילה רז‬
‫כשיחזור לאחדות אחד‪ ,‬לא תמצא אלא סוד‬ ‫להעלות כל הנשמות ע"י אות אחת‪ ,‬כי היא‬ ‫יפרדו ממנו אף בנפלם ממדריגתם‪ .‬וזהו עיקר‬ ‫זה לבני כו'‪ .‬וצריך להבין‪ ,‬איך אפשר לעשות‬
‫כלים‪ ,‬שהם בחינת עולמות שהאציל אדון יחיד‬ ‫כוללת כל הנשמות‪ ,‬ובפרט תיבה אחת או‬ ‫ההילוך וההנהגה הישראלית‪ ,‬ובזה צריך להלך‪.‬‬ ‫קודם שישמע מה לעשות‪ .‬גם מה היה ענין‬
‫כו'‪ .‬והוא מאיר בהם להחיותם‪ ,‬כי לית אתר‬ ‫פסוק אחד בתורה‪ ,‬או איזה מצוה מהמצוות‪.‬‬ ‫ובמה יבוא להשם יתברך כשנפל ממדריגתו‪,‬‬ ‫התפארות השם יתברך שהתפאר בזה כל כך‬
‫פנוי מיניה כו'‪ .‬והוא סוד אלהותו יתברך (ישעי'‬ ‫ולכן צ"ל‪ :‬בשם כל ישראל‪ ,‬ועי"ז מעלה כל‬ ‫שהרי ניטל ממנו המוחין והדעת‪ ,‬אף שהשם‬
‫י"ג) מלא כל הארץ כבודו‪ .‬שהארת אין סוף‬ ‫הנשמות‪ ,‬ומי שאינו יכול להעלות הוא נופל‬ ‫יתברך הוא מלא כל הארץ כבודו‪ ,‬דהיינו אפילו‬ ‫במה שהקדימו נעשה לנשמע‪.‬‬
‫במקום שהוא כל הארץ‪ ,‬שכולו ארציות‪ ,‬שהוא‬ ‫אך האמת שהאדם הוא אינו יכול לעמוד‬
‫ממילא‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫רק חומר עב‪ ,‬אף על פי כן מלא כבודו יתברך‪.‬‬ ‫תמיד על מדריגה אחת‪ ,‬כי החיות רצוא‬
‫והנה השם יתברך נקרא חיי החיים‪ ,‬דהיינו‬ ‫ושוב‪ ,‬שבא ומסתלק‪ ,‬דהיינו כשהוא דבוק‬
‫שכל החיים שבעולם‪ :‬בהמות חיות ועופות‪,‬‬ ‫בהשם יתברך הוא מרגיש חיות ותענוג‪,‬‬
‫ואחר כך מסתלק ונופל ממדריגתו‪ .‬ויש בזה‬