Page 36 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט פט‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫סד אגרות‬

‫ודע שיש סח) ג' בחינות בסדר עבודת ה' יתברך‪ .‬א'‪ :‬סט) שיעלה גם הקטנות בימי‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫הגדלות‪ .‬וזה ביאור פירוש‪ :‬אחור וקדם צרתני‪ .‬בחינה ב'‪ :‬אם חושש שמא לא יזכה‬
‫יניקה מוחין‪ ,‬בבטן אם עליונה "תשובה"‪.‬‬ ‫מתפשט הארתו עד נקודת התהום‪ .‬ויש בחינת‬
‫ליקוטים וביאורים‬ ‫והנה מספר הניצוצין הם רפ"ח‪ ,‬בסוד‪ :‬מת‬ ‫ממוצע בין אור אלהותו יתברך בהתגלות רב‬
‫רפ"ח‪ ,‬רוח אלקים מרחפת‪" ,‬רוח" דייקא‪ .‬כי‬ ‫וכו'‪ .‬עד שאין לך נברא ודיבור שלא יהיה בו‬
‫שהרי כל המאורעות בעולם הזה ובאדם‬ ‫(ויק"ר סופכ"ד)‪ ,‬כי כשהוא בתכלית המדריגה‬ ‫זה תדע מדברי מרן שער השמות‪ ,‬כי כל חלקי‬ ‫איזה בחינה משלשה אלה‪ ,‬כל אחד לפי זכות‬
‫החמרי‪ ,‬הוא השתלשלות מעולמות עליונים‬ ‫מקדושה‪ ,‬עד שידמה למלאכי השרת‪ ,‬הוא‬ ‫הנשמה של בריאה יצירה עשיה‪ ,‬הן אלהות‬ ‫וטוהר נשמתו ויחודו ואורו ודביקתו באור אין‬
‫ורוחניים‪ ,‬וענין שני מצבים התחיל בשיתוף‬ ‫בכח הבחירה שבו אין היצה"ר מניחו לעולם‬ ‫של כל דבר‪ ,‬אך מבחינת רוח ואילך הוא עולם‬ ‫סוף המחיה את הכל‪ .‬והוא הנקרא בדברי מרן‬
‫של מדת הרחמים בדין וצמצום ב'‪ ,‬כמ"ש‬ ‫כלל‪ ,‬ומסיתו שיוכל להתקדש כביכול כמוהו‬ ‫הפירוד‪ ,‬בין בבריאה‪ ,‬יצירה ועשיה‪ .‬ובחינות‬ ‫האר"י‪ :‬עיבור‪ ,‬יניקה‪ ,‬מוחין‪ .‬שכינה‪ ,‬נשמות‪,‬‬
‫בתחלה עלה במחשבה לברוא העולם במדת‬ ‫ממש‪ ,‬ומזה יוכל להפילו מאיגרא רמה לבירא‬ ‫אלהות תיכף מסתלק בעת הפגם‪ .‬והוא סוד‬ ‫מלאכים‪ .‬טעמים‪ ,‬נקודות‪ ,‬אותיות‪ .‬שהם‬
‫הדין‪ ,‬וראה שאין העולם יכול להתקיים עמד‬ ‫עמיקתא ח"ו‪ .‬כמו שקרה לאיש ולש"ץ שר"י‬ ‫חלקי הנשמה‪ .‬אך בחינת אלהים‪ ,‬הוא העומד‬ ‫לבושים לשלשה בחינות הנ"ל‪ ,‬והכל הולך‬
‫ושתפה במדת הרחמים‪ .‬והענין‪ ,‬ראשית צריך‬ ‫על ידי ריבוי פרישותם‪ ,‬גבר כח הדמיון‬ ‫בין המתים להחיותם‪ ,‬בסוד "מרחפת"‪ :‬מת‬ ‫למקום אחד‪ ,‬בסוד‪ :‬אורות‪ ,‬ניצוצין‪ ,‬כלים‪.‬‬
‫לזכור שענין תחלה ואח"כ אינו בזמן‪ ,‬כי הרוחני‬ ‫שבהם לחשוב שיוכלו לדמות לעליון‪ ,‬ובא‬ ‫רפ"ח‪ .‬ודע שיש בזה פרטים ופרטי פרטים‬ ‫והנה הענין‪ ,‬כי כל הפגם והשבירה שאירע‬
‫הוא למעלה מן הזמן‪ ,‬אלא ענין סיבה ומסובב‪,‬‬ ‫להם על ידי שחשבו עצמם תחילה קדושים‪.‬‬ ‫עד אין שיעור‪ ,‬כי כל בחינות‪ :‬אין סוף‪ ,‬ועתיק‬ ‫למלכין קדמאין‪ ,‬דהיינו שהיה פירוד בין שלש‬
‫שהסבה נקרא תחלה והמסובב נקרא אח"כ‪.‬‬ ‫וזהו שורש הסתת הנחש‪ ,‬שמתחיל במועט‬ ‫ואריך‪ ,‬ואו"א‪ ,‬וזעיר ונוקבא‪ ,‬הם המתפשטין‬ ‫בחינות‪ :‬עולמות‪ ,‬נשמות‪ ,‬אלהות‪ .‬כי האורות‬
‫וידוע מכתבי האריז"ל שיש עולמות עקודים‬ ‫עד וכו'‪ .‬ותחילתו במחשבה ודמיון‪ ,‬ובלבוש‬ ‫בכל חלקי בריאה‪ ,‬יצירה‪ ,‬עשיה‪ .‬וימלא כבודו‬ ‫שלהם עלו למעלה לקדושתן‪ ,‬אמנם גופם‪,‬‬
‫נקודים וברודים‪ ,‬ובעולמות העקודים הכלי‬ ‫החיצוני של מחשבה‪ ,‬אלא שנוגע לכל מדריגות‬ ‫את כל הארץ אמן ואמן‪ .‬ובכל יום ושעה ורגע‪,‬‬ ‫שהם הכלים שלהם‪ ,‬ירדו לעולם הבריאה‪ ,‬ושם‬
‫היחיד הוא מלכות‪ ,‬והיות שמלכות היא מדת‬ ‫שבמחשבה‪ ,‬כדאיתא שם‪ .‬וכל זמן שלא נתקן‬ ‫מתבררין הניצוצין‪ ,‬מסוד רפ"ח ניצוצין שנפלו‬ ‫היה קבורתם‪ .‬והנה כמו שגוף אדם התחתון‪,‬‬
‫הדין‪ ,‬ולכן העלה המאציל את המלכות לבינה‪,‬‬ ‫חטא אדה"ר לגמרי‪ ,‬שיהיה על ידי משיח‬ ‫בקליפה‪ ,‬ועולין לסוד רוח אלהים‪ ,‬המעלה מ"ן‪,‬‬ ‫כשנקבר בקבר‪ ,‬נאמר בו‪ :‬ונפשו עליו תאבל‪,‬‬
‫שהיא מדת הרחמים‪ ,‬ובזה נעשה שיתוף מדת‬ ‫המקווה במהרה בימינו‪ ,‬אין המחשבה נקיה‬ ‫ועולין מטוב לטוב‪ ,‬ומעולם לעולם‪ ,‬עד שנעשה‬ ‫ונשאר בו רוחניות הנקרא הבל דגרמי‪ ,‬כדי‬
‫הרחמים בדין‪ .‬והנה למרות שנעשה תיקון גדול‪,‬‬ ‫לגמרי עדיין מדמיונות‪ ,‬כל אחד כפי מדריגתו‪,‬‬ ‫מהם בחינות נשמות‪ ,‬שהן סוד אלהותו יתברך‪.‬‬ ‫שיהיה לו חיות‪ ,‬כדי שיוכל להתקיים עד זמן‬
‫זה גרם לצמצום שני‪ ,‬כי על ידי עלית המלכות‬ ‫והקדוש בקדושתו יוכל לטעות גם כן בדמיונות‬ ‫וכשיתברר הכל‪ ,‬יהיה יהו"ה אחד ושמו אחד‪,‬‬ ‫התחיה‪ .‬וזה סוד‪ :‬והשביע בצחצחות נפשך‬
‫המצומצמת לבינה נעשה סיום חדש בבינה‪,‬‬ ‫שונות‪ ,‬שנחשבות למחשבת הבל ותהו‪ ,‬אשר‬ ‫כי יתעלה הכל לבחינת טוב אמיתי‪ ,‬ויברכו‪:‬‬ ‫ועצמותיך יחליץ‪ .‬כי ע"י לחלוחית מעט והארה‬
‫והאורות אינם מתפשטים אלא עד בינה ושם‬ ‫מזה נגרם גם למעשה שאין אדם צדיק בארץ‬ ‫ברוך הטוב והמטיב‪ ,‬ב"ה וב"ש‪ ,‬חי וקיים לעד‬ ‫אשר נכנסות בעצמות‪ ,‬יקום בתחית המתים‪.‬‬
‫מסתיימים‪ .‬אבל הצמצום הב' אינו קבוע‪ ,‬כי‬ ‫והנה ודע כלל זה‪ ,‬כי כל מה שיש בעוה"ז‪,‬‬
‫ע"י עלית מ"ן לחו"ב דעקודים זה גורם לחיבור‬ ‫אשר יעשה טוב ולא יחטא וכו'‪.‬‬ ‫ולעולמי עולמים וכו'‪.‬‬ ‫הכל הוא כדוגמת מה שהיה באלו המלכים‬
‫של ע"ב ס"ג‪ ,‬שהם חו"ב‪ ,‬שבהם לא שולט‬ ‫כי כל המציאות בכללות הם‪ :‬עולמות‪,‬‬ ‫שמתו‪ ,‬ואין כל חדש תחת השמש‪ .‬ומיתת‬
‫צמצום ב'‪ ,‬והם מורידים את המלכות למקומה‪.‬‬ ‫סח) ג' בחינות בסדר עבודת ה' וכו'‪ .‬ונראה‬ ‫נשמות‪ ,‬אלהות‪ .‬והם שורש‪" :‬בני‪ ,‬חיי‪ ,‬מזוני"‪.‬‬ ‫המלכים ותיקונם‪ ,‬הוא ענין תחית המתים‬
‫כשהמלכות עומדת בבינה‪ ,‬אז יש אור רק בשני‬ ‫שכל הבחינות הם ביחס לקטנות‪ ,‬שבחינה א'‬ ‫כי אלהות‪ ,‬הוא אלהים "חיים"‪ ,‬יחיד ומיוחד‪,‬‬ ‫להם‪ ,‬כמו שיהיה לגופים השפלים בעולם‬
‫הכלים שהם כתר וחכמה‪ ,‬וכיון שיש ערך הפוך‬ ‫כשהוא בגדלות‪ ,‬ואז יעלה גם את הקטנות‪ .‬ב'‬ ‫המחיה את הכל‪" .‬בני"‪ ,‬הם "נשמות"‪" .‬מזוני"‪,‬‬ ‫הזה‪ .‬והנה הרוחניות הנשאר במלכים‪ ,‬הוא‬
‫בין כלים לאורות‪ ,‬לכן יש במדרגה שני אורות‬ ‫כשהוא בקטנות והוא חושש שלא יגיע לגדלות‪,‬‬ ‫לצורך עולמות‪ ,‬כידוע ממרן בסוד "בית"'‬ ‫הבל דגרמי‪ ,‬הם בחינת ניצוצין של האורות‪,‬‬
‫נפש רוח‪ ,‬וזה מכונה קטנות‪ .‬וע"י זווג ע"ב ס"ג‪,‬‬ ‫ואז ממתיק הדינים ע"י מנצפ"ך‪ ,‬וזאת כשידוע‬ ‫שנשארו בכלים המתים ההם‪ .‬ועיקר האור‪,‬‬
‫המוריד המלכות למקומה‪ ,‬יש ה' כלים‪ ,‬ולכן‬ ‫לו שהוא בקטנות‪ .‬ג' במצב השכחה‪ ,‬והוא בלי‬ ‫שהוא לשון "ברכה"‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫הוא סוד "אלהות"‪ ,‬נסתלק לקדושתו בעת‬
‫מתפשטים בהם ה' אורות נרנח"י‪ ,‬וזה מכונה‬ ‫דעת לגמרי‪ ,‬ואז צריך חיזוק והתבודדות‪ ,‬ואז‬ ‫ועש"ה‪ ,‬שהוא מאריך מאד וכולל כמעט כל‬ ‫הפגם והפירוד‪ .‬ובעת התגברות מדה רעה‪,‬‬
‫גדלות‪ .‬שני המצבים האלו האמורים היו גם‬ ‫עניני עץ חיים והקבלה בכלל הזה‪ .‬כי רוב עניני‬ ‫ובפרט חלילה איזה עבירה‪ ,‬תיכף מסתלק‬
‫בעולם הנקודים‪ ,‬אלא שזה גרם לשבירת הכלים‪.‬‬ ‫יגיע לתיקונו‪ ,‬וכמו שיתבאר להלן בע"ה‪.‬‬ ‫הקבלה סובב על ג' מערכות‪ ,‬כגון‪ :‬עקודים‬ ‫בחינת אלהות לקדושתו‪ .‬ושלא ישאר מת‬
‫ובעולם התיקון נתחזקה הפרסא‪ ,‬שגם כשיש‬ ‫נקודים ברודים‪ ,‬ג' קוים‪ ,‬אנ"ך וכיו"ב‪ .‬ובעל‬ ‫לגמרי‪ ,‬נשארו איזה קצת ניצוצין להחיותו‪,‬‬
‫ירידת ה"ת הפרסא לא מתבטלת‪ ,‬אלא שבי"ע‬ ‫סט) שיעלה גם הקטנות בימי הגדלות‪ .‬הנה‬ ‫היכל הברכה מקשר הכל כמין חומר‪ ,‬ולא נוכל‬ ‫שיוכל לשוב בתשובה שלימה‪ ,‬בסוד‪ :‬עיבור‬
‫עולים לאצילות ושמה מקבלים אורות הגדלות‪.‬‬ ‫לא מבואר כאן מה המושג של קטנות וגדלות‬ ‫להביא את כל האריכות‪ ,‬וכל זה צריך הרבה‬

‫והשילוב שביניהם‪.‬‬ ‫תלמוד‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫ובראשונה ננסה בס"ד לבאר התוכן המקורי‪,‬‬