Page 42 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט פג‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫ע אגרות‬

‫והסוד סא) אשה מזרעת תחילה יולדת זכר‪ .‬בג'‪ :‬שהצדיקים דומים לאילן הנטוע במקום‬ ‫מח) ואחר כך מתקשרים ומתיחדים האותיות ונעשים תיבה‪ ,‬מט) ומתיחדים יחוד אמיתי‬
‫טהרה‪ .‬פירוש‪ :‬שכמו שזורעין דבר בארץ‪ ,‬אז ממשיך כל הכוחות שיש בארץ לתוך הזרע‪,‬‬ ‫באלוקות‪ .‬נ) ותכלול נשמתך עמהם בכל בחינה ובחינה מהנאמר לעיל‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ליקוטים וביאורים‬

‫אלא המתחסד עם קונו‪ .‬שעשה לו להקב"ה‬ ‫בקיום התורה ומצותיה‪ ,‬הוא לצורך גבוה‪,‬‬ ‫נ) ותכלול נשמתך עמהם‪ .‬וז"ל התוי"י‬ ‫מח) ואחר כך מתקשרים וכו'‪ .‬הנה יש כאן‬
‫קן‪ ,‬שהוא אכסניא שלו‪ ,‬וזוהי השכינה‪ ,‬שהיא‬ ‫ומעלה מעלה עד רום המעלות‪ ,‬ולא כדי לדבקה‬ ‫(בהקדמה אות ב')‪ :‬עוד יש לפרש דבר נאות‪,‬‬ ‫כמה לשונות‪ :‬עולים‪ ,‬ומתקשרים‪ ,‬ומתיחדים‪.‬‬
‫קן שלו‪ ,‬בית שלו‪ ,‬היכל שלו‪ ,‬מלון שלו‪ .‬וארץ‬ ‫בו ית' בלבד‪ ,‬לרוות צמאון נפשם הצמאה‬ ‫כי לפי מה שקבלתי‪ ,‬עיקר הכל הוא שמדבק‬ ‫וזה חוזר בהמשך‪ .‬ונראה שענין עולים הוא‬
‫הקדושה היא יחידו וביתו‪ .‬ואין השכינה נעשית‬ ‫לה'‪ ,‬כמ"ש הוי כל צמא לכו למים‪ ,‬וכמ"ש‬ ‫את עצמו אל המצוה בעשותה‪ ,‬והיינו‬ ‫לפי הכלל שמושג עליה ברוחניות הוא ענין‬
‫למלון ואכסניא אלא כפי אותו אדם שתקן‬ ‫במ"א‪ ,‬אלא כדפירשו בתיקונים‪ :‬איזהו חסיד‬ ‫שיראה שלא יהיה נפרד ומובדל מן עולמות‬ ‫הזדככות‪ ,‬שהתחתון מזדכך ובא בהשואת‬
‫אותה‪ ,‬ומשום זה ניתנה מדת החסד לאברהם‪.‬‬ ‫המתחסד עם קונו‪ ,‬עם קן דיליה‪ ,‬לייחדא קב"ה‬ ‫אשר שם שורש המצוה‪ .‬ויקשר מחשבתו שם‬ ‫הצורה כמו המדרגה שמעליו‪ .‬ומתקשרים‬
‫ושכינתי' בתחתונים‪ .‬וכמ"ש ברעיא מהימנא‬ ‫אז באתערותא דלתתא איתערותא דלעילא‬ ‫זה בדומה לטבעות של שרשרת שכל טבעת‬
‫ע"כ‪.‬‬ ‫פ' תצא‪ :‬כברא דאשתדל בתר אבוי ואימיה‪,‬‬ ‫ונעשה שם יחוד ע"י המצוה שעושה כאן‪.‬‬ ‫נעוצה בטבעת הסמוכה לה‪ ,‬וזה לפי הכלל‬
‫ובספר תומר דבורה (ע' קמ"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫דרחים לון יתיר מגרמיה ונפשיה ורוחיה‬ ‫משא"כ כשמכוין המצוה למעלה ואינו מקשר‬ ‫של מהרח"ו שכל מחצית תחתונה של העליון‬
‫בתיקונים (בתחילת ההקדמה) פירשו‪" :‬איזהו‬ ‫ונשמתיה כו'‪ ,‬ומסר גרמיה למיתה עלייהו‬ ‫א"ע שמה‪ ,‬הוי כמו קיצוץ ופירוד בנטיעות ח"ו‪.‬‬ ‫נמצאת במחצית העליונה של התחתון‪ .‬וזה‬
‫חסיד המתחסד עם קונו"‪ .‬לפי שגמילות‬ ‫ודע והבן והזהר בזה‪ .‬וז"ש כל העושה מצוה‬ ‫מכונה כאן מתקשרים‪ ,‬והכונה ביחס בין אות‬
‫חסדים שאדם עושה בתחתונים‪ ,‬צריך שיכוין‬ ‫למיפרק לון כו'‪ ,‬וכמ"ש במ"א‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫אח"ת וכו'‪ ,‬ודי בזה‪ .‬וכן בתורה ותפלה יזהר‬ ‫לחברתה‪ .‬ואח"ז‪ :‬ומתיחדים‪ ,‬שצירוף סדרה‬
‫בה התיקון העליון דוגמתו‪ ,‬והוא שגומל חסד‬ ‫ובאור לשמים (פנחס ע' ערב ט"ב)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬ ‫של אותיות יוצר מערכת של צירוף אותיות‬
‫פנחס בן אלעזר וכו' (כ"ה‪ ,‬י"א)‪ .‬דהנה איזה‬ ‫בזה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫שקשורות לתוכן אחד‪ ,‬כגון סדר של א'ב עד ת'‬
‫עם קונו‪( .‬ועי"ש בפי' ויאמר משה)‬ ‫חסיד המתחסד עם קונו (זח"ג רכ"ב‪ ,):‬כי השי"ת‬ ‫או בסדר של תשר"ק‪ .‬וידוע שאלה שהתעסקו‬
‫ובספר שערי קדושה (ח"א ש"ג)‪ ,‬כתב‪,‬שחסיד‬ ‫המציא כל העולמים לא לצרכו ח"ו‪ ,‬ולא היה‬ ‫ובהמשך נעתיק מחסד לאברהם (נהר מ"ג)‪,‬‬ ‫ביצירת גולם השתמשו ברל"א צירופים לפי‬
‫המתחסד עם קונו הוא שעושה הכל לשמה‪.‬‬ ‫חסר לשום דבר ח"ו‪ ,‬רק האציל כביכול תענוג‬ ‫וז"ל‪ :‬תכלית עיקר הכוונה‪ ,‬כי צריך להמשיך‬ ‫סדר הידוע להם‪ .‬וכל זה הוא בצירופי אותיות‬
‫ונחת רוח לעצמו מעבדות הצדיקים‪ ,‬להיטיב‬ ‫הרוחניות ממדריגות עליונות אל האותיות‬ ‫א"ב‪ .‬ולפי כללים אלו יש התקדמות בחיבורי‬
‫סא) אשה מזרעת תחילה וכו'‪ .‬ויש כאן‬ ‫לברואיו‪ ,‬כמו המלך אשר כלום חסר ממנו‪,‬‬ ‫שהוא מזכיר‪ ,‬כדי שיוכלו האותיות לעלות עד‬ ‫אותיות למילים‪ .‬והן הן הדברים בהמשך ואחר‬
‫שני פירושים‪ :‬א) שצריך להשתדל להעלות‬ ‫ואעפ"כ בהיותו עלי דרך מהנמנע להיות לו‬ ‫המדריגה עליונה לעשות שאלתו וכו'‪ ,‬יעו"ש‬ ‫וכו' ונעשים תיבה‪ ,‬וזה השלב השני עד היחוד‪.‬‬
‫מ"ן‪ ,‬שזה "אשה מזרעת תחלה" ‪ -‬יולדת "זכר"‬ ‫כ"ד כמו בביתו‪ ,‬והעבד הנאמן לו לא ייעף ולא‬ ‫והשלב השלישי הוא‪" :‬ומתיחדים יחוד אמיתי‬
‫שזו ירידת מ"ד‪ .‬ב) אשה זו השכינה הקדושה‪,‬‬ ‫ייגע ורץ להיכל המלך אשר בביתו ומשם הביא‬ ‫שהאריך‪.‬‬
‫ויש צורך להזריע‪ ,‬היינו לתקן‪ ,‬וממילא יולדת‬ ‫לו הכל‪ ,‬ומזה יש להמלך תענוג‪ .‬ובאיזה אופן‬ ‫וכן שם (אות ג' בא"ד)‪ :‬כי כל א' מישראל‬ ‫באלוקות"‪ ,‬וזה מתבאר באות הבא‪.‬‬
‫זכר‪ ,‬שיש שפע למתקן ולכל העולם כולו (זכר‬ ‫יכולים לבוא להיכל המלך בלי עיכוב משומרי‬ ‫יש לו דביקות באות א' מהתורה‪ ,‬כמ"ש חז"ל‬ ‫מט) ומתיחדים יחוד אמיתי באלוקות‪ .‬ויש‬
‫הפתח‪ ,‬העצה היעוצה הוא ע"י מדת האין‪,‬‬ ‫ר"ת ישרא"ל ‪ -‬י"ש ש"שים ר"בוא א"ותיות‬ ‫להבין מהו יחוד האמיתי‪ ,‬וכי יש ח"ו משהו לא‬
‫בגימטריא ברכה)‪.‬‬ ‫וכמו שאמר דוד המלך ע"ה (תהלים כ"ב‪ ,‬ז')‬ ‫ל"תורה‪ ,‬ומשם שורש נשמתו‪ .‬והנה האותיות‬ ‫אמיתי‪ .‬ונראה שהכונה יחוד אמיתי באלקות‪,‬‬
‫ובספר כתונת פסים (פרשת פנחס דף מ"ז ט"ב)‬ ‫ואנכי תולעת‪ ,‬ר"ל כי התולעת לבחינת קטנותו‬ ‫עצמן הם כלים כמו לבוש וגוף אל הנשמה‬ ‫והכונה בעולם האצילות שכולו אלקות‪,‬‬
‫פירש באופן אחר‪ ,‬וז"ל‪ :‬והנה הצדיק שליחא‬ ‫יוכל לבוא לכל מקום מבלי מוחה‪ ,‬וע"י מה‬ ‫שבתוכו‪ ,‬והנשמה שבתוך האותיות הוא כח‬ ‫דאיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון‪ ,‬ולא בנשמות‬
‫דמטרוניתא‪ ,‬היודע למתק דינין בשרשן‪ ,‬לקשר‬ ‫המחבר‪ ,‬והוא אור צח ומצוחצח אשר לא‬ ‫ועולמות שלאו איהו וגרמוהי חד‪ .‬ועוד יתכן‬
‫הטיפה שבמלכות אל הבינה‪ ,‬ונשתנה אל ענין‬ ‫יכולין לבוא למדת אין‪ ,‬ע"י התשובה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הורשנו להתבונן בו כלל ועיקר‪ ,‬רק דעת אותו‬ ‫שבא לרמז על יחוד דלא פסיק‪ .‬עוד יתכן‬
‫ובהקדמת תיקוני הזהר (דף א' ע"ב‪ ,‬אות‬ ‫אמונת אומן ברוב מציאותו באימה וביראה‬ ‫שהכונה על תיקון האמת‪ ,‬וכמ"ש בהקדמה‬
‫אחר‪ ,‬והבן ודפח"ח‪.‬‬ ‫כ"א במעה"ס)‪ ,‬וז"ל‪ :‬חסידים מסטרא דחסד‬ ‫ברתת ובזיע‪ ,‬אשר לרוב העלמו לא יצדיק‬
‫עד שהטיפה ברחם מלכות יוכל לשנות הגזר‬ ‫וכו'‪ :‬ומפרש‪ :‬חסידים מצד ספירת חסד‪,‬‬ ‫בו שם משמות הקדושים‪ ,‬כי הוא עילת כל‬ ‫לספר פנים מאירות ומסבירות‪.‬‬
‫מדרגת אברהם‪ .‬ובארו חז"ל עליו‪ ,‬אין חסיד‬
‫דין כמו שאמר מורי‪( .‬שם מ"ח ט"ב)‪.‬‬