Page 328 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 328
Pg: 328 - 11-Front 21-06-16 שלד
הדס אסור להריח בו |
סימ תרנג
אחר ימי החג
ו .אחר ימי החג מותר להריח באתרוג והדס ומבר עליה ברכת הראויה,
ומצוה ליחד את ההדס של מצוה להריח בו לבשמי של מוצאי שבתטז ,דכיו
שנעשה בו מצוה אחת יעשו בו עוד מצוהיז ,אבל במוצאי שבת שבתו החג,
לא יטלנו להריח בויח.
הזמנה למצוה
ז .וכל מה שנתבאר שנעשה מוקצה למצותו ואסור להריח בו ,הוא כשכבר נטלו
למצוה ,אבל א עדיי לא נטלו למצוה ,לא הוקצה עדיי ,כי הזמנה לאו
מלתא היאיט.
ולכ מי שהזמי אתרוגי לבניו הקטני ליטול אות למצוה ,ולמעשה לא לקחו
את האתרוגי ,מותר לאכלו ,כי לא נאסרו בהזמנה בעלמאכ.
מי חיי
יט .שו"ע. טז .מקור חיי) סימ רט"ז( ,ועיי בטור )סימ רצ"ז(
בש רבינו אפרי ,ובבית יוס ש בש
כ .עיי שו"ת פעולת צדיק )חלק ב' סימ קנ"ז( מהרי"ק )שורש מ"א( שלא היו מריחי בהדס
שנשאל באחד שלקח אתרוגי של מצוה הכשר במוצאי שבת ,כי היו מצניעי אותו לשנה
לכל אחד מבניו ,ויהי ביו ראשו של חג לקח אחרת ,והיו חוששי שא יריחו בו בכל מוצאי
הב הקט אתרוגו להוליכו לבית הכנסת ,ולפי שבת ,שמא ינשרו עליו ויפסל וכו' ,אבל א
שהיה הילד נער ור והאתרוג היה גדול באיכותו רוצה להריח בהדס הכשר מברכי עליו ,הואיל
כמשא כבד עזבו בבית ,ונשאל א מותר לאכלו,
עיי ש שהארי בזה להתיר ,כיו שהזמנה ואתעביד ביה מצוה חדא.
בעלמא לאו מלתא הוא ,וא שהט"ז )סימ תרס"ה
ס"ק א'( כתב שכיו שאגדיה במערב יו טוב יז .וא כבר נתייבש ואינו מריח עוד ,נכו לית
עשה בו מעשה והוקצה מחמת זה ,כבר תמהו ההדס בצלוחית הבשמי ,וככה יעשה לדעת
עליו כל הפוסקי שנוסחא מוטעת נזדמנה לו, הכל ,רמ"א )סימ רט"ז סעי ד'( ,שו"ע התניא )ש
וצרי לומר 'אגבהה' ולא 'אגדיה' ,כי על ידי
האיגוד עצמו עדיי לא הוקצה למצותו ,כל זמ סעי ו'( ,ומשנ"ב )ס"ק י'(.
שלא נטלו לצאת בו ,עיי פרמ"ג )משבצ"ז ס"ק
א'( ,ולבושי שרד )ש אות א'( ,ושו"ת פעולת יח .כי הרי הוקצה למצותו ואסור להריח בו
אפילו למצוה ,שהרי הוא נהנה ממנו) ,משנ"ב
צדיק )ש.( ש ס"ק ח'( .אבל מותר להריח בהדס של שנה
שעברה ,כי אחר החג בטל הקדושה ,כ כתב
במשנ"ב )ס"ק ה'( ,ועיי ש שיש מחמירי בזה.
