Page 27 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט לט‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫נ אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫ודע כי בראש השנה שנת תק"ז‪ ,‬עשיתי השבעת יז) עליות הנשמה‪ ,‬כידוע לך‪ ,‬וראיתי‬
‫דברים נפלאים יח) במראה‪ ,‬מה שלא ראיתי עד הנה‪ ,‬מיום עמדי על דעתי‪ .‬ואשר ראיתי‬
‫שמעתי ממורי זלה"ה פירוש הפסוק (תהלים‬ ‫הנשמה מהגוף כנ"ל‪ ,‬ובעוד האדם בחיים הכלי‬ ‫ולמדתי בהעלותי לשם‪ ,‬יט) בלתי אפשרי לספר ולדבר אפילו כ) פה אל פה‪ .‬אך בחזרתי‬
‫ל"ד ט"ו) סור מרע ועשה טוב‪ ,‬פירוש שיעשה‬ ‫ריקן הנ"ל מחזיק לרוב‪ ,‬שאינו אומר די‪ ,‬לפי‬
‫שאין חצי תאותו בידו‪ ,‬כי יש לו מדת תלמידי‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫מרע טוב‪ ,‬ודפח"ח‪( .‬שם דף קכ"ב ט"ג)‬ ‫בלעם בגשמי‪ :‬עין רעה ונפש רחבה וכו'‪ .‬מה‬
‫שאין כן שלימות ד' הנ"ל‪ ,‬שלימות התורה‬ ‫ובשער רוה"ק יש כמה יחודים לעלית‬ ‫וכל השכר נשאר לעולם הבא‪ ,‬ליזון מהם‪ .‬כמ"ש‬
‫ובכתונת פסים (בהעלותך דף ל"ד ט"א)‬ ‫ועבודת ה' הנקשר עם האדם ואינו נפרד ממנו‬ ‫נשמה‪.‬‬ ‫במשנת אלו דברים‪ ,‬שבתפלת שחרית‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫כתב‪ ,‬וז"ל‪ :‬שמעתי ממורי (במסכ' אבות פרק ה'‬ ‫בעולם‪ ,‬ולא נתרוקן ממנו‪ ,‬רק נשאר מלא‪,‬‬
‫משנה י"ט) ומה בין תלמידי בלעם וכו'‪ ,‬והעולה‬ ‫אינו מחזיק‪ ,‬כי יש לו מדת אברהם אבינו‬ ‫יח) במראה‪ .‬היינו במראה הנבואה בו‬ ‫יז) עליות הנשמה וכו' עליות הנשמה‪:‬‬
‫משם שיש שלשה דברים מתלמידי אברהם‬ ‫ברוחני שמספיק עצמו בדבר מועט מאוד‪,‬‬ ‫באספקלריא מאירה‪.‬‬ ‫תבינהו בסו"ה היום הזה נהיית לעם‪ ,‬ודרשו ז"ל‬
‫אבינו‪ ,‬מימין איש החסד‪ ,‬ויש שלשה דברים‬ ‫ואינו מחזיק יותר‪ ,‬וכמפורש במדרש איכה‬ ‫כל יום ויום יהי' בעיניך כחדשים‪ .‬הכתוב היום‬
‫מתלמידי בלעם משמאל‪ ,‬והצדיק משתמש גם‬ ‫(איכה רבתי פתיחתא י‪ ).‬קאים טרון כל יומא‬ ‫יט) בלתי אפשרי לספר‪ .‬היינו צורות‬ ‫הזה ה' אלקיך מצוך לעשות את כל החוקים‬
‫בשלשה דברים של שמאל לשם שמים‪ .‬עכ"ל‪.‬‬ ‫ולא לאי ולצלוי לאי‪ ,‬וזש"ה (ישעי' מ"ג‪ ,‬כ"ב) לא‬ ‫ופעולות‪ ,‬ולדבר‪ ,‬היינו חכמה ודעת‪.‬‬ ‫האלה‪ ,‬בכל יום יהיה בעיניך כאלו היום באת‬
‫אותי קראת יעקב כי יגעת בי ישראל וכו'‪ .‬מה‬ ‫בברית (ע"ש ברש"י נצבים)‪ .‬והענין‪ ,‬כי הנצחיות‬
‫וזאת ע"י קו האמצעי שנקרא לשם שמים‪,‬‬ ‫שאין מדת הקב"ה‪ ,‬שהוא נשמה שהוא חלק‬ ‫כ) פה אל פה (נ"א‪ :‬פנים אל פנים)‪ .‬וענין‬ ‫המופיע בזמן בזה אחר זה הוא מאיר בשעת‬
‫שכידוע שמים הוא קו האמצעי שכולל אש‬ ‫הקב"ה‪ ,‬מלא מחזיק‪ ,‬כי בעל הנשמה והצורה‬ ‫פה אל פה עיין פרי חכם אגרות (עמ' קע"ו)‪,‬‬ ‫הארתו ברגע הראשונה בכל העתיד להופיע‬
‫שהם הצדיקים ברוחני‪ ,‬שנקרא מלא‪ ,‬לפי שלא‬ ‫בזה אחר זה בזמן‪ ,‬כי אם שהיה צריך למשל‬
‫ומים‪ ,‬שהוא נוטריקון שמים‪.‬‬ ‫נתרוקן מהאדם בפרידות הנשמה מהגוף‪ ,‬לכך‬ ‫וז"ל‪:‬‬ ‫ב' רגעים שוב אינו נצחיות‪ ,‬אלא ודאי שדי‬
‫נקרא מלא‪ ,‬מחזיק הרבה‪ ,‬כי הצדיקים בעלי‬ ‫תא חזי‪ ,‬אית שפה קדישא לעילאין‪ ,‬ואית‬ ‫לו דקה היותר קטנה מהזמן להופיע שם בכל‬
‫בבעש"ט עה"ת (פרשת לך אות לו‪-‬לז‪ ,‬לט)‪,‬‬ ‫הצורה יש להם מדת תלמידי בלעם ברוחני‪,‬‬ ‫שפה קדישא לתתאין‪ .‬ועלייהו אקרי כל הני‬ ‫השלימות הנמצא בהמאור ההוא‪ .‬נמצא כל‬
‫וז"ל‪:‬‬ ‫שאינו מספיק לו מעט‪ ,‬רק מחזיק הרבה‪ ,‬ויש לו‬ ‫חכימיא דקשוט‪ ,‬פה ה'‪ .‬מ"ט‪ ,‬בגין דשכינתא‬ ‫אור עליון בתחילת הופעתו שם נמצא כל‬
‫רוח גבוה ונפש רחבה וכו'‪ .‬ריקם אינו מחזיק‪,‬‬ ‫קדישא מדברת מתוך גרונם‪ .‬וכל מה דממללון‪,‬‬ ‫שלימותו‪ ,‬ושמה נמצאו בהכרח הכלי קבלה ג"כ‬
‫לו‪ .‬ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך‬ ‫ר"ל מן דברים גשמיים שנתרוקן אח"כ מהכלי‪,‬‬ ‫חיך דלהון טעים ולא אחרא‪ .‬ועל דא אורחייהו‬ ‫מוכנים לקבל כל אותו הכללות‪ ,‬שז"ס או"פ‬
‫וגו' והייתי להם לאלהים‪ ,‬וברש"י‪ :‬אבל הדר‬ ‫אינו מחזיק הרבה‪ ,‬שמסתפק במועט‪ ,‬תלמידי‬ ‫דהני חכימו דקשוט‪ ,‬לממסר חוכמתא‬ ‫או"מ כלי פנימי כלי מקיף‪ .‬ולפיכך כל מצוה‬
‫בחוץ לארץ כמו שאין לו אלוה‪ .‬שמעתי ממורי‬ ‫אברהם אבינו בגשמי‪ .‬וז"ש אם שמוע ברוחני‪,‬‬ ‫ומצוה אי אפשר לקיימו בכל שלימותו‪ ,‬זולת‬
‫זלה"ה ביאור ש"ס סוף כתובות (דק"י ע"ב) כל‬ ‫חושק לשמוע עוד‪ ,‬וזה שכתב שמוע תשמע‬ ‫לחבריהון‪ ,‬פה אל פה‪.‬‬ ‫בעת נתינתו משמים שהמקבל המוכן בזמן‬
‫הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוה‬ ‫ההוא לקבלו הוא המקיימה בשלימות מפני‬
‫וכל הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוה‬ ‫לקול ה' אלקיך‪ ,‬כפל‪ ,‬להורות זה‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫תרגום‪:‬‬ ‫שהכלי קבלה שלו המה בשלימות‪ .‬וז"ס עלית‬
‫וכו'‪ ,‬יעו"ש‪ .‬והקשה הדיוקים אהדדי‪ ,‬וגם‬ ‫ובבן פורת יוסף (דרוש לשבת תשובה שנת‬ ‫נשמה‪ ,‬דהיינו שעולים ונכללים באותו המקור‬
‫יציבא בארעא וכו'‪ .‬וביאר זה על פי מה שביאר‬ ‫תקכ"ז דף קכ"ב ט"א)‪ ,‬וז"ל‪ :‬ביאור המשנה‬ ‫בא וראה‪ ,‬יש שפה קדושה לעליונים‪ ,‬ויש‬ ‫ובאותו המקבל שקיבלה להמצוה ממקורה‬
‫משנה (אבות פ"ה) מה בין תלמידי אברהם‬ ‫(אבות ה' י"ט) מה בין תלמידיו של אברהם‬ ‫שפה קדושה לתחתונים‪ .‬ועליהם נקראים‬ ‫בעת הופעתה בהעולמות‪ ,‬וע"כ גם העולה לשם‬
‫אבינו לתלמידי בלעם הרשע וכו'‪ .‬והכי נמי כך‪,‬‬ ‫אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע וכו'‪.‬‬ ‫כל אלו חכמי האמת‪ ,‬פה ה'‪ .‬מה הטעם? הוא‬ ‫זוכה ומשיג כלי הקבלה השלימים האלו‪ ,‬וע"כ‬
‫מי שהוא מתלמידי אברהם אבינו ומתמיד‬ ‫והקושיא מפורסמת וכו'‪ .‬וביאר מורי זלה"ה כי‬ ‫משום שהשכינה הקדושה מדברת מתוך גרונם‪.‬‬ ‫מקבל ג"כ לאור העליון השלם והבן ודו"ק‪( .‬אור‬
‫בתורה ובעבודת ה' כל היום‪ ,‬נקרא דר בארץ‬ ‫גם תלמידי אברהם אבינו יש להם מדות של‬ ‫וכל מה שמדברים חיכם טועם ולא אחר‪ .‬ועל‬
‫ישראל‪ .‬ופעם אחרת כשנזדמן לו ביטול תורה‬ ‫בלעם הרשע רוח גבוה וכו'‪ .‬והוא הדין איפכא‬ ‫כן דרכם של חכמי האמת האלו למסור חכמה‬ ‫הבהיר ערך עלית נשמה)‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫או תפלה‪ ,‬שאז דר בחוץ לארץ‪ ,‬דומה לו כמי‬ ‫דתלמידי בלעם הרשע יש להם מדת אברהם‬ ‫עליות הנשמה וכו'‪( .‬מדרש אלה אזכרה‪,‬‬
‫שאין לו אלוה‪ ,‬ובהיפך וגו'‪ ,‬ודפח"ח‪( .‬בן פורת‬ ‫אבינו נפש שפלה וכו'‪ .‬רק שזה לוקח בגשמי‬ ‫לחבריהם פה אל פה‪.‬‬ ‫ובפרקי היכלות דרבי ישמעאל כהן גדול)‪ :‬טיהר ר'‬
‫ומאי טעמא פה אל פה‪ ,‬ולא מפה לאודנין‪,‬‬
‫יוסף לפ' וישב פן ד' דס"ח ע"ג)‪.‬‬ ‫וזה ברוחני‪.‬‬ ‫בגין דמה דחיכא טעים‪ ,‬לא מתמסר באודנין‪,‬‬ ‫ישמעאל עצמו ועלה למרום‪.‬‬
‫והאי לחודא והאי לחודא‪ .‬ועל רזא דא כתיב‪:‬‬
‫לז‪ .‬צריך האדם שיעשה לו עזר מפני יצר‬ ‫"פה אל פה אדבר בו לא במראה ולא בחידות"‪.‬‬
‫הרע‪ ,‬על ידי שיעשה כנגדו היפך היצר הרע‪,‬‬
‫שאם היצר הרע משפילו לומר אתה טפה‬