Page 39 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 39

‫הבעש"ט סז‬  ‫אגרת א'‬                          ‫אגרות‬                                         ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                                 ‫פו אגרות‬

‫בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלוקות‪ ,‬מו) ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה‪,‬‬             ‫סז) הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם‪ ,‬רצונו לומר‪ :‬שלא היו בבחינה‬
‫ואחר כך מתקשרים ומתיחדים האותיות ונעשים תיבה‪ ,‬ומתיחדים יחוד בכל אות ואות יש‬                                                                             ‫זו‪ ,‬ולכן לא עלתה בידם‪.‬‬

           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                       ‫ליקוטים וביאורים‬

‫ועמ"ש מענין ג' בחי' אלו‪ ,‬בביאור ע"פ ויאמר‬   ‫התיבה‪ .‬ותיבה הוא פירוש דיבור‪ .‬וזהו תחתים‪,‬‬     ‫סז) הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם‬               ‫הקדוש‪ ,‬אף ששלחנו היה שלחן מלכים‪ ,‬לא היה‬
‫משה אכלוהו היום וכו'‪ .‬לפ"ז אתי שפיר יותר‪,‬‬   ‫היינו עולמות‪ ,‬שהוא מדריגה התחתונה‪.‬‬            ‫וכו'‪( .‬ברכות ל"ה‪ .):‬בצוואת הריב"ש (אות מ"ז)‪,‬‬    ‫אלא להרחיב דעתו לעבוד בשמחה ודביקות‪,‬‬
‫פי' הבעש"ט נ"ע‪ ,‬שהם ג' בחי'‪ :‬עולמות נשמות‬   ‫שניים‪ ,‬הוא לשון משנה‪ ,‬אותיות נשמה‪,‬‬            ‫וז"ל‪ :‬איתא הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה‬             ‫ולא יעכבהו החומר הארור שהוא מלא עצבות‪,‬‬
‫ואלהות‪ .‬והיא השכלה מופלאת‪ ,‬להשכיל מה‬        ‫והיינו נשמות‪ .‬ושלישים היינו אלוקות‪ ,‬על שם‬     ‫בידם‪ ,‬הכוונה היא שהיו רוצים לעשות לעצמם‬         ‫אבל לא נהנה מחומריות התאוה‪ ,‬אלא מטוב‬
‫בין אצילות למה שלמעלה מאצילות‪ ,‬שזהו‬         ‫(שמות י"ד‪ ,‬ז') ושלישים על כלו‪ ,‬שהוא על ידי‬    ‫סיגופים כדי שיבואו למדרגת רשב"י‪ ,‬ולכך לא‬        ‫המועיל ניצוץ וחיות ולא משום גשמיות‪ .‬וכן‬
‫ענין ההפרש בין נשמות לאלהות‪ .‬כי הנשמות‬      ‫שהוא מושל ומנהיג את הכל‪ .‬וכל אלה תעשה‪,‬‬        ‫עלתה בידם‪ .‬ולא יכוין בעבודתו‪ ,‬רק לעשות‬          ‫קידש אצבע קטנה שלו‪ ,‬ברית קודש כנודע‪,‬‬
‫נמשכים מכלים דאצילות‪ ,‬שעם היותן ג"כ‬         ‫היינו התיבה והדיבור שתוציא מפיך יהיה‬          ‫נחת רוח להבורא ית' לבד‪ ,‬ולא שיבא למדרגה‪.‬‬        ‫ואיש כזה המיתה חיות ושמחה הוא לו‪ ,‬חירות‬
‫אלהות‪ ,‬איהו וגרמוהי חד‪ ,‬אך עכ"ז אינם‬        ‫בכוונה זו‪ ,‬ובאמונה שלימה שיש בכל דיבור‬
‫דומים כלל להאורות‪ ,‬שהם אלקות ממש‪ .‬וזהו‬      ‫תחתים שניים ושלישים‪ ,‬והם עולמות ונשמות‬                                                ‫ע"כ‪.‬‬                                  ‫ממלאך המות‪.‬‬
‫עצמו ההפרש בין אצילות‪ ,‬שהוא בחינת כלים‪,‬‬                                                   ‫בתוי"י (וישלח אות ז' בא"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬דכתבתי‬        ‫ואל יפתוך ערב רב‪ ,‬דאינון קיימין רישין‬
‫לעולמות הא"ס‪ ,‬שהם למעלה מבחינת כלים‬                             ‫ואלוקות כנ"ל‪ ,‬והבן‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫ביאור משנה טוב תורה עם דרך ארץ (אבות‬            ‫דעמא בחכמות זרות‪ ,‬שענין היחודים לא שייך‬
                                                                                          ‫פ"ה)‪ ,‬הגם שאמרו הרבה עשו כרשב"י ולא‬             ‫אלא לגדולי ערך כמותם ראש בני ישראל‪ ,‬ורע‬
           ‫דאצילות‪ ,‬ולכן נקרא אלהות ממש‪.‬‬    ‫ובליקוטי תורה (נח עמ' נ"ג)‪ ,‬וז"ל‪ :‬תחתיים‬      ‫עלתה בידם‪ ,‬היינו כמו שביאר מורי זלה"ה‪,‬‬          ‫בעיני יהו"ה‪ .‬אל תשגיח אל שטותים שלהם‪,‬‬
‫גם י"ל ההפרש בין ב' בחינות אלו‪ ,‬כענין‬       ‫שניים ושלישים תעשה‪ .‬בשל"ה פי' בי"ע‪.‬‬           ‫שעשו כרשב"י‪ ,‬לעשות כמוהו ולא מהלב‬               ‫אלא הולך בתם ילך בטח‪ ,‬כל ישראל ראויין‬
‫ההפרש בין היחוד דאיהו וחיוהי חד‪ ,‬ובין‬       ‫ובאו"ת מהמגיד נ"ע פי' בעומק יותר‪ .‬בשם‬         ‫וכו'‪ .‬ודפח"ח‪ .‬אבל העיקר לקיים שניהם‪,‬‬            ‫לאותו איצטלא‪ ,‬ובלבד שיהיה לבו לשמים‬
‫היחוד דאיהו וגרמוהי חד‪ .‬ועולמות הם בי"ע‬     ‫ריבש"ט זלה"ה‪ ,‬כי יש בכל תיבה מתיבות‬           ‫שיעסוק בדרך ארץ‪ ,‬ולבו יהי' דבוק בו ית'‪,‬‬         ‫באמת‪ ,‬לפום דרגא דיליה‪ .‬כמו שלמדונו מרן‬
‫נבראים ממש‪ .‬לפ"ז זהו כעין פי' העמה"מ‬        ‫התפלה והתורה ג' בחינות‪ :‬עולמות נשמות‬          ‫ואז יתקיים שניהם בידו‪ .‬מה שאין כן כשעוסק‬        ‫אלהי קודש קדשים רבינו ישראל בעש"ט‬
‫שער עולם התהו פנ"ו‪ ,‬שהתיבה היא מגיע עד‬      ‫ואלהות‪ ,‬ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה‬          ‫בדרך ארץ ומשא ומתן‪ ,‬ולבו פנוי לבטלה שלא‬         ‫ומרן האר"י‪ ,‬שמסרו יחודים לכל נפש ישראל‪,‬‬
‫בחינת טהירו עילאה‪ .‬ונח הוא האור הנמשך‬       ‫בזה עם אלהות‪ ,‬ואח"כ מתייחדים ומתקשרים‬         ‫להרהר בתורה‪ ,‬ועי"ז הטירדא מצוי השכחה‪,‬‬           ‫ודי בזה אזהרה בדור הזה דאימסור עלמא‬
‫בבחינה זו כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬והיינו כמ"ש הבעש"ט‬      ‫יחד האותיות‪ ,‬ונעשים תיבה‪ ,‬ומתייחדים‬           ‫והשוכח דבר אחד ממשנתו חייב בנפשו (אבות‬
‫נ"ע דתחתיים שניים ושלישיים הם תלת‬           ‫יחודים אמיתיים באלהות‪ ,‬וצריך האדם‬                                                                                                ‫לטפשים‪.‬‬
‫עלמין הנ"ל‪ ,‬אשר לפי' הרמ"ז הם כוללים לכל‬    ‫לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר‪.‬‬                                            ‫ג‪ ,‬ח)‪ ,‬והבן‪.‬‬  ‫ונחזור לעניננו‪ ,‬סוד הענקה‪ ,‬ידוע מה שאמר‬
‫החלל שהיה בשעת הצמצום כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומבואר‬      ‫ואז מתייחדים כל העולמות כאחד‪ ,‬ועולים‬          ‫העולה מזה‪ ,‬שיראה שלא יסור דביקות‬                ‫משיח למרן האלקי הבעש"ט‪ ,‬כשיתפשט‬
‫במ"א ע"פ ולא תחללו‪ ,‬שע"י העוונות גורמים‬     ‫ונעשים שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור‪.‬‬         ‫שבינו לבין קונו‪ ,‬ולא יפנה לבו לבטלה‪ .‬ואפשר‬      ‫חכמתך בעולם‪ ,‬שכל עולם ידעו לייחד יחודים‬
‫הסתלקות אור א"ס מהחלל ונעשה חלל כו'‬         ‫וזהו תחתיים שניים ושלישים‪ ,‬דהיינו עולמות‬      ‫שזהו מה שכ' בש"ס דמכות (כד‪ ,).‬בא חבקוק‬          ‫כמותך בכל דבר ההוה בעולם‪ ,‬ואז יתבטלו‬
‫ח"ו‪ .‬לכן דור המבול היה צ"ל התיקון בכל‬       ‫נשמות ואלהות‪ ,‬תלת עלמין אית ליה לקב"ה‬         ‫והעמידן על אחת‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה‪ ,‬כי‬          ‫הקליפות והרע‪ .‬ובאמת אם לא היו מתפשטין‬
                                            ‫הנז' ר"פ שלח דקנ"ט‪ .‬ועיין בת"א בד"ה והנה‬      ‫האמונה הוא הדביקות בו ית'‪ ,‬ועי"ז יחיה‪,‬‬          ‫ערב רב כלי חמס על ישראל‪ ,‬ההולכין בחכמות‬
        ‫מקום החלל ע"י התיבה ונח וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬  ‫אנחנו מאלמים אלומים‪ ,‬נז' ג"כ ג' בחינות‪:‬‬                                                       ‫זרות‪ ,‬מואסין בחכמה האמיתות ובתורה‬
                                                                                              ‫היפך המפנה וכו' שמתחייב בנפשו‪ ,‬והבן‪.‬‬        ‫הנעלמה‪ .‬ומבזין לעוסקי בה לשמה‪ ,‬ומדבקין‬
‫מו) ועולים ומתקשרים‪ .‬כי האותיות יש‬                             ‫מלאכים ונשמות ואלהות‪.‬‬                                                      ‫נפשם באל עולם בכל נשימה ונשימה ובכל‬
‫בהם חיות ורוחניות‪ ,‬וכמ"ש נפשי יצאה בדברו‪,‬‬   ‫ובמק"מ שם פ' שלח פי' בשם הרח"ו‪ ,‬שהם‬           ‫שם (מקץ אות א' בא"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ונ"ל דשמעתי‬         ‫רגע‪ ,‬ומייחדין ביחודים בכל ההוה בעולם‪,‬‬
‫לאמר שהאותיות והדיבור יש בהם נפש וחיות‪.‬‬                                                   ‫בשם מורי פי' הש"ס (ברכות לה ע"ב)‪ ,‬הרבה‬          ‫ומכלין הקוצים מן הכרם‪ ,‬ומבטלין גזירות‬
                                                                  ‫אצילות בריאה יצירה‪.‬‬     ‫עשו כרשב"י ולא עלתה בידם‪ ,‬ת"ק ורבי‬              ‫רעות‪ ,‬והשכינה שורה עליהם‪ ,‬ורוח הקודש‬
                 ‫והם עולים ומתקשרים וכו'‪.‬‬   ‫וי"ל שזהו מ"ש הבעש"ט‪ ,‬עולמות היינו‬            ‫ישמעאל ס"ל ואספת דגנך‪ ,‬הנהג דרך ארץ‪.‬‬            ‫דבוק בנפשם‪ ,‬כפי שקבלו מרבם‪ ,‬ורבם‬
‫וכדי להבין הדברים למעשה‪ ,‬נעתיק איפה‬         ‫יצירה‪ ,‬נשמות בריאה‪ ,‬אלהות אצילות‪ .‬אך‬          ‫רשב"י ס"ל‪ ,‬אדם חורש וקוצר‪ ,‬תורה מה תהא‬
‫מספר יושר דברי אמת (קונטרס השני אות ל"ו‪-‬‬    ‫הרמ"ז שם פי'‪ ,‬שהם ג' בחי' הכוללים כל החלל‪.‬‬                                                                    ‫מתלמידי מרן הבעש"ט‪ .‬ע"כ‪.‬‬
                                            ‫היינו א"ק ואצילות ובי"ע‪ .‬ומרומזים בי"ה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬
   34   35   36   37   38   39   40   41   42   43   44