Page 33 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 33

‫הבעש"ט סא‬  ‫אגרת א'‬                            ‫אגרות‬                                             ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                               ‫צב אגרות‬

                                                                                             ‫‪3‬‬

‫מג) לייחד‪ ,‬מד) כי בכל אות ואות יש עולמות ונשמות ואלוקות‪ ,‬ועולים ומתקשרים‬                        ‫הגדלות‪ .‬וזה ביאור פירוש‪ :‬ע) אחור וקדם צרתני‪ .‬בחינה ב'‪ :‬עא) אם חושש שמא לא יזכה‬
‫ומתיחדים זה עם בעת תפילתך ולימודך‪ ,‬וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין לייחד‬                     ‫לבא למדרגת הגדלות‪ ,‬מכל מקום‪ ,‬אם יודע שהוא במדרגת הקטנות‪ ,‬אז ממתיק הדינין על‬

           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                             ‫ליקוטים וביאורים‬

‫(ואות הוא מלשון אות ומופת)‪ ,‬וכל גילוי פרטי‬    ‫ובסוף ספר דגל מחנה אפרים כותב‪:‬‬                    ‫דעתו להבין שהוא בימי הקטנות‪ ,‬אז על ידי‬        ‫הקטנות קטנה מאד‪ .‬כי כמו שהקטנות לפי‬
‫שבהנהגה הוא כמ"ש בליקוטי מוהר"ן (תורה ד'‬      ‫שמעתי שכל הדברים שעברו על דוד המלך‬                ‫דעת זה ששם מנצפ"ך‪ ,‬ממתיק הדין בשרשו‪,‬‬                  ‫הגדלות כך הגדלות לפי הקטנות‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫אות ט')‪ ,‬וז"ל‪ :‬וזה בכל פעם שבא אצל תלמיד‬      ‫עליו השלום ביום‪ ,‬היה עושה מהם קפיטל‬
‫חכם ומספר לפניו כל ליבו‪ ,‬והתלמיד חכם הוא‬      ‫תהלים‪ ,‬והיה מכניס הדברים והמאורעות‬                                     ‫לתקן עולמות תחתונים‪.‬‬     ‫ובכתר שם טוב (אות קכ"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬מהבעש"ט‬
‫בחינת משה‪ ,‬שהוא בחינת אין‪ ,‬כמו שכתוב‪:‬‬         ‫באותיות‪ .‬ואותיות יש להם צירופים וחיות‪,‬‬            ‫בתוי"י (שמות עמ' קל"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬כמו ששמעתי‬      ‫ז"ל [וממורי שמעתי] ענין החיות רצוא ושוב‪,‬‬
‫"והחכמה מאין תמצא"‪ .‬ועל ידי זה אתה נכלל‬       ‫ובזה נמתקו כל הדברים‪ .‬והדברים עתיקין‪ .‬וכן‬         ‫ממורי בסוד אחור וקדם צרתני (תהלים קלט‪,‬‬        ‫כי הנשמה אחר שחוצבה ממקום קדוש‪,‬‬
‫באין סוף‪ .‬וזה בחינת‪' :‬זרקא דאזדריקת לאתר‬      ‫כשמתפלל על איזה דבר‪ ,‬כגון על חולי ר"ל‪,‬‬            ‫ה)‪ ,‬כשהוא בסוד אחור‪ ,‬אחר כך כשחוזר‬            ‫ראוי שתתלהב תמיד אל מקום מחצבתה‪.‬‬
‫דאתנטילת מתמן'‪ ,‬שתחזיר את המלכות לאין‬         ‫ומלביש את הדבר באותיות‪ ,‬ולפעמים במעשה‬             ‫ועולה למדריגה הנק' קדם‪ ,‬מעלה גם אותן‬          ‫ופן תתבטל ממציאות‪ ,‬לכך סיבבה בחומר‪,‬‬
                                              ‫רבה‪ ,‬והדברים עתיקין‪ .‬וצריך הבנה בביאור‬            ‫המדריגות הנק' אחור‪ ,‬וזהו אחור וקדם צרתני‪,‬‬     ‫שתעשה ג"כ ענינים חומריים‪ ,‬כמו אכילה‬
             ‫סוף‪ ,‬שהוא רצון שבכל הרצונות‪.‬‬                                                       ‫ודפח"ח‪ .‬וז"ש ראה חיים עם אשה אשר אהבת‪,‬‬        ‫ושתיה ומשא ומתן וכיוצא‪ ,‬שלא תתהלך‬
‫כי המלכות‪ ,‬שהוא בחינת אותיות הדבורים‪,‬‬                     ‫רחב‪ ,‬וה' יעזרני ויאיר עיני‪ .‬עכ"ל‪.‬‬     ‫כי עם האשה‪ ,‬שהם מדריגות תחתונות‪ ,‬כגון‬         ‫[תתלהב] תמיד בעבודת הש"י‪ ,‬בסוד תיקון‬
‫כל אות ואות מלובש בה רצון השם יתברך‪.‬‬          ‫ובספר תוי"י (פרשת שמות דמ"א)‪ ,‬ז"ל‪ :‬וכן‬            ‫ספורים ודבורים ועסקי גשמיים‪ ,‬יכול לעשות‬       ‫וקיום [הגוף] עם הנשמה‪ .‬וכן הוא במדרגות‬
‫שרצון השם יתברך היה‪ ,‬שזאת האות יהיה‬           ‫אמר הרב המגיד דק"ק באר‪ .‬כי על ידי שמדבר‬           ‫מזה מ"נ ע"ד הנ"ל‪ ,‬וממשיך על ידי זה מוחין‬
‫לה תמונה כזו‪ ,‬ואות אחרת יהיה לה תמונה‬         ‫עם המוני עם‪ ,‬מקרב עצמו עמהם‪ ,‬ויכול‬                ‫הנק' חיים‪ .‬וזה גם כן פירוש הש"ס‪ :‬בא חבקוק‬               ‫הספירות קטנות וגדלות [ודפח"ח]‪.‬‬
‫אחרת‪ .‬נמצא‪ ,‬שרצונות‪ ,‬היינו תמונות‬             ‫לקרבן לתורה ולמצוות‪ .‬והוא בסוד ו' כורע‬            ‫והעמידן על אחת‪ :‬וצדיק באמונת"ו יחיה‬           ‫עוד י"ל‪ ,‬והחיות רצוא ושוב‪ ,‬כי תענוג תמידי‬
‫אותיות‪ ,‬הם התגלות מלכותו יתברך שמו‪ .‬וכל‬       ‫לגבי ה' כדי להעלותה‪ .‬אם כן‪ ,‬נקרא דברי‬             ‫(מכות כד‪ ,).‬כי באמונה‪ ,‬שהיא הנק' אשה וכנ"ל‪,‬‬   ‫נעשה טבע ואינו תענוג‪ ,‬לכך האדם עולה ויורד‬
‫אלו הרצונות‪ ,‬היינו התמונות נמשכין מרצון‬                                                                                                       ‫בעבודת הש"י כדי שיהיה לו תענוג שהוא עיקר‬
‫אין סוף‪ ,‬שאין בו תמונה‪ .‬וכל הדברים והישות‬                         ‫גשמיים גם כן בסוד מ"ן‪.‬‬                                   ‫יחיה גם כן‪ ,‬והבן‪.‬‬  ‫עבודת הש"י‪[ ,‬וכמו ששמעתי ממורי]‪ .‬וז"ש‬
‫שבעולם הם מהאותיות‪ ,‬היינו ממלכות‪ ,‬כי‬          ‫ובליקוטים יקרים (ד' ע"ב) כותב‪ :‬כשיושב‬             ‫שם (שופטים עמ' תרע"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכמו‬             ‫זאת תורת העולה‪ ,‬כי המיעוט שאין עולה לו‬
‫ישות הוא מחמת המלכות‪ ,‬שרצה הקדוש‬              ‫ללמוד‪ ,‬או אפילו כשמדבר דברי חולין‪ ,‬יחשוב‬          ‫ששמעתי ממורי אחור וקדם צרתני (תהלים‬           ‫עבודה תמה ומצטער על זה‪ ,‬הוא התכלית של‬
‫ברוך הוא שיתגלה מלכותו בעולם‪ ,‬ועל ידי זה‬      ‫באיזה ענין הוא מדבר‪ .‬אם באהבה‪ ,‬או ביראה‪,‬‬          ‫קלט‪ ,‬ה)‪ ,‬לקשר מדריגה תחתונה שהיה בו‬
‫ברא את העולם מאין ליש‪ ,‬וכל הרצונות‪ ,‬היינו‬     ‫או רחמנות‪ .‬או בניצוח‪ ,‬או בהודיה‪ ,‬או בהתקשרות‪,‬‬     ‫בסוד אחור‪ ,‬ואחר שעלה בסוד קדם‪ ,‬יקשר גם‬                 ‫עליה‪ ,‬שיהיה לו אז יותר תענוג‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫התמונות וכל הישות‪ ,‬היינו בחינת מלכות‪,‬‬         ‫או באיזה ממשלה‪ .‬ויתקשר עצמו במדה ההיא‪.‬‬            ‫המדריגה שהיה בו תחלה להעלות עמו‪ .‬וז"ש‬
‫מקבלים חיותם מרצון אין סוף‪ .‬כמו שכתוב‬                                                                                                         ‫ע) אחור וקדם צרתני וכו'‪ .‬בתוי"י (חוקת‬
‫(מגילה לא‪' :).‬בכל מקום שאתה מוצא גדלתו‬        ‫מג) לייחד‪ .‬ואינו מגלה כאן לכאורה מה‬                     ‫אחור וקדם צרתני‪ ,‬והבן ודפח"ח‪ .‬עכ"ל‪.‬‬     ‫עמ' קמ"ג)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי ממורי ביאור פסוק‬
‫של הקדוש ברוך הוא'‪ ,‬היינו מלכותו‪ ,‬היינו‬       ‫לייחד‪ .‬ויתכן לשם יחוד ג' קוים‪ ,‬אחד יחיד‬           ‫והפירוש הפשוט הוא‪ ,‬לקשר ולצור מדרגת‬           ‫אחור וקדם צרתני ותשת עלי כפכה (תהלים‬
‫רצונות‪' ,‬שם אתה מוצא ענותנותו'‪ ,‬היינו רצון‬    ‫ומיוחד‪ .‬לומר שאין פירוד בשום דבר אלא הכל‬          ‫"אחור" למדרגת "קדם"‪ ,‬שהקטנות שנקרא‬            ‫קלט‪ ,‬ה)‪ ,‬כי החיות רצוא ושוב (יחזקאל א‪ ,‬יד)‪,‬‬
                                              ‫מתייחד ברצון ה' שהוא רצון מופשט‪ .‬ויותר‬            ‫"אחור" הוא הקדמה והכנה למדרגת "קדם"‬           ‫וחיות האדם הוא בסוד קטנות וגדלות‪ .‬וכאשר‬
                                    ‫אין סוף‪.‬‬  ‫נראה שהכל משפט אחד‪ :‬לייחד כי בכל אות‬              ‫שהיא הגדלות‪ .‬ואח"כ מחברים שניהם‪ ,‬שזה‬          ‫יתן דעתו לידע שהוא בקטנות‪ ,‬ע"י דעת זה‬
‫וזה בחינת התפשטות הגשמיות‪ .‬כי כשרוצה‬                                                            ‫"צרתני"‪( .‬ועיין רמד"ו תהלים קל"ט אות ה‪-‬ז‬      ‫נמתק הדינין בשרשן‪ ,‬כי ה"ג מנצפ"ך בדעת‬
‫להכלל ברצון אין סוף‪ ,‬צריך לבטל את‬                                    ‫ואות יש עולמות וכו'‪.‬‬
‫הישות שלו‪ ,‬וזהו שכתוב בזהר (חלק ב' פח‪,):‬‬                                                                 ‫והבאנו מקצת הדברים באגרת ב' אות ח')‬                             ‫ז"א וכו'‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫שהסתלקות משה בשבת בשעתא דמנחה‪,‬‬                ‫מד) כי בכל אות ואות‪( .‬כך מופיע בצואת‬                                                            ‫ובצפנת פענח (פרשת שמות דף ב' ט"א)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬
‫שאז התגלות רעוא דרעוין‪ ,‬שהוא בחינת רצון‬       ‫הריב"ש אות ע"ה) היינו באותיות תורה ותפילה‪.‬‬        ‫עא) אם חושש שמא לא יזכה וכו'‪ .‬ובצוואת‬         ‫ביאור מורי זלה"ה (תהלים קל"ט ה') אחור וקדם‬
‫אין סוף‪ ,‬שכל הרצונות מקבלין חיותם ממנו‪,‬‬       ‫וכן בכל עצם ויחידה שבדצח"ם נחשב לאות‬                   ‫הריב"ש (אות ס"ז‪ ,‬ס"ט‪ ,‬קכ"ט קל"ה)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬  ‫צרתני‪ ,‬שיקשור ימי הקטנות עם ימי הגדלות‬

                                                                                                ‫סז‪ .‬פעמים אין אדם עובד רק בקטנות‪,‬‬                                                 ‫כשיזכה‪.‬‬
                                                                                                                                              ‫ויש בחינה ב' שביאר מורי זלה"ה‪ :‬אם נותן‬
   28   29   30   31   32   33   34   35   36   37   38