Page 37 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט סה‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫פח אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫אמיתית‪ ,‬הוא מעלה אותם לבחינת אלקות‪.‬‬ ‫ובזהר חי (דף ת"נ)‪ ,‬וז"ל‪ :‬הקשיבה ודע‪ ,‬שאלו‬ ‫והנוגע למעשה‪ ,‬הוא כלשון קדשו של כ"ק‬ ‫היהודי הקדוש אמר להרה"ק הרבי רבי‬
‫ואם מסקנות אלו נכונות‪ ,‬נראה להוסיף‬ ‫שלשה מדרגות שאמרנו‪ ,‬הם שורש עולמות‪,‬‬ ‫אאמו"ר זצוקלה"ה במכתבו (הנדפס בגליון מי‬ ‫מאיר מאפטא זצוקלה"ה כשהיה אצלו‪:‬‬
‫הסבר‪ ,‬כי נשמת האדם היא חלק אלוק ממעל‪,‬‬ ‫מנוחות שבת התאחדות השתא)‪" :‬איתא בפרקי‬ ‫"וכאשר רצה לנסוע לביתו ונכנס לקודש‬
‫ונעשתה לחלק נפרד מעת שנחצבה והגיעה‬ ‫כלי‪ ,‬שמשם המלאכים‪.‬‬ ‫אבות (ה' כ"א)‪ :‬בן חמש שנים למקרא‪ ,‬בן עשר‬ ‫פנימה לקבל מהרה"ק ברכת הפרידה‪ ,‬אמר‬
‫לעלמין דפירודא‪ .‬ואותה הנשמה‪ ,‬בהיותה‬ ‫"נשמות" הם עצם מיין נוקבין ומיין דכורין‪.‬‬ ‫למשנה‪ ,‬בן שלש עשרה למצוות‪ ,‬בן חמש‬ ‫לו היהודי הקדוש שזאת הוא בטוח‪ ,‬שכאשר‬
‫באצילות היתה במדרגה אלוקית‪ ,‬וכשהגיעה‬ ‫"אלהות"‪ ,‬רוח המעלה‪ ,‬סוד אור קדמאה‪ .‬והן‬ ‫עשרה לגמרא‪ ,‬וכו'‪ .‬וגם ידועים דברי הרמב"ם‬ ‫אומר איש ישראל הפסוק "שמע ישראל" בכל‬
‫לבריאה היתה היא במדרגת נשמה‪ ,‬ובעברה‬ ‫הן נשמות‪ ,‬מלאכים‪ ,‬שכינה‪ .‬עולמות נשמות‬ ‫כי בכל התנהגות צריך האדם לבחור בדרך‬ ‫כוחו פעם אחת‪ ,‬אז כבר נתיאש ממנו הבעל‬
‫ביצירה היא רוח‪ ,‬ובהגיעה לעשיה הרי היא‬ ‫אלהות שבכל דיבור ודיבור‪ ,‬המבואר בדברי‬ ‫הממוצע‪ ,‬פירוש הדברים‪ :‬שצריכים להתנהג‬ ‫דבר לגמרי‪ ,‬כי כבר יודע בטח שלא יפעול שום‬
‫נפש‪ .‬ותפקיד האדם בעל הנפש‪ ,‬להעלות‬ ‫מרן בייחודים‪ ,‬ובדברי מרן הריב"ש טוב‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫לפי הגיל ולפי הזמן ולפי המקום‪ ,‬וזה הדרך‬ ‫דבר אצלו להדיחו מעבודת הבורא ברוך הוא‬
‫הבטוח ביותר לעבודת השם יתברך‪ ,‬ולא‬ ‫ומיראת שמים‪ ,‬אך מה עושה‪ ,‬עצתו הוא כי‬
‫ולקשר את נשמתו בשרשה‪ ,‬שהיא אלוקית‪.‬‬ ‫ובספר כתר שם טוב (הערה קע"ה) נאמר שם‪,‬‬ ‫להתנהג בדרך הקיצוני‪ ,‬רק בדרך האמצעי‬ ‫משליך ונותן לפניו מדרגות רמות‪ .‬ועל ידי זה‬
‫וזה באשר לאדם עצמו‪ ,‬אבל מכח הקשר‬ ‫שבכל עולם יש ג' בחינות‪ :‬ספירות ונשמות‪,‬‬ ‫שהוא דרך המלך‪ ,‬כמו שאמרו רז"ל (אבות ב'‬ ‫יכול אח"כ הבעל דבר להשיגו ולעשות עמו מה‬
‫הזה שיש לאדם לכל העולמות‪( ,‬וגם כי האדם‬ ‫א')‪ :‬איזה דרך ישרה שיבור לו האדם‪ ,‬כל שהיא‬ ‫שלבו חפץ‪ ,‬כי כבר הוא שלו‪ .‬אמנם מה יעשה‬
‫נקרא עולם קטן‪ ,‬שהוא כלול מד' עולמות)‪ ,‬יש‬ ‫ומלאכים‪ .‬וכן‪ :‬אורות‪ ,‬ניצוצין‪ ,‬כלים‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫האיש החכם להנצל מפח יקוש ולהשמר מפניו‬
‫בכחו להעלות כל דבר שבעוה"ז לשרשו‪ .‬ודרך‬ ‫תפארת לעושיה ותפארת לו מן האדם‪.‬‬ ‫לבל להלכד במצודתו‪ ,‬הולך ליער ועומד וצועק‬
‫ההעלאה הוא ברוחניות הנמצאת בכל עצם‪,‬‬ ‫הרי לפניך אוצרות מחשבה מסביב לנושא‬ ‫אודות סדר הלימוד‪ :‬בגיל שלך (נכתב‬ ‫להשם יתברך בלי הפוגות‪ ,‬ואינו זז ממקומו עד‬
‫והם‪ :‬אותיות‪ ,‬ותיבות ומשפטים‪ .‬והנה תחלת‬ ‫של עולמות וכו'‪ .‬ובאשר לענינינו‪ ,‬הנה‬ ‫לבחור) העיקר ללמוד גמרא ותוספות‪ ,‬משניות‬ ‫שנוטלים ממנו חזרה כל המדרגות‪ .‬ואח"ז פטרו‬
‫תפיסת העצם בכח הרוחני שבו‪ ,‬הוא בחינת‬ ‫יש לדייק בלשונו הטהור‪ ,‬כי לפי הדברים‬ ‫הליכות וחומש רש"י‪ ,‬ואסור לך ללמוד בזהר‬ ‫לשלום‪ .‬ונסע לביתו‪ .‬על כל הדרך חשב הרה"ק‬
‫אות‪ .‬וכאשר מתקדם ועולה מדרגה‪ ,‬הרי הוא‬ ‫הנאמרים כאן‪ ,‬סדר הדברים הוא‪ ,‬כי תחילה‬ ‫או בשאר ספרי קבלה‪ ,‬רק ללמוד קצת בספרי‬ ‫מהר"מ וחקר לדעת מה ירמזון מיליו הקדושים‪,‬‬
‫תיבה וכו'‪ .‬ושלשת שלבי העליה ותכנם הרוחני‬ ‫יש לייחד בכל אות ואות את עולמות וכו'‪.‬‬ ‫חסידות ומוסר‪ .‬ואל לך לשאוף ולחשוב להגיע‬ ‫ולא ידע למה ועל מה אמר לו אלו הדיבורים‪.‬‬
‫מכונים בדברי האגרת‪ :‬עולמות‪ ,‬נשמות‪,‬‬ ‫ואח"כ עולים האותיות ומתקשרים‪ ,‬ונעשים‬ ‫למדריגות גדולות כדרך הצדיקים הגדולים‬ ‫אחר זה חלף ועבר איזה זמן‪ .‬פעם אחת בקומו‬
‫אלוקות‪ .‬אך מכיון שהכל כלול בכל‪ ,‬לכן גם‬ ‫תיבה‪ .‬ובהמשך‪ :‬ומתיחדים יחוד אמיתי‬ ‫והנביאים‪ .‬על ידי סיגופים וטבילות עם כונת‬ ‫בבוקר והלך החוצה פתאום הוא שומע מה‬
‫באות‪ ,‬שהוא כשלעצמו בחינת עולמות‪ ,‬הוא‬ ‫באלוקות‪ .‬הרי כאן מהלך ממטה למעלה‪:‬‬ ‫השמות‪ ,‬שזה לא דרך הנכון‪ ,‬ואסור להתנהג‬ ‫שהעוף מצפצף‪ ,‬מה שחמור נוער ומה שבהמה‬
‫כלול בנשמות ואלקות‪ .‬אך לאחר שמתייחדים‬ ‫אות‪ ,‬תיבה‪ ,‬יחוד אמיתי באלוקות‪ .‬וממשיך‪:‬‬ ‫צועקת‪ ,‬ויודע מה שכל הברואים מדברים זה‬
‫האותיות וכו'‪ ,‬אז‪" :‬מתיחדים יחוד אמיתי‬ ‫"ותכלול נשמתך עמהם" בכל בחינה ובחינה‬ ‫כן"‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫לזה‪ ,‬שיחת עופות וכו'‪ .‬ולא ידע מאין בא לו‬
‫באלוקות"‪ ,‬דהיינו שמגיעים למקום שנקרא‬ ‫וכו'‪ :‬הרי נשמות‪" .‬ומתיחדים כל העולמות‬ ‫זאת הידיעה‪ ,‬והתחיל לחשוב היטב בלב מה‬
‫"אלקות"‪ ,‬והוא בעולם הייחוד‪ ,‬שהוא עולם‬ ‫כאחד וכו'"‪ :‬הרי כאן עולמות‪ .‬וכאן המהלך‬ ‫ובספר מבשר טוב מביא בשם מחשבות‬ ‫זאת‪ .‬עד שנזכר דברי היהודי הקדוש שאמר לו‬
‫האצילות‪( .‬כידוע שעולמות בי"ע מכונים‬ ‫הוא ממעלה למטה‪ :‬אלקות‪ ,‬נשמות‪ ,‬עולמות‪.‬‬ ‫חרוץ (סק"א)‪ ,‬וזל"ק‪ :‬וחטא אדם הראשון היה‬ ‫אז כי מעשה בע"ד הוא להושיט מדריגות בכדי‬
‫רשות הרבים‪ ,‬ועולם האצילות מכונה רשות‬ ‫ובפשוטו נראה שמהלך א' הוא עלית מ"ן‪,‬‬ ‫במחשבה‪ ,‬כמ"ש בתיקוני זהר שם ושם‪ ,‬וזהו‬ ‫להשיגו על ידי זה למצודתו‪ ,‬ובאותו מעמד לא‬
‫שהוא ממטה למעלה‪ ,‬ומהלך ב' הוא ירידת‬ ‫הדמיון שהכניס בו הנחש במה שאמר והייתם‬ ‫זז משם עד שנלקחו ממנו חזרה כל המדרגות‬
‫היחיד)‪.‬‬ ‫מ"ד‪ ,‬ממעלה למטה‪ :‬מאלוקות‪ ,‬ואח"כ נשמות‪,‬‬ ‫כאלוקים וגו'‪ ,‬כי זהו שורש של כל המחשבות‬
‫וכבר נאמר בלשון האריז"ל‪ ,‬וזה מכונה‬ ‫של תוהו והבלים ודמיונות שבאדם‪ ,‬לדמות‬ ‫וכו'‪( .‬תפארת היהודי אות ק"מ)‬
‫נשמות מלאכים שכינה‪ ,‬ובלשון המקובלים וכן‬ ‫ואח"כ עולמות‪.‬‬ ‫עצמו שיהיה באיזה מעלה וענין שהוא למעלה‬ ‫ואמנם כבר נתבאר בספרים הקדושים (עי'‬
‫בחב"ד‪ ,‬זה מכונה ספירות נשמות ומלאכים‪,‬‬ ‫מאור עינים ריש יתרו)‪ ,‬שהשאיפה למדריגות‬
‫וזה אותו ענין ובשינוי לשון‪ ,‬והבן‪ .‬וענין‬ ‫ועוד נראה‪ ,‬שבכל המהלכים של ממטה‬ ‫ממנו ושאין ראוי לה – כל אחד כפי השגתו‪.‬‬ ‫והשגות ברוחניות בלתי עמל ויגיעה‪ ,‬הוא‬
‫שכינה‪ ,‬נראה משום שהשכינה הוא המקום‬ ‫למעלה‪ ,‬וממעלה למטה יש להודיע שגם נשמתו‬ ‫ואדם הראשון שהיה בתכלית השלימות‪,‬‬ ‫תאוה ככל התאות‪ ,‬ואין בזה ריח לשם השם‪,‬‬
‫של העובד מתלוה בכל אלה‪ .‬ונראים הדברים‪,‬‬ ‫ע"ד אני אמרתי אלוקים אתם וגו'‪ ,‬הכניס בו‬
‫והכלי שבאצילות המשפיע לעולמות בי"ע‪.‬‬ ‫שאות הוא בחינת עולמות‪ ,‬ותיבה הוא בחינת‬ ‫דמיון שיהיה ממש כן‪ .‬ועל זה הוצרכה תורה‬ ‫ואכמל"ב‪.‬‬
‫נשמות‪( ,‬וחיבור תיבות זל"ז הוא קרוב לבחי'‬ ‫להזהיר‪ :‬קדושים תהיו‪ ,‬יכול כמוני‪ ,‬ת"ל וכו'‬
‫אלקות)‪ .‬ואחרי שמוציא את התיבות עם כונה‬