Page 7 - EGROT - Habaal Shem Tov- NEW LAST

‫הבעש"ט‬ ‫אגרת א'‬ ‫כב אגרות‬

‫ליקוטים וביאורים‬

‫תוכן עניינים‬ ‫יאכל ולא ירגיש שום בחינה של בושה‬ ‫ולהבין איך שאור החוזר מבחי' ד' נעשה‬
‫באכילתו‪ ,‬כן אפשר לדמות את האור החוזר‬ ‫לכלי המקבל את אור העליון‪ ,‬וגם ביאור‬
‫הקדמה ‪..........................................................................................‬ה‬ ‫שנולד ונעשה לכלי קבלה חדש במקום בחינה‬ ‫המלים זווג דהכאה‪ ,‬שלכאורה הם שני מושגים‬
‫אגרת‪-‬א' ‪ ......................................................................................‬יג‬ ‫הד'‪( .‬עי' בפתיחה לחכמת הקבלה אות י"ד ט"ו)‪.‬‬ ‫הפכים בנושא אחד‪ ,‬שהרי זווג פירושו המשכה‬
‫אגרת‪-‬ב' ‪....................................................................................‬קא‬ ‫וענין תנאים ואמוראים מבואר בשער‬ ‫ודבקות ואהבה‪ ,‬והכאה משמעותה דחיה‬
‫אגרת‪-‬ג' ‪.................................................................................‬קעא‬ ‫מאמרי רשב"י זיע"א (דף ג' סוף טור ב' בד"ה עוד‬ ‫ופירוד ושנאה‪ .‬נסביר זה עפ"י משל‪ ,‬כי טבע‬
‫האגרות עם ביאור דרך קצרה ‪....................................‬קצא‬ ‫נמצא)‪ ,‬ובספר ארבע מאות שקל כסף (דף רע"א‬ ‫האדם הוא לחבב את מדת ההשפעה לחברו‪,‬‬
‫מאמרים ומילואים ‪ ...............................................................‬ריז‬ ‫ט"ב ד"ה ודע) כי‪ ,‬בתשובה שהשיב רבינו האר"י‬ ‫ושפל ונבזה בעיניו המדה לקבל מחברו‪ ,‬והבא‬
‫מפתחות ערכים ‪ ...................................................................‬רנז‬ ‫הק' זצוק"ל לשואל על מה שכתוב בתקונים‬ ‫לבית חברו‪ ,‬וחברו מבקש שיאכל אצלו‪ ,‬מטבע‬
‫שאמוראים הם חג"ת‪ ,‬ותנאים הם נה"י‪ ,‬שהיה‬ ‫הוא שהאורח יסרב לאכול‪ ,‬אפילו בעת שהוא‬
‫צריך להיות להיפך‪ ,‬והשיבו שתנאים הם‬ ‫רעב‪ ,‬מטעם הבושה שאדם מרגיש בקבלת‬
‫בסוד נה"י דז"א‪ ,‬ואמוראים הם בסוד חג"ת‬ ‫מתנה מחברו‪ ,‬אבל אם המארח ירבה להפציר‬
‫דנוקבא‪ ,‬שנמשכים מנה"י דז"א שהם התנאים‪,‬‬ ‫בו הרבה במדה מספיקה שתתגלה שהוא‬
‫המלובשים בתוך חג"ת דנוקבא‪ .‬ונודע שבעת‬ ‫מתכבד בזה שאוכל אצלו‪ ,‬אז אפשר לו לאכול‬
‫שפרצופי אצילות אין בהם מוחין רק מבחינת‬ ‫מטעם שאין מרגיש בעצמו שהוא מקבל‬
‫הקביעות‪ ,‬דהיינו קומת מ"ה בלבד‪ ,‬אז ז"א אין‬ ‫באכילתו‪ ,‬אדרבה הוא נעשה למשפיע ועושה‬
‫בו רק ו"ק‪ ,‬ומלכות היא נקודה‪ ,‬תחת יסוד דז"א‬ ‫טובה אל המארח בזה שאוכל אצלו‪ ,‬הרי נמצא‬
‫דאורות‪( ,‬כי בעת שאין לו נה"י דכלים חסר‬ ‫הגם שכלי קבלה המיוחדים לאכילה הם הרעב‬
‫לו ג"ר דאורות‪ ,‬ונמצא חג"ת נה"י דאורות‬ ‫והתאבון‪ ,‬עכ"ז לא היה יכול לטעום ולאכול כל‬
‫מלובשים בחב"ד חג"ת דכלים‪ ,‬ומלכות שהיא‬ ‫זמן שלא דחה את בקשתו של חברו‪ ,‬וכל זמן‬
‫נקודת החזה עומדת תחת היסוד דאורות)‪,‬‬ ‫שחברו לא הפציר בו שיאכל אצלו‪ ,‬הרי שמכח‬
‫ונה"י דכלים דז"א וט' תחתונות דכלים של‬ ‫הדחיה וההפצרה נולד בו כלי חדש בלי הרגש‬
‫מלכות הם בבי"ע מחוץ לאצילות‪ .‬ואז אין‬ ‫של בזיון‪ ,‬באופן שצורת הקבלה נהפכה לצורה‬
‫המלכות יכולה להאיר אל התחתונים בשעה‬
‫של השפעה‪.‬‬
‫שהיא עצמה היא בבחי' נקודה‪.‬‬ ‫כן אפשר להבין את ענין זווג דהכאה ואור‬
‫וזה אמרו מאן ריב דא שכינתא‪ ,‬שהיא‬ ‫החוזר העולה מזווג זה‪ ,‬שנעשה למין כלי חדש‬
‫הנושא של המסך המכה באור העליון‬ ‫המקבל האור העליון במקום הרצון לקבל‬
‫הנקרא הוי"ה מרומז לעשר הספירות דאור‬ ‫שבבחי' הד'‪ ,‬שההכאה של האור במסך נבחנת‬
‫ישר‪ ,‬שלכן נקראת המלכות ריב הוי"ה‪ ,‬וע"י‬ ‫כעין ההפצרות של המארח לאכול אצלו‪ ,‬שכמו‬
‫האו"ח שעולה ומלביש את האור ישר‪ ,‬והאור‬ ‫שרוצה שחברו יאכל סעודתו‪ ,‬כן האור העליון‬
‫ישר מאיר בהפרצוף נמצא שנעשה מצירוף‬ ‫רוצה למלא את הרצון לקבל הגדול שבבחי'‬
‫ריב רבי‪ ,‬או מצירוף בר שפירושו חוץ‪ ,‬נעשה‬ ‫הד'‪ .‬וענין הכאת המסך המחזיר את האור‬
‫הצירוף רב‪ ,‬שממשיכה המוחין בתוך המדרגה‬ ‫מלמלאות את בחי' הד' נבחן כעין הסירוב‬
‫ע"י הכאה וריב שנעשה על המסך ואור החוזר‬ ‫והדחיה של האורח מלאכול את סעודת חברו‪,‬‬
‫שעלה ממטה למעלה‪ ,‬חזר עם התלבשותו של‬ ‫וכמו שע"י ההפצרה של הנותן והדחיה של‬
‫המקבל נולד מין כלי חדש שאפשר שהאורח‬