Page 26 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט נא‬ ‫אגרת א'‬ ‫אגרות‬ ‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫לח אגרות‬

‫לגן עדן התחתון‪ ,‬וראיתי כמה נשמות החיים והמתים הידועים לי ושאינם ידועים לי‬ ‫איתא בש"ס‪ :‬יא) כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש לו אלוק‪ ,‬וכל הדר בחוץ לארץ‬
‫כא) בלי שיעור ומספר כב) ברצוא ושוב‪ ,‬לעלות מעלות לעולם דרך (נ"א) העמוד הידוע‬ ‫דומה כמי שאין לו אלוק‪ ,‬והקשו הדיוקים אהדדי‪ ,‬וגם יב) יציבא בארעא וכולי‪.‬‬

‫ליקוטים וביאורים‬ ‫וביאור זה על פי שביאר על משנה‪ :‬יג) מה בין תלמידי אברהם אבינו לתלמידיו של‬
‫בלעם הרשע‪ .‬והכי נמי (וגם זה) כך מי שהוא מתלמידי אברהם אבינו‪ ,‬ומתמיד בתורה‬
‫בגן עדן‪ .‬ועיין בחסד לאברהם (מעין ד' נהר‬ ‫"במראה"‪ ,‬דא לפום חיזו דבני נשא‪" ,‬בחידות"‪,‬‬ ‫ובעבודת ה' כל היום‪ ,‬ונקרא דר בארץ ישראל‪ .‬ופעם אחד נזדמן לו ביטול תורה או‬
‫כ"ג)‪ ,‬וז"ל‪ :‬וכן שמואל דנחית לחצר מות‪ ,‬וכן‬ ‫דא לפום שמיעו דאודנין דבני נשא‪.‬‬
‫הנזכר בפרשת בראשית מר' חייא דחמי לרבי‬ ‫תפילה‪ ,‬שאז דר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלוק‪ ,‬ובהיפך וכו'‪.‬‬
‫שמעון‪ ,‬וכיוצא באלו‪ ,‬מה היה ענין העולם‬ ‫תרגום‪:‬‬
‫אליהם‪ ,‬ואנה הלכו‪ .‬וכבר פירשנו במקום אחר‬ ‫ליקוטים וביאורים‬
‫(לעיל בנהר א)‪ ,‬כי העולם הזה נקרא חצר מות‪,‬‬ ‫ומה הטעם פה אל פה‪ ,‬ולא מפה לאזניים?‬
‫ובו מושב הנפשות‪ ,‬והיינו אחר שהנפש יושב‬ ‫הוא משום שמה שהחיך טועם לא נמסר‬ ‫במעלה יותר מהדר בא"י‪ .‬וגם יציבא בארעא‬ ‫בזהר‪ ,‬עולים תרי ויורדים תרי‪ .‬והבן‪( .‬ועיין‬
‫בקבר‪ ,‬ויש לנפש הזה פנימיות וכו'‪ ,‬והוא משכן‬ ‫לאזנים‪ ,‬זה לחוד וזה לחוד‪ .‬ועל סוד זה כתוב‪:‬‬ ‫וכו'‪.‬‬
‫לרוח הצדיקים‪ ,‬והוא הנקרא גן עדן התחתון‪,‬‬ ‫"פה אל פה אדבר בו לא במראה ולא בחידות"‪.‬‬ ‫במבוא שערים ש"ב ח"ג פ"ט)‪.‬‬
‫ויש לו חלק דבוק בגשם הזה‪ ,‬והוא גן עדן הארץ‬ ‫"במראה"‪ ,‬זה לפי ראיית בני אדם‪" ,‬בחידות"‪,‬‬ ‫יב) יציבא בארעא (עירובין ט' ע"א‪ ,‬יומא מ"ז‬
‫שפי' רבותינו ז"ל וכו'‪ .‬ואותן החכמים שהיו‬ ‫ע"א‪ ,‬ב"ק מ"ב ע"א)‪ .‬והוא משל‪ :‬אזרח שהוא‬ ‫ולפי האמור עד כאן‪ ,‬נראה שהסדר הוא‬
‫משיגים העולמות ההם‪ ,‬כעין עובדא דבעלי‬ ‫זה לפי שמיעת האזניים של בני אדם‪.‬‬ ‫חשוב יותר‪ ,‬אותו משפילים לארץ‪ ,‬ואילו גר‬ ‫זווג ואח"כ יחוד‪ ,‬וכך עולה מתוך המציאות‬
‫קבין‪ ,‬ועובדא דר' אילעי‪ ,‬כולם היו מתפשטין‬ ‫של הפרצופים‪ ,‬שמה שיותר גבוה אין שם‬
‫מענייני עולם הזה ונכנסים בדקותו‪ ,‬ולא היו‬ ‫אבל לית הכי כלל אורחייהו דחכמתא‬ ‫מושיבים ומרוממים אותו לשמי שמים‪.‬‬ ‫דכר ונוקבא‪ ,‬אלא כמ"ש דלית שמאלא בהאי‬
‫רואים מחלקי העולם הזה לא רקיע ולא ארץ‬ ‫דקשוט‪ ,‬דלית איהי ממסרא‪ ,‬אלא מחיכא‪,‬‬
‫כמ"ד‪" :‬מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני"‪ ,‬וע"ד‬ ‫יג) מה בין תלמידי אברהם אבינו וכו'‬ ‫עתיקא כולה ימינא‪.‬‬
‫כלל וכו'‪.‬‬ ‫כללא ידעי רבנן דין‪ ,‬בדין מין (דלאו) במינו‬ ‫(אבות פ"ה י"ט)‪ .‬בצפנת פענח (כי תשא דף קט"ו‬ ‫ושוב מצאתי בספר מנחה חדשה פרשת נח‪,‬‬
‫ובאמצע נהר כ"ד כתב‪ :‬ולא נמסר הדבר הזה‬ ‫בטעמא‪ ,‬דכל מין ומין אית ליה טעמא באנפי‬ ‫ט"ג)‪ ,‬ז"ל‪ :‬דשמעתי ממורי זלה"ה ביאור המשנה‬ ‫וז"ל‪ :‬כבר התבאר למעלה כי נח הצדיק היה‬
‫אלא לזכי השכל ומגבירי נפשם הרוחניות על‬ ‫נפשיה‪ ,‬וכיון דהני חיביא שבע תועבות‬ ‫(אבות פ"ה י"ט) ומה בין תלמידיו של אברהם‬ ‫דוגמת סוד הצדיק העליון‪ .‬ושני בניו‪ ,‬והם שם‬
‫הגשם‪ ,‬ומבטלים כחות הגוף‪ ,‬ואז יעברו המסך‬ ‫בלביהון‪ ,‬על דא חלק לבהון‪ ,‬ולית טעמיהון‬ ‫אבינו ובין תלמידיו של בלעם הרשע וכו'‪.‬‬ ‫ויפת‪ ,‬כנגד תרי קיימין דגופא‪ .‬וכו' אמנם נח‬
‫ופתח העולם הגשמי ויכנסו בעולם הנפשות‬ ‫שוה‪ ,‬כי בלל ה' שפתם "אשר לא ישמעו איש‬ ‫וביאר‪ ,‬כי הצדיק יש לו גם כן מדת תלמידי‬ ‫ושם ויפת‪ ,‬הם דוגמת סוד הצדיק והשוקים‪.‬‬
‫וישיגו לפי שיעור זכותם‪ ,‬או לשומעם‪ ,‬ופעמים‬ ‫בלעם ברוחני‪ ,‬והרשע יש לו מדת אברהם‬ ‫דלפי שהיה נח צדיק בארץ למטה‪ ,‬הנה עוד‬
‫את שפת רעהו"‪.‬‬ ‫אבינו ברוחני וכו'‪ .‬והנה יש ד' שלימות לאדם‪,‬‬ ‫היה כח ג"כ לסוד הצדיק העליון להיות מתייחד‬
‫לראותם ממש כר' שמעון וחבריו וכו'‪ .‬ע"כ‪.‬‬ ‫והוא שלימות הקנין‪ ,‬ושלימות תבנית הגוף‪,‬‬ ‫בכלתו‪ ,‬אמנם בדרך ייחוד לא בדרך זווג‪ ,‬כי‬
‫תרגום‪:‬‬ ‫ושלימות המדות‪ ,‬ושלימות אמיתי החכמה‬ ‫הדורות היו רשעים וכו'‪ .‬והרי לפנינו ייחוד‬
‫כב) ברצוא ושוב‪ .‬היינו עולות ויורדות‪ .‬וענין‬ ‫והתורה‪ .‬והנה ג' שלימות הם שלימות הגוף‬ ‫שהוא לפני זווג‪ ,‬והוא פחות מזווג‪ .‬והיות שלא‬
‫רצוא ושוב בעבודה‪ ,‬עיין בבן פורת יוסף (פרשת‬ ‫אבל אין כך כלל דרכיה של חכמת האמת‪,‬‬ ‫שנתרוקן וניטל ממנו‪ ,‬מה שאין כך שלימות ד'‬ ‫ניתן להרחיב בענינים אלו‪ ,‬נאמר רק בקצרה‪,‬‬
‫תולדות)‪ ,‬וז"ל‪ :‬דשמעתי ממורי‪ ,‬והחיות רצוא‬ ‫שהיא (חכמת האמת) לא נמסרת אלא בחיך‪,‬‬ ‫שלימות הנשמה אינו נפרד ממנו‪ ,‬וכמ"ש וכו'‪.‬‬ ‫שיש יחוד שהוא הכנה לקירוב‪ ,‬וזה יחוד חתן‬
‫ושוב (יחזקאל א' י"ד)‪ ,‬לפי שכל דבר מתלהב‬ ‫כמ"ש‪" :‬מי יאכל ומי יחוש חוץ ממני"‪ .‬ולפי‬ ‫וכלה ביחודה‪ ,‬שהן הן עדי יחוד וכו'‪ .‬ויש יחוד‬
‫לשוב לשרשו‪ ,‬ולכך על ידי אכילה ושתיה ועסק‬ ‫כלל זה יודעים חכמים דין בדין מין (בשאינו)‬ ‫יעו"ש‪.‬‬ ‫שהוא תוצאה מקרוב‪ ,‬כמ"ש והיו לבשר אחד‪.‬‬
‫משא ומתן מעט‪ ,‬שמבטל מלימוד ועבודת ה'‪,‬‬ ‫במינו בטעמו‪ ,‬כי כל מין ומין יש לו טעם בפני‬ ‫ובזה יובן שלא כמדת הקב"ה מדת בשר‬
‫אז נחה הנשמה מהתלהבותה ונתחזקה וכו'‪.‬‬ ‫עצמו‪ .‬וכיון שרשעים אלו שבע תועבות בלבם‪,‬‬ ‫ודם‪ ,‬מדת בשר ודם כלי ריקן מחזיק וכו'‪ ,‬ר"ל‬ ‫יא) כל הדר בארץ ישראל דומה כמי שיש‬
‫ובזה יובן‪ ,‬אמר ריש לקיש פעמים שביטולו של‬ ‫על כן חלק לבם‪ ,‬ואין טעמם שוה‪ ,‬כי בלל ה'‬ ‫כי מדות בשר ודם‪ ,‬שהוא בעלי החומר והגוף‬ ‫לו אלוק וכו'‪( .‬כתובות ק"י ע"ב)‪ .‬והקשו הדיוקים‬
‫תורה זה יסודו‪ ,‬בסוד החיות רצוא ושוב‪ ,‬והבן‪.‬‬ ‫שפתם‪ ,‬אשר לא ישמעו איש את שפת רעהו‪.‬‬ ‫שנקרא כלי אל הנשמה‪ ,‬ריקן מחזיק‪ ,‬ר"ל עניני‬ ‫אהדדי‪ :‬כי הדר בא"י רק דומה כמי שיש לו‬
‫עולם הזה דברים ריקנים‪ ,‬שהוא שלימות הקנין‬ ‫אלוק‪ ,‬אבל למעשה אין לו אלוק ח"ו‪ .‬ואילו‬
‫ע"כ‪.‬‬ ‫ע"כ‪.‬‬ ‫הנ"ל‪ .‬וכל עניני עולם הזה‪ ,‬שנתרוקן אח"כ מן‬ ‫הדר בחו"ל‪ ,‬דומה כמי שאין לו אלוק אבל‬
‫הכלי שהוא גוף האדם‪ ,‬ונפרד ממנו בפרידות‬ ‫למעשה יש לו‪ ,‬ונראה מזה שהדר בחו"ל הוא‬
‫כא) בלי שיעור ומספר וכו'‪ .‬מתוך הענין‬
‫נראה שראה כל הנשמות‪ ,‬כי לפני כן מוזכר‬
‫גם נשמות החיים‪ .‬וצריך להבין מה מקומם‬