Page 39 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט סז‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫פו אגרות‬

‫בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלוקות‪ ,‬מו) ועולים ומתקשרים ומתיחדים זה עם זה‪,‬‬ ‫סז) הרבה עשו כרבי שמעון בן יוחאי ולא עלתה בידם‪ ,‬רצונו לומר‪ :‬שלא היו בבחינה‬
‫ואחר כך מתקשרים ומתיחדים האותיות ונעשים תיבה‪ ,‬ומתיחדים יחוד בכל אות ואות יש‬ ‫זו‪ ,‬ולכן לא עלתה בידם‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫ועמ"ש מענין ג' בחי' אלו‪ ,‬בביאור ע"פ ויאמר‬ ‫התיבה‪ .‬ותיבה הוא פירוש דיבור‪ .‬וזהו תחתים‪,‬‬ ‫סז) הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה בידם‬ ‫הקדוש‪ ,‬אף ששלחנו היה שלחן מלכים‪ ,‬לא היה‬
‫משה אכלוהו היום וכו'‪ .‬לפ"ז אתי שפיר יותר‪,‬‬ ‫היינו עולמות‪ ,‬שהוא מדריגה התחתונה‪.‬‬ ‫וכו'‪( .‬ברכות ל"ה‪ .):‬בצוואת הריב"ש (אות מ"ז)‪,‬‬ ‫אלא להרחיב דעתו לעבוד בשמחה ודביקות‪,‬‬
‫פי' הבעש"ט נ"ע‪ ,‬שהם ג' בחי'‪ :‬עולמות נשמות‬ ‫שניים‪ ,‬הוא לשון משנה‪ ,‬אותיות נשמה‪,‬‬ ‫וז"ל‪ :‬איתא הרבה עשו כרשב"י ולא עלתה‬ ‫ולא יעכבהו החומר הארור שהוא מלא עצבות‪,‬‬
‫ואלהות‪ .‬והיא השכלה מופלאת‪ ,‬להשכיל מה‬ ‫והיינו נשמות‪ .‬ושלישים היינו אלוקות‪ ,‬על שם‬ ‫בידם‪ ,‬הכוונה היא שהיו רוצים לעשות לעצמם‬ ‫אבל לא נהנה מחומריות התאוה‪ ,‬אלא מטוב‬
‫בין אצילות למה שלמעלה מאצילות‪ ,‬שזהו‬ ‫(שמות י"ד‪ ,‬ז') ושלישים על כלו‪ ,‬שהוא על ידי‬ ‫סיגופים כדי שיבואו למדרגת רשב"י‪ ,‬ולכך לא‬ ‫המועיל ניצוץ וחיות ולא משום גשמיות‪ .‬וכן‬
‫ענין ההפרש בין נשמות לאלהות‪ .‬כי הנשמות‬ ‫שהוא מושל ומנהיג את הכל‪ .‬וכל אלה תעשה‪,‬‬ ‫עלתה בידם‪ .‬ולא יכוין בעבודתו‪ ,‬רק לעשות‬ ‫קידש אצבע קטנה שלו‪ ,‬ברית קודש כנודע‪,‬‬
‫נמשכים מכלים דאצילות‪ ,‬שעם היותן ג"כ‬ ‫היינו התיבה והדיבור שתוציא מפיך יהיה‬ ‫נחת רוח להבורא ית' לבד‪ ,‬ולא שיבא למדרגה‪.‬‬ ‫ואיש כזה המיתה חיות ושמחה הוא לו‪ ,‬חירות‬
‫אלהות‪ ,‬איהו וגרמוהי חד‪ ,‬אך עכ"ז אינם‬ ‫בכוונה זו‪ ,‬ובאמונה שלימה שיש בכל דיבור‬
‫דומים כלל להאורות‪ ,‬שהם אלקות ממש‪ .‬וזהו‬ ‫תחתים שניים ושלישים‪ ,‬והם עולמות ונשמות‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫ממלאך המות‪.‬‬
‫עצמו ההפרש בין אצילות‪ ,‬שהוא בחינת כלים‪,‬‬ ‫בתוי"י (וישלח אות ז' בא"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬דכתבתי‬ ‫ואל יפתוך ערב רב‪ ,‬דאינון קיימין רישין‬
‫לעולמות הא"ס‪ ,‬שהם למעלה מבחינת כלים‬ ‫ואלוקות כנ"ל‪ ,‬והבן‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫ביאור משנה טוב תורה עם דרך ארץ (אבות‬ ‫דעמא בחכמות זרות‪ ,‬שענין היחודים לא שייך‬
‫פ"ה)‪ ,‬הגם שאמרו הרבה עשו כרשב"י ולא‬ ‫אלא לגדולי ערך כמותם ראש בני ישראל‪ ,‬ורע‬
‫דאצילות‪ ,‬ולכן נקרא אלהות ממש‪.‬‬ ‫ובליקוטי תורה (נח עמ' נ"ג)‪ ,‬וז"ל‪ :‬תחתיים‬ ‫עלתה בידם‪ ,‬היינו כמו שביאר מורי זלה"ה‪,‬‬ ‫בעיני יהו"ה‪ .‬אל תשגיח אל שטותים שלהם‪,‬‬
‫גם י"ל ההפרש בין ב' בחינות אלו‪ ,‬כענין‬ ‫שניים ושלישים תעשה‪ .‬בשל"ה פי' בי"ע‪.‬‬ ‫שעשו כרשב"י‪ ,‬לעשות כמוהו ולא מהלב‬ ‫אלא הולך בתם ילך בטח‪ ,‬כל ישראל ראויין‬
‫ההפרש בין היחוד דאיהו וחיוהי חד‪ ,‬ובין‬ ‫ובאו"ת מהמגיד נ"ע פי' בעומק יותר‪ .‬בשם‬ ‫וכו'‪ .‬ודפח"ח‪ .‬אבל העיקר לקיים שניהם‪,‬‬ ‫לאותו איצטלא‪ ,‬ובלבד שיהיה לבו לשמים‬
‫היחוד דאיהו וגרמוהי חד‪ .‬ועולמות הם בי"ע‬ ‫ריבש"ט זלה"ה‪ ,‬כי יש בכל תיבה מתיבות‬ ‫שיעסוק בדרך ארץ‪ ,‬ולבו יהי' דבוק בו ית'‪,‬‬ ‫באמת‪ ,‬לפום דרגא דיליה‪ .‬כמו שלמדונו מרן‬
‫נבראים ממש‪ .‬לפ"ז זהו כעין פי' העמה"מ‬ ‫התפלה והתורה ג' בחינות‪ :‬עולמות נשמות‬ ‫ואז יתקיים שניהם בידו‪ .‬מה שאין כן כשעוסק‬ ‫אלהי קודש קדשים רבינו ישראל בעש"ט‬
‫שער עולם התהו פנ"ו‪ ,‬שהתיבה היא מגיע עד‬ ‫ואלהות‪ ,‬ועולים ומתקשרים ומתייחדים זה‬ ‫בדרך ארץ ומשא ומתן‪ ,‬ולבו פנוי לבטלה שלא‬ ‫ומרן האר"י‪ ,‬שמסרו יחודים לכל נפש ישראל‪,‬‬
‫בחינת טהירו עילאה‪ .‬ונח הוא האור הנמשך‬ ‫בזה עם אלהות‪ ,‬ואח"כ מתייחדים ומתקשרים‬ ‫להרהר בתורה‪ ,‬ועי"ז הטירדא מצוי השכחה‪,‬‬ ‫ודי בזה אזהרה בדור הזה דאימסור עלמא‬
‫בבחינה זו כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬והיינו כמ"ש הבעש"ט‬ ‫יחד האותיות‪ ,‬ונעשים תיבה‪ ,‬ומתייחדים‬ ‫והשוכח דבר אחד ממשנתו חייב בנפשו (אבות‬
‫נ"ע דתחתיים שניים ושלישיים הם תלת‬ ‫יחודים אמיתיים באלהות‪ ,‬וצריך האדם‬ ‫לטפשים‪.‬‬
‫עלמין הנ"ל‪ ,‬אשר לפי' הרמ"ז הם כוללים לכל‬ ‫לכלול נשמתו בכל בחינה ובחינה מהנזכר‪.‬‬ ‫ג‪ ,‬ח)‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫ונחזור לעניננו‪ ,‬סוד הענקה‪ ,‬ידוע מה שאמר‬
‫החלל שהיה בשעת הצמצום כו'‪ ,‬ע"ש‪ .‬ומבואר‬ ‫ואז מתייחדים כל העולמות כאחד‪ ,‬ועולים‬ ‫העולה מזה‪ ,‬שיראה שלא יסור דביקות‬ ‫משיח למרן האלקי הבעש"ט‪ ,‬כשיתפשט‬
‫במ"א ע"פ ולא תחללו‪ ,‬שע"י העוונות גורמים‬ ‫ונעשים שמחה ותענוג גדול עד אין שיעור‪.‬‬ ‫שבינו לבין קונו‪ ,‬ולא יפנה לבו לבטלה‪ .‬ואפשר‬ ‫חכמתך בעולם‪ ,‬שכל עולם ידעו לייחד יחודים‬
‫הסתלקות אור א"ס מהחלל ונעשה חלל כו'‬ ‫וזהו תחתיים שניים ושלישים‪ ,‬דהיינו עולמות‬ ‫שזהו מה שכ' בש"ס דמכות (כד‪ ,).‬בא חבקוק‬ ‫כמותך בכל דבר ההוה בעולם‪ ,‬ואז יתבטלו‬
‫ח"ו‪ .‬לכן דור המבול היה צ"ל התיקון בכל‬ ‫נשמות ואלהות‪ ,‬תלת עלמין אית ליה לקב"ה‬ ‫והעמידן על אחת‪ ,‬וצדיק באמונתו יחיה‪ ,‬כי‬ ‫הקליפות והרע‪ .‬ובאמת אם לא היו מתפשטין‬
‫הנז' ר"פ שלח דקנ"ט‪ .‬ועיין בת"א בד"ה והנה‬ ‫האמונה הוא הדביקות בו ית'‪ ,‬ועי"ז יחיה‪,‬‬ ‫ערב רב כלי חמס על ישראל‪ ,‬ההולכין בחכמות‬
‫מקום החלל ע"י התיבה ונח וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אנחנו מאלמים אלומים‪ ,‬נז' ג"כ ג' בחינות‪:‬‬ ‫זרות‪ ,‬מואסין בחכמה האמיתות ובתורה‬
‫היפך המפנה וכו' שמתחייב בנפשו‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫הנעלמה‪ .‬ומבזין לעוסקי בה לשמה‪ ,‬ומדבקין‬
‫מו) ועולים ומתקשרים‪ .‬כי האותיות יש‬ ‫מלאכים ונשמות ואלהות‪.‬‬ ‫נפשם באל עולם בכל נשימה ונשימה ובכל‬
‫בהם חיות ורוחניות‪ ,‬וכמ"ש נפשי יצאה בדברו‪,‬‬ ‫ובמק"מ שם פ' שלח פי' בשם הרח"ו‪ ,‬שהם‬ ‫שם (מקץ אות א' בא"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ונ"ל דשמעתי‬ ‫רגע‪ ,‬ומייחדין ביחודים בכל ההוה בעולם‪,‬‬
‫לאמר שהאותיות והדיבור יש בהם נפש וחיות‪.‬‬ ‫בשם מורי פי' הש"ס (ברכות לה ע"ב)‪ ,‬הרבה‬ ‫ומכלין הקוצים מן הכרם‪ ,‬ומבטלין גזירות‬
‫אצילות בריאה יצירה‪.‬‬ ‫עשו כרשב"י ולא עלתה בידם‪ ,‬ת"ק ורבי‬ ‫רעות‪ ,‬והשכינה שורה עליהם‪ ,‬ורוח הקודש‬
‫והם עולים ומתקשרים וכו'‪.‬‬ ‫וי"ל שזהו מ"ש הבעש"ט‪ ,‬עולמות היינו‬ ‫ישמעאל ס"ל ואספת דגנך‪ ,‬הנהג דרך ארץ‪.‬‬ ‫דבוק בנפשם‪ ,‬כפי שקבלו מרבם‪ ,‬ורבם‬
‫וכדי להבין הדברים למעשה‪ ,‬נעתיק איפה‬ ‫יצירה‪ ,‬נשמות בריאה‪ ,‬אלהות אצילות‪ .‬אך‬ ‫רשב"י ס"ל‪ ,‬אדם חורש וקוצר‪ ,‬תורה מה תהא‬
‫מספר יושר דברי אמת (קונטרס השני אות ל"ו‪-‬‬ ‫הרמ"ז שם פי'‪ ,‬שהם ג' בחי' הכוללים כל החלל‪.‬‬ ‫מתלמידי מרן הבעש"ט‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫היינו א"ק ואצילות ובי"ע‪ .‬ומרומזים בי"ה‪ ,‬ע"ש‪.‬‬