Page 17 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST
P. 17

‫הבעש"ט כט‬  ‫אגרת א'‬                                    ‫אגרות‬                                           ‫‪2‬‬  ‫הבעש"ט‬  ‫אגרת א'‬                                     ‫ס אגרות‬

           ‫ליקוטים וביאורים‬                                                                              ‫למדרגה ובחינה כמותי‪ ,‬דהיינו מ‪-‬ב] בהיותם יכולים לעלות‪ ,‬וילמדו וישיגו כמו אני‪,‬‬
                                                                                                         ‫מא) ולא ניתנה רשות כל ימי חיי לגלות זאת‪ ,‬ובקשתי עבורך ללמד אותך ולא הורשיתי‬
‫ואתה הוא המקשר אותם ומייחד אותם‪,‬‬                      ‫ולנקודה זאת ניתן לכנות נביעו דא"ס‪ ,‬דאין‬            ‫כלל‪ ,‬ומושבע ועומד אני על זה‪ .‬אך זאת אני מודיעך‪ ,‬והשם יהיה בעזרך‪ ,‬לנוכח תהי‬
‫ומשום שאתה מבפנים הספירות‪ ,‬ומאיר בהן‪,‬‬                 ‫הכי נמי שהנקודה הזאת גרמה להסתלקות אור‬             ‫ה' דרכך‪ ,‬ואל יליזו בעת תפילתך ולימודך‪ ,‬מב) וכל דיבור ודיבור ומוצא שפתיך תכוין‬
‫לכן כל מי שמפריד מאלו עשר הספירות אחת‬                 ‫א"ס ולחלל הפנוי‪ ,‬אבל מיד לאחר הצמצום‬
‫מן חברתה‪ ,‬להשליט אותה הספירה לבדה‪,‬‬                    ‫נעשתה למקור המשכת אור הקו‪ ,‬ולהיות כלי‬                      ‫ליקוטים וביאורים‬
‫נחשב לו כאלו מפריש בך‪ ,‬כלומר באחדות א"ס‬               ‫ע"י או"ח לכל העולמות והמדרגות‪ ,‬ולכן ניתן‬
                                                                                                         ‫ואולי לפרש שיחתו לפני הבוי"ת‪ .‬וגם יתפלל‬             ‫את כל אשר תעשון‪ .‬והשלישי הוא "לפרש"‪,‬‬
                                                ‫ב"ה‪.‬‬           ‫לנכון לכנות אותה נביע דא"ס‪ ,‬והבן‪.‬‬         ‫כראוי בלב נשבר לפני הבורא ית"ש‪ .‬וזה כנגד‬            ‫לפרש הדברים הסתומים בדבריו הקדושים‪,‬‬
                                                      ‫והנה הקרוב ביותר לא"ס הוא עולם‬                                                                         ‫שיהיה הכל מובן באר היטב‪ .‬וגם יש לפרש כל‬
‫ו) ואלין עשר ספירן וכו'‪ :‬ואלו עשר ספירות‬              ‫האצילות‪ ,‬שנחשב לאלקי ולעולם המחשבה‪,‬‬                  ‫"הדעת"‪ ,‬מענין‪ :‬דע את אלקי אביך ועבדהו‪.‬‬            ‫סתרי התורה עפ"י דרך עבודה להשי"ת‪ ,‬שזה‬
‫הן הולכות כסדרן‪ ,‬דרך ג' קוים‪ ,‬קו אחד הימין‪,‬‬           ‫ואיהו וחיוהי וגרמוהי חד בהון (הקדמת ת"ז‬
‫חח"נ‪ ,‬הוא ארוך‪ ,‬שהארתו מתפשטת ממעלה‬                   ‫דף ג' ע"ב אות ס"ט במעה"ס)‪ .‬והרי ארץ ישראל‬          ‫מ‪-‬ב) בהיותם יכולים לעלות וכו'‪ .‬וזה פלא‬                 ‫היה דרכו של הבעש"ט הקדוש זיע"א‪ .‬ע"כ‪.‬‬
‫למטה‪ ,‬וקו אחד השמאלי‪ ,‬בג"ה‪ ,‬קצר‪ ,‬שהארתו‬               ‫נחשבת לאצילות‪ ,‬ומשום כך נמצא שהשפע‬                 ‫גדול שבנ"א רגילים יוכלו ע"י כמה שמות‬                ‫והנה לענ"ד הכללים האלה הם פשוטים‬
‫מאירה ממטה למעלה‪ .‬וקו אחד‪ ,‬היינו האמצעי‪,‬‬              ‫האלוקי שעדיין לא מלובש בכלים‪ ,‬ומכונה ג"כ‬           ‫לעלות לאותו מקום שהבעש"ט הקדוש הגיע‪.‬‬                ‫מדי‪ ,‬והם כללים טובים לכל דבר ולכל מקצוע‬
‫דתי"ם‪ ,‬הוא בינוני‪ ,‬כלול מימין ושמאל‪ .‬ואתה‬             ‫א"ס‪ ,‬נמצא בא"י‪ ,‬ששם שורה הנביעו של א"ס‪.‬‬                                                                ‫בתורה‪ .‬וגם לימודו של הבעש"ט עצמו לא‬
‫הוא‪ ,‬היינו א"ס ב"ה‪ ,‬המנהיג אותם‪ ,‬ואין מי‬                                                                 ‫מא) ולא ניתנה רשות וכו'‪ .‬בספר אמרי‬                  ‫נתפרסם‪ ,‬כי אם חלק זעיר‪ ,‬וגם זה עבר‬
‫שינהיג אותך‪ ,‬לא למעלה בג"ר‪ ,‬ולא למטה‪,‬‬                 ‫וכאן נפנה למקור בפתח אליהו (הקדמת ת"ז‬              ‫קדוש בסופו‪ ,‬נאמר‪ :‬עוד שמעתי משם מורי‬                ‫הרבה גלגולים ופירושים שונים‪ ,‬כמ"ש הנ"ל‬
‫במלכות ובי"ע‪ ,‬ולא משום צד‪ ,‬בו"ק‪ ,‬כי הוא‬                 ‫דף י"ז ע"א אות ד'‪-‬ז'‪ ,‬י"א‪-‬ט"ו במעה"ס)‪ ,‬וז"ל‪:‬‬     ‫ז"ל‪ ,‬שסיפר משם הצדיק מנישכיז‪ ,‬שאותה‬                 ‫בהקדמתו‪ .‬א"כ כיצד ע"י ג' הסגולות יוכלו‬
                                                                                                         ‫האגרת ששלח רבי ישראל בעש"ט לארץ‬                     ‫להשיג תורתו של הבעש"ט?! וכן מדוע זה סוד‪,‬‬
                ‫הסובב כל עלמין וממלא כל עלמין‪.‬‬        ‫ד) פתח אליהו ואמר וכו' פתח אליהו‬                   ‫הקודש לגיסו ר' גרשון מקיטוב‪ ,‬והוא נדפס‬              ‫ולא ניתן לו רשות לגלות דבר זה?! ואם ניתן‬
                                                      ‫ואמר‪ ,‬רבון העולמים‪ ,‬היינו א"ס ב"ה‪ ,‬אתה הוא‬         ‫בספר פורת יוסף‪ ,‬אותה האגרת היה חיוב אצל‬             ‫רשות לדרוש‪ ,‬הייתי מפרש ודורש‪ :‬בנקל זה‬
‫ז) לבושין תקינת לון וכו'‪ :‬תקנת להם לע"ס‬               ‫אחד ולא בחשבון‪ ,‬דהיינו אור פשוט בלי שינוי‬          ‫הצדיק מנישכיז ללמודה בכל יום לא יגרע‪ ,‬כמו‬           ‫עבודת המדות‪ ,‬להיות נח לשמים ונח לבריות‪.‬‬
‫דאצילות‪ ,‬לבושים‪ ,‬שהם ע"ס דבריאה‪ ,‬שמהן‬                 ‫ותוספות ומסך ממותק שנקרא חשבון‪( .‬ב"א אות‬           ‫הנחת תפילין ממש‪ .‬ואמר‪ :‬שמה שאיתא שם‬                 ‫וכן לנהוג במדת ההשתוות‪ ,‬כדברי הרב בכמה‬
‫מעשר ספירות דבריאה פורחות נשמות לבני‬                  ‫קע"א וז"ח יתרו אות קפ"ב) אתה הוא עליון‬             ‫באותה אגרת שלמד ג' שמות‪ ,‬ולא הזכיר מה‬               ‫מקומות‪ .‬ולפי הקבלה‪ ,‬אולי "בנקל" הכונה לא‬
‫אדם‪ ,‬כי נשמה היא מבריאה רוח מיצירה נפש‬                ‫על כל העליונים‪ ,‬סתום על כל סתומים‪ ,‬כי‬              ‫הם השמות שלמד‪ ,‬אבל באמת הם רמוזים‬                   ‫להמשיך החכמה ממעלה למטה‪ ,‬אלא כמו דבר‬
‫מעשיה‪ .‬וכמה גופות תקנת להם‪ ,‬אל הספירות‪,‬‬                                                                  ‫באותה האגרת בהעלם‪ .‬ואפשר לידע על‬                    ‫קל העולה למעלה‪ ,‬וזה כנגד "חכמה"‪ .‬ללמוד‪,‬‬
                                                      ‫ג' הראשונות כתר חכמה בינה נקראים עליונים‬                                                               ‫היינו לעסוק בתורה‪ ,‬ואולי "ללמוד" הכונה‬
‫כי כל ספירה היא כלולה מע"ס‪ ,‬ונחשבת לגוף בפני‬                                                                                  ‫ידיהם קץ הגאולה‪ .‬ע"כ‪.‬‬          ‫במיוחד דברי הבעש"ט המעטים שנשארו‪,‬‬
                                                      ‫וסתומים‪ ,‬ואור א"ס ב"ה הוא עליון עליהם‪ .‬אין‬         ‫ואולי זה יחשב כדחיקת הקץ‪ ,‬או שזה קשור‬               ‫ולהתייגע‪ ,‬ויגעת ומצאת תאמין‪ .‬ועי"כ השם‬
‫עצמה‪ .‬ונקראות גופות אל הלבושים המכסים‬                 ‫מחשבה תופסת בך כלל‪ .‬כי הוא עצם מחויב‬               ‫לג"ר‪ ,‬או כמ"ש בספר מתן תורה (מאמר גילוי‬             ‫יאיר עיניו‪ ,‬ויגלה לו כל תורתו‪ .‬וכמו שאמר ר'‬
                       ‫עליהן‪ ,‬שהם בי"ע‪ .‬וכו'‬                                                                                                                 ‫מאיר‪ :‬כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים‬
                                                      ‫המציאות‪ ,‬וה"ס מהות‪ ,‬שאין לנו תפיסה במהותנו‬                                        ‫טפח וכיסוי טפחיים)‪.‬‬  ‫הרבה וכו' ומגלים לו רזי תורה‪ .‬ואולי "ללמוד"‬
‫יא) מלגאו איהו יו"ד וכו'‪ :‬מבפנים של קומת‬                                ‫עצמנו מכש"כ במחויב המציאות‪.‬‬                                                          ‫הוא מלשון הרגל‪ ,‬דהיינו שירגיל את עצמו‬
‫האצילות‪ ,‬הוא יו"ד ה"א וא"ו ה"א‪ ,‬היינו שם‬                                                                 ‫מב) וכל דיבור ודיבור‪ .‬נראה שהכונה אפילו‬             ‫לעבוד את ה' במחשבה דיבור ומעשה‪ ,‬כמ"ש‬
‫מ"ה‪ ,‬שהוא בארח אצילות‪ ,‬דהיינו קומת חכמה‬               ‫ה) אנת הוא דאפיקת וכו'‪ :‬אתה הוא‬                    ‫דיבור שאינו של תורה‪ ,‬וכדברי חז"ל על הפסוק‬           ‫"בכל דרכיך דעהו"‪ .‬וגם יש לרמז שזה כנגד‬
                                                      ‫שהוצאת עשרה תקונים‪ ,‬כלומר תקונים כלפי‬              ‫ועלהו לא יבול‪ :‬ששיחתן של ת"ח צריכה‬                  ‫"בינה"‪ .‬ולפרש‪ ,‬היינו לעסוק בשם המפורש‬
‫המאירה באצילות‪ ,‬כנודע שא"ק ואבי"ע הם‪ :‬א"ק‬             ‫התחתונים בכדי שיוכלו להשיגם‪ ,‬ואנו קוראים‬           ‫תלמוד‪ .‬וכידוע אצל הצדיקים‪ ,‬שעשו יחודים‬              ‫ובשאר השמות והיחודים ובחכמת הקבלה‪.‬‬
                                                      ‫אותם עשר ספירות‪ ,‬להנהיג בהם עולמות‬
‫כתר‪ ,‬אצילות חכמה‪ ,‬בריאה בינה‪ ,‬יצירה ו"ק‪ ,‬עשיה‬         ‫סתומים שאינם מגולים‪ ,‬בהארת חכמה‪,‬‬                                               ‫בכל מוצא פיהם‪.‬‬
                                                      ‫ועולמות שמגולים‪ ,‬המאירים בהארת חכמה‪.‬‬
‫מלכות‪ .‬ולמטה מאצילות אין התפשטות לאור‬                 ‫ובהם אתה מתכסה מבני אדם‪ ,‬בדומה לאדם‬

‫החכמה‪ .‬הוא השקאה של האילן בזרועותיו‬                   ‫המכסה את עצמו כלפי חבריו‪ ,‬והאדם עצמו אינו‬
‫וענפיו‪ ,‬כמים המשקים את האילן‪ ,‬והאילן‬                  ‫מתפעל מן הכסוים הללו אלא האחרים מתפעלים‪.‬‬

           ‫מתרבה ומתגדל באותה ההשקאה‪.‬‬
‫בכדי להבין למה התקונים קורא לכל קומת‬
‫אצילות בשם אילנא‪ ,‬שהוא שם של ז"א‪ ,‬וכן‬
‫מה שהתחיל לפרש את תקון האצילות מן‬
   12   13   14   15   16   17   18   19   20   21   22