Page 38 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט פז‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫סו אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫השמרו לכם עלות בהר וגו' (שמות יט‪ ,‬יב)‪,‬‬ ‫עליה‪ ,‬אלא כשישראל עושין רצונו של מקום‬ ‫אין לזהר עסק כלל‪ ,‬אלא רק בחומר שבהן‪ ,‬או‬ ‫ועיין ביושר דברי אמת (אות מ"ז)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ועל‬
‫יעו"ש‪ .‬וגם פירוש הפסוק לא תעלה במעלות‬ ‫מלאכתו נעשית ע"י אחרים‪ .‬ומסיק אחרי זה‪,‬‬ ‫בצורה שבהן בעודה מלובשת בחומר‪ .‬גדר ב'‪:‬‬ ‫ידי זה תבין מאמר הזוהר (תרומה קל"ה ע"א)‪:‬‬
‫על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו (שמות כ‪,‬‬ ‫הרבה עשו כרשב"י וכו'‪ .‬והענין‪ ,‬כי יש ב' סוגי‬ ‫בהיות שכללות כל המציאות האלקית‪ ,‬בקשר‬ ‫רזא דשבת איהי שבת דאתאחדת ברזא דאחד‬
‫אנשים‪ ,‬א' הנוהג על פי הטבע‪ ,‬וחורש בשעת‬ ‫עם בריאת הנשמות ודרכי קיומן‪ ,‬נבחנת לנו‬ ‫כו' דהא אתאחדת כורסייא יקירא קדישא‬
‫כב)‪ ,‬יעו"ש‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫חרישה וקוצר בשעת וכו'‪ .‬ב' הנוהג למעלה‬ ‫בג' הבחנות‪ ,‬שהן‪ :‬א) אין סוף ברוך הוא‪ ,‬ב)‬ ‫ברזא דאחד וכו'‪ .‬ואי אפשר לפרש כל המאמר‬
‫מהטבע‪ ,‬לבטוח בה' שיזמן לו במעט עסקיו‬ ‫עולם האצילות‪ ,‬ג) ג' העולמות הנקראים‬
‫שם (מצורע סוף סימן א')‪ ,‬וז"ל‪ :‬כלל ג' במה‬ ‫די פרנסתו‪ ,‬ושיפנה לעסוק כל ימיו בעבודת‬ ‫בריאה יצירה עשיה‪ .‬תדע‪ ,‬שאין הזהר עוסק‬ ‫כי יתארך הענין‪ ,‬רק ברמז מעט‪.‬‬
‫שנאמר לא תגע בו יד וכו'‪ .‬ע"ד ששמעתי‬ ‫הש"י‪ ,‬אז מלאכתו נעשית ע"י אחרים‪ ,‬והיינו‬ ‫אלא בג' העולמות בי"ע‪ ,‬וכן בא"ס ב"ה ועולם‬ ‫כי הברואים נקראים בכללות כסא להשי"ת‪,‬‬
‫ממורי פירוש הש"ס‪ ,‬הרבה עשו כרשב"י‬ ‫צדיק באמונתו יחי'‪ ,‬שדרש בש"ס דמכות (כד‪,).‬‬ ‫האצילות‪ ,‬בשיעור שבי"ע מקבלים מהם‪.‬‬ ‫כמו שאמר הכתוב (ישעיה סו‪ ,‬א) השמים כסאי‬
‫ולא עלתה בידם (ברכות לה ע"ב)‪ ,‬ר"ל שעשו‬ ‫בא חבקוק והעמידן על א' וכו'‪ .‬מה שאין כן מי‬ ‫אבל בא"ס ועולם האצילות בבחינתם כשהם‬ ‫וגו'‪ ,‬והברואים הם רבים מצד חיצוניותם‪,‬‬
‫כרשב"י לא מצד בחירתן‪ ,‬רק שרוצה לעשות‬ ‫שאינו במדריגות בטחון‪ ,‬ורוצה לעשות כמו‬ ‫לעצמם‪ ,‬אין הזהר עוסק בהם כלל‪ .‬גדר ג'‪:‬‬ ‫אבל מצד פנימיותם הם אחד‪ ,‬ואימתי הם‬
‫כמו שעשו אחרים‪ ,‬ובזה נשאר קרח מכאן‬ ‫רשב"י‪ ,‬והניח מדריגותיו עפ"י הטבע‪ ,‬ומדריגה‬ ‫היות שיש בכל עולם ועולם מבי"ע ג' בחינות‪:‬‬ ‫אחד‪ ,‬כשהם דבקים וחושקים למחשבה אחת‬
‫ומכאן‪ ,‬כי מדריגתו אבד ומדריגת אחרים לא‬ ‫עליונה לא השיג‪ ,‬ונשאר קרח מכאן ומכאן‪.‬‬ ‫א) הע"ס שהן האלקיות המאירות באותו‬ ‫לדביקות השי"ת‪ ,‬נמצא כל מגמת חפצם‬
‫השיג והגיע‪ .‬וז"ש לא תגע בו יד (שמות יט‪ ,‬יג)‪,‬‬ ‫וז"ש הרבה עשו כרשב"י‪ ,‬גם שאינו בגדר זה‪,‬‬ ‫עולם‪ .‬ב) נשמות רוחות ונפשות בני אדם‪ .‬ג)‬ ‫אחד‪ ,‬רצון אחד וחשק אחד ולהתדבק באחד‪,‬‬
‫והוא ע"ד עד מקום שידו מגעת (פסחים ח ע"ב)‪,‬‬ ‫לכך לא עלתה לו‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬ומהרחבת ביאר‬ ‫יתר המציאות שבו‪ ,‬המכונים מלאכים לבושים‬ ‫והדביקות הזה הוא המאחדת ומקשרת השי"ת‬
‫אבל יותר ממדריגתו ‪ -‬בזה לא תגע בו יד כחך‬ ‫משלי‪ ,‬הגם ששמעתי ג"כ לפי שהרב"ה עשו‬ ‫עם הברואים‪ ,‬לשיתקיימו על ידי השי"ת שהוא‬
‫וגם את מדריגתך תאבד‪ ,‬וז"ש כי סקל יסקל או‬ ‫והיכלות‪ ,‬שלפרטיהם אין מספר‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫כרשב"י לכך לא עלתה וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הרי לפנינו ההגדרה המדויקת להבין שגם‬ ‫אחד‪.‬‬
‫ירה יירה מן ב' בחי' האמור‪.‬‬ ‫שם (משפטים סוף סי' א')‪ ,‬וז"ל‪ :‬והענין כי ב'‬ ‫אם נזכר שיש לזכור בכל דבר ובכל דיבור‬ ‫וזה ההתקשרות נקרא ברית‪ ,‬לזה נקרא‬
‫וכותב שם עוד שני כללים‪ ,‬ומוסיף‪ :‬וכל א'‬ ‫סוגי אנשים יש‪ ,‬א' סוג אחד הנוהג על פי הטבע‪,‬‬ ‫אלקות נשמות ועולמות‪ ,‬יש להזהר ולדעת‬ ‫השבת (שמות לא טז) ברית עולם‪ ,‬שאז הוא‬
‫סוג ב' למעלה מהטבע וכך נוהגין עמהם‪ ,‬וכמו‬ ‫שבא"ס ועולם האצילות אין הזהר עוסק בהם‪,‬‬ ‫זווגא דקוב"ה ושכינתיה‪ .‬וכבר ידעת ענין‬
‫הוא כלל גדול בעבודתו ובתורתו ית'‪.‬‬ ‫שכתבתי דע מה למעלה ממ"ך (אבות פ"ב)‪ ,‬ועל‬ ‫וממילא שגם תורת הבעש"ט אינו מתיחס‬ ‫קוב"ה ושכינתיה‪ ,‬ר"ל קוב"ה נקרא אלהות‬
‫פי זה ביארתי קושיא על הרמב"ם והמפרשים‪,‬‬ ‫בכאן אליהם‪ .‬וההגדרה של אלקות נשמות‬ ‫הנעלם מהברואים‪ ,‬ושכינתיה היא אלהות‬
‫בגמרא (חולין ק"ה)‪ :‬אמר מר עוקבא‪ :‬אנא‬ ‫שהוצרכו כל הניסים לקבוע בעת הבריאה כדי‬ ‫ועולמות הוא לפי הנאמר בגדר ג'‪ :‬הא'‪ ,‬ע"ס‬ ‫השוכן בתחתונים‪ ,‬והתקשרות שניהם הוא‬
‫להא מילתא חלא בר חמרא לגבי אבא‪ .‬דאילו‬ ‫שיקבעו בטבע וכו'‪ ,‬יעו"ש‪ .‬וז"ש כי חק שהוא‬ ‫שהן האלקיות המאירות באותו עולם‪ ,‬וזה‬ ‫ביום השבת‪ ,‬כמו שכתבתי לעיל‪ ,‬והבן מאד‬
‫אבא‪ ,‬כי הוה אכיל בישרא האידנא לא הוה‬ ‫למעלה מהטבע שאין הדעת סובלו‪ ,‬הוא שייך‬ ‫אלקות‪ .‬ב'‪ ,‬נשמות רוחות ונפשות בני אדם‪,‬‬ ‫כי זהו אמיתות ענין שבת‪ ,‬כמו שכתב בזהר‬
‫אכל גבינה עד למחר עד השתא‪ .‬ואילו אנא‬ ‫לישרא"ל דוקא‪ ,‬לבני עליה הנקרא ישראל‪ ,‬מה‬ ‫וזה נשמות‪ .‬ג'‪ ,‬יתר המציאות שבו המכונים‬ ‫תרומה (קל"ז סוף ע"ב)‪ ,‬ותקוני זהר (תקון ו' כ"א‬
‫בהא סעודתא הוה דלא אכילנא‪ ,‬לסעודתא‬ ‫שאין כן הנהגה על פי הטבע הנקרא משפט‪,‬‬ ‫מלאכים לבושים והיכלות וכו'‪ ,‬זה מכונה‬
‫אחריתא אכילנא‪ .‬אמר שמואל‪ :‬אנא להא‬ ‫הוא לחלק המוני עם הנקרא יעקב‪ ,‬כי אם ירצה‬ ‫עולמות‪ .‬וכדי שהדברים יובהרו כהלכה יש‬ ‫סוף ע"א)‪ ,‬ובכתבים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬
‫מלתא חלא בר חמרא לגבי אבא‪ ,‬דאילו אבא‬ ‫איש המוני לנהוג למעלה מהטבע‪ ,‬מה שאינו‬ ‫לקרא כמעט את כל המבוא‪ ,‬ואי"ה אצליח‬
‫הוה סייר נכסייה תרי זמני ביומא ואנא לא‬ ‫מדריגתו‪ ,‬לא יעלה בידו כלום‪ ,‬כמו ששמעתי‬ ‫וכדי להבין הדברים בשרשם ובבהירות‪,‬‬
‫ממורי‪ ,‬הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא‬ ‫לתמצת הדברים ולהעתיקם במילואים‪.‬‬ ‫יש לעיין היטב במבוא לספר הזהר של מרן‬
‫סיירנא אלא חדא זימנא וכו'‪.‬‬ ‫עלתה בידם (ברכות לה ע"ב)‪ ,‬והבן‪ .‬והוא כלל‬ ‫ובדגל מחנה אפרים (פרשת נח עה"פ‬ ‫בעל הסולם זיע"א‪ ,‬ואנו נביא רק חלק ממנו‬
‫גדול בכל ג' עמודי עולם‪ ,‬בתורה ועבודה‬ ‫תחתיים)‪ ,‬וז"ל‪ :‬תחתים שנים ושלשים תעשה‬
‫והקשה הרה"ק הרבי ר' בונם מפשיסחא‬ ‫וגמילות חסדים‪ ,‬שלא יכנוס אדם לפנים‬ ‫וגו'‪ .‬יש לפרש כאן מרומז מה ששמעתי מן‬ ‫המתייחס לספר הזהר‪ ,‬והוא שייך לענינינו‪.‬‬
‫זצוקלל"ה‪ ,‬תורת שמחה (אות מ"ח)‪" :‬למה קרא‬ ‫ממדריגתו‪ ,‬שזהו הוא סיבת ביטולו לגמרי‪.‬‬ ‫אא"ז נ"ע‪ ,‬כי בכל דיבור ודיבור יש עולמות‬
‫עצמו עבור זה חלא בר חמרא‪ ,‬והלא גם הוא‬ ‫וכמו שכתבתי (פ' תצא סי' ד') פירוש הפסוק‬ ‫ונשמות ואלוקות‪ ,‬וזהו שמרמז כאן אצל‬ ‫ומביא שם ג' גדרים‪ :‬גדר א'‪ :‬כי יש ד'‬
‫יכול להתנהג כמו אביו שלא יאכל גבינה עד‬ ‫אופנים בדרכי ההשכלה‪ ,‬המכונים‪ :‬חומר‪,‬‬
‫למחר‪ .‬ותירץ שאם אין ברצונו של אדם לעשות‬ ‫צורה שבחומר‪ ,‬צורה מופשטת‪ ,‬מהות וכו'‪.‬‬
‫החומרא רק בשביל שעשה אביו החומרא‪ ,‬ורוצה‬ ‫ותדע שבמהות‪ ,‬וכן בצורה מופשטת שבע"ס‪,‬‬

‫לעשות ג"כ כמו שעשה אביו‪ ,‬אינו רשאי"‪.‬‬