Page 30 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 30

‫הבעש"ט מז‬  ‫אגרת א'‬                           ‫אגרות‬                                          ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                              ‫מב אגרות‬

           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                         ‫ליקוטים וביאורים‬

‫הוא עצמו הדעת של כל ישראל‪ .‬ומלאה‬             ‫רעות לקשר מלכות‪ ,‬הנקרא אני‪ ,‬אל המחשבה‪,‬‬         ‫ואמר התנא מה בין וכו'‪ .‬והקשה מרן מה בעי‬      ‫לעבודתו לחרוש או לקצור את השדה‪ ,‬והלכו‬
‫הארץ דעה את ה'‪ .‬ולכן כשמקשר המלכות‪,‬‬                              ‫הנקרא אין וכו'‪ .‬ודפח"ח‪.‬‬    ‫התנא בזה‪ ,‬וכי לא ידענו שהצדיק נוחל עולם‬      ‫נערים וזקנים אל הסעודה‪ ,‬ואמרו [המשגיחים]‬
‫חשבון‪ ,‬עם הדעת‪ ,‬הוא התגלות משיח‪,‬‬                                                            ‫הבא והרשע יורש גיהנם‪ ,‬ומה קמשמע לן בזה‬       ‫מה לאלו הקטנים כאן‪ ,‬והשיבו שגם הוא חשוב‬
                                              ‫בזהר קרח (קע"ז ע"ב‪ ,‬כ"ט‪-‬ל' בסולם)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬      ‫דבר שהתינוקות יודעין זה‪ .‬ואמר מרן הקדוש‪,‬‬     ‫כמו איש‪ ,‬וכאשר באו אל העבודה ולא עשו‬
                       ‫וקירוב הגאולה‪ .‬עכ"ל‪.‬‬  ‫כט) ות"ח כל מלוי דשלמה מלכא כלהו‬               ‫כי זה בא להורות‪ ,‬שלא תטעה כשתראה אחד‬         ‫עבודת המלך‪ ,‬אמרו מדוע אינו עושה עבודת‬
                                             ‫סתימין לגו בחכמתא וכו'‪ :‬ובוא וראה‪ ,‬כל‬          ‫יושב בין הכיריים בבגדים בלואים ואוכל‬         ‫המלך‪ ,‬והשיבו הלא קטן הוא‪ .‬ותמהו מה זה‬
‫ובסוף ספר היכל הברכה‪ ,‬בלקט אמרי‬              ‫דבריו של שלמה המלך‪ ,‬כולם סתומים לפנים‬          ‫לחם במלח‪ ,‬ובפרט כשיושב [בתענית] והולך‬        ‫לאכילה ושתיה יחשב לאיש ולעבודה הוא‬
‫פנינים‪ ,‬כתב בארוכה‪ :‬שמעתי ממורי כל אשר‬       ‫בחכמה‪ .‬ואלו הכתובים נראים שהותרה‬               ‫בטלית ותפלין כל היום‪ ,‬וכיוצא‪ ,‬תסבור שזה‬
‫תמצא לעשות בכחך עשה כו'‪ ,‬הוא ענין חנוך‬       ‫הרצועה‪ ,‬כי כתוב אח"כ‪ ,‬כל אשר תמצא ידך‬          ‫יש לו כל המדות טובות‪ .‬אמת שיכול להיות‬                                       ‫קטן‪ ,‬ודפח"ח‪.‬‬
‫מט"ט שהיה תופר מנעלים ועל כל תפירה היה‬       ‫לעשות בכחך עשה‪ ,‬כי אין מעשה וחשבון‬             ‫שכן הוא‪ ,‬אבל יכול להיות שהוא רשע גמור‪,‬‬       ‫ועוד שם (סו"פ צו ד"ז ע"ד)‪ ,‬וז"ל‪ :‬דזכרנו‬
‫מייחד יוד בהי ויו בהי ביחוד קבה"ו ושכינתא‬    ‫וגו'‪ .‬מקרא זה יש להסתכל בו‪ .‬כל אשר תמצא‬        ‫שכל אלה לרמות את הבריות‪ .‬וכן כשתראה‬          ‫ביאור משנה מה בין תלמידי אברהם אבינו‬
‫עם הריעים דלעילא‪ ,‬והיה עושה בתחתון‬           ‫ידך לעשות בכחך עשה‪ ,‬וכי שלמה‪ ,‬שחכמה‬            ‫אחד מתנהג בהרחבה בלבושי מלכות וכיוצא‪,‬‬        ‫לתלמידי וכו'‪ .‬ע"פ משל לבעל הבית שעשה‬
‫ומרמז בעליון‪ .‬וכן בכל תנועה היה מייחד‬        ‫עליונה היתה בו יותר מכל בני העולם‪ ,‬אמר כך‪.‬‬     ‫תאמר שזה הוא רוח גבוהה ונפש רחבה של‬          ‫סעודה וכו'‪ .‬ולאכילה ולשכר היו הרבה‬
‫יחודים הקדושים במשא ומתן ודבור‪ .‬וביאר‬        ‫ל) אלא כל מלוי דשלמה מלכא על רזא‬               ‫בלעם‪ ,‬אמת שיכול להיות שהוא כך‪ ,‬אבל יוכל‬
‫רבינו הקדוש המגיד מו"ה דוב בער זלה"ה‪ ,‬שזה‬    ‫דחכמתא אתמרו וכו'‪ :‬ומשיב‪ ,‬אלא כל דבריו‬         ‫להיות [להיפך]‪ ,‬שהצדיקים מהפכים כל מדות‬                 ‫ולמלאכה היו מועטים וקטנים וכו'‪.‬‬
‫כונת הסבא (זהר משפטים רצ"ה ע"א) אתקשטת‬       ‫של שלמה המלך על סוד החכמה נאמרו‪ .‬בוא‬           ‫רעות אל הקדושה‪ ,‬ויש לו עין רעה על עצמו‪,‬‬
‫בקישוטין דלא הוו‪ ,‬שהיו דברים פחותים‬          ‫וראה‪ ,‬כל אשר תמצא ידך לעשות בכחך עשה‪,‬‬          ‫שבלבו אין חוטא בעולם כמותו‪ ,‬ואני ערום‬        ‫נה‪ .‬עוד שם בס' כתונת פסים (ר"פ אמור‬
‫חומריים‪ ,‬והוא עושה עמהם קישוטי השכינה‪.‬‬       ‫זה הוא שאדם צריך לכלול השמאל בימין‪ ,‬וכל‬        ‫מן המצוות ומן התורה והיחוד‪ ,‬ומקיים ויגבה‬     ‫ד"כ ע"ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬הזכרנו לעיל בפ' צו ביאור‬
‫והמחשבה שורש חכמה‪ ,‬שם נתגלה הארות‬            ‫מה שהוא עושה‪ ,‬צריך שלא יהיו אלא כלולים‬                                                      ‫משנה ומה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידי‬
‫אין סוף‪ ,‬שמחיה את הכל‪ ,‬כמבואר בליקוטי‬        ‫בימין‪ .‬כל אשר תמצא ידך‪ ,‬זה שמאל שנקרא‬                      ‫לבו בדרכי ה'‪ ,‬ואתהלכה ברחבה‪.‬‬     ‫בלעם וכו'‪ .‬והעולה משם‪ ,‬דגם צדיקים תלמידי‬
                                             ‫יד‪ .‬לעשות בכחך‪ ,‬זה הוא ימין‪ ,‬כש"א ימינך‬        ‫ומקרא מלא (בפ' תולדות) וישב יצחק בגרר‪,‬‬       ‫אברהם אבינו צריך לאחוז מדת תלמיד בלעם‪,‬‬
        ‫תורה (פ' וירא)‪ .‬ושם שורש שם הוי"ה‪.‬‬   ‫ה' נאדרי בכח‪ .‬וכיון שאדם נזהר שכל מעשיו‬        ‫עשה יישוב מעולם התיקון‪ ,‬ותיקן את 'רעה‬
‫דע כי הלא אדם עליון הוא זעיר‪ ,‬וכבר‬           ‫יהיו לצד ימין‪ ,‬ויכלול שמאל בימין‪ ,‬אז הקב"ה‬     ‫'גבוהה 'רחבה‪ ,‬ולזה אמר התנא אני מסרתי לך‬                       ‫שיהיה עין רע ברוחניי וכו'‪.‬‬
‫נתבאר בסוד הכתוב (תהלים ק"ד)‪ :‬כולם‬           ‫שורה בתוכו בעולם הזה‪ ,‬ויאסוף אותו אצלו‬         ‫סימנים בין טוב לרע [אבל] אתה לא תדע מי‬       ‫ושם (בפ' בהעלותך דל"ד ע"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי‬
‫בחכמה עשית‪ .‬כי אבא עילאה‪ ,‬מחשבה‪ :‬כח‬                                                         ‫הם ולא תכיר בסימנים הללו‪ ,‬אלא בוחן לבות‬      ‫ממורי‪ ,‬ומה בין תלמידי בלעם וכו'‪ .‬והעולה‬
‫מה‪ ,‬הוא חיות אצילות‪ ,‬וכשאור עליון‪ ,‬אור‬                            ‫לעולם הבא ההוא‪ .‬ע"כ‪.‬‬      ‫הוא יודע ולא אתה‪ .‬וההפרש ביניהם איננו‬        ‫משם‪ ,‬שיש ג' דברים מתלמידי אברהם אבינו‬
‫אין סוף מתפשט באצילות‪ ,‬הוא מתלבש‬                                                            ‫בחוש המוחש‪ ,‬אלא לפני בורא עולם גלוי מי‬       ‫מימין איש החסד‪ ,‬ויש ג' דברים מתלמידי‬
‫באריך ומתעלם בתוכו‪ ,‬ואז אור אין סוף‬          ‫ובתוי"י (ריש פרשת ואתחנן)‪ ,‬מוסיף‪ :‬ובזה‬         ‫הצדיק שיורש ונוחל עולם הבא‪ ,‬ומי היושב‬        ‫בלעם משמאל‪ ,‬והצדיק משתמש גם בג'‬
‫מתלבש בחכמה ואבא מחשבה‪ :‬כח מה‪,‬‬               ‫מקשר הגשמי ברוחני‪ .‬וזהו (ב"ב דע"ד ע"א)‬         ‫והולך בטלית ותפלין כל היום וכדומה‪ ,‬רוח‬       ‫דברים של שמאל לשם שמים וכו'‪( .‬ועוד‬
‫מתלבש ומתפשט בכל אצילות עד סופו‪ .‬ובו‬                                                        ‫נמוכה ונפש שפלה‪ ,‬ואף על פי כן יורש גיהנם‪.‬‬
‫מניע החיות ונעלם בו‪ ,‬ועל ידו שואבים חיים‬                ‫דנשק ארעא ורקיע אהדדי וכו'‪ ,‬יעו"ש‪.‬‬  ‫וכל זה גלוי להשם יתברך ולא לך‪ ,‬לכך חזר‬       ‫עיין שם בס' כתונת פסים די"ב ע"ד‪ ,‬ודי"ג ע"ג‪,‬‬
‫עליונים של אין סוף‪ ,‬ומחיה את כל עולם‬
‫אצילות ואת כל העולמות‪ .‬ואתה מחיה את‬          ‫ובצפנת פענח (קי"ח ע"ג)‪ ,‬מוסיף‪ :‬ובזה מקיים‬      ‫הערות המסדר‪ * :‬ודרשו רז"ל בהבראם אותיות‬      ‫ועיין באריכות בס' רב ייבי תהלים פרשה י'‪ .‬ובס'‬
‫כולם‪ ,‬באור אין סוף‪ ,‬שהוא החיות האמיתי‪,‬‬       ‫"בכל דרכיך דעהו"‪ ,‬בכל דרכיך הגשמיים דעהו‪,‬‬      ‫אברהם‪ ,‬שממנו התחיל עולם של קיום שע"ז‬
‫להמשיך החיות על ידי החכמה‪ :‬כח מה‪ ,‬כולם‬       ‫דע לייחד ה' עם ו'‪ :‬קודשא בריך הוא ושכינתיה‪.‬‬                                                 ‫זוהר חי לפ' תרומה דקע"ח)‪ .‬והוא שם (דקכ"ט‬
                                                                                                ‫נאמר‪ :‬אלה תולדות השמים והארץ בהבראם‪.‬‬     ‫ע"ג) כתב‪ ,‬וזה לשונו‪ :‬ואמר מרן אור שבעת‬
                              ‫בחכמה עשית‪.‬‬    ‫ובספר נוצר חסד (פ"ד אות כ"ב)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ומרן‬       ‫** כי בבלעם יש אותיות "בלע" שהוא המלך‬        ‫הימים אור עינינו רבינו הקדוש הריב"ש טוב‪,‬‬
‫והנה החכמה מתפשט בסוד הוורידים של‬            ‫האלקי הריב"ש‪ ,‬אמר‪ :‬כי כשמקשר מעשה‬                                                           ‫על מה שאמרו חכמינו ז"ל עין 'טובה ורוח‬
‫דם חיוני של אדם‪ ,‬ובתוך הדופק (גנוז) וגידים‬   ‫הגשמי‪ ,‬בחינת מלכות‪ ,‬עם המחשבה בדעת‬                 ‫הראשון של ז' מלכין קדמאין מעולם השבירה‪.‬‬  ‫'נמוכה ונפש 'שפלה שם שטן הפועל כל טוב‪.‬‬
                                             ‫עליון‪ ,‬נעשה יחוד קב"ה ושכינתיה‪ .‬כי משיח‬                                                     ‫תלמידיו של אברהם ראש עולם התיקון‪,‬‬
                                                                                                                                         ‫בהבראם‪ * ,‬עין רעה רוח גבוהה נפש רחבה‬
                                                                                                                                         ‫תלמידיו [של בלעם] ** ראש עולם החורבן‬

                                                                                                                                                                            ‫והשבירה‪.‬‬
   25   26   27   28   29   30   31   32   33   34   35