Page 325 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 325
Pg: 325 - 11-Front 21-06-16
סימן תרנג
הדס אסור להריח בו
הקדמה כללית
בגמרא )דף ל"ז ע"ב( 'אמר רבה הדס של מצוה אסור להריח בו ,אתרוג
של מצוה מותר להריח בו ,מאי טעמא ,הדס שלריחא קאי כי אקצייה
מריחא אקצייה ,אתרוג דלאכילה קאי ,כי אקצייה מאכילה אקצייה'.
מבואר שארבעת המינים הם נעשים בימי החג 'מוקצים למצותם' ,שכיון
שלקחם לשם מצוה הוא מקצה דעתו מלהשתמש בהם את תשמישם
הקבוע ,ולכן הם נחשבים כמוקצה לגבי תשמישים אלו) ,אבל הם מותרים
בטלטול מלבד בשבת ,כי אינם נעשים מוקצה לגבי זה א(.
ובכל מין יש לראות את תשמישו הראוי לו שממנו הקצה דעתו ,כי
משימוש שאינו תשמישו העיקרי לא הקצה דעתו ,כי אינו עשוי לזה,
ולא העלה על דעתו להקצות ממנו ,ולכן הדס שעיקרו עומד להריח
הרי הקצה דעתו מההרחה בו ,ואסור להריח בו כל שבעה ,אבל אתרוג
שעיקרו עומד לאכילה ,הקצה דעתו מאכילתו ,אבל עדיין מותר להריח
בו ,כי לא הקצה דעתו מזה.
ויש בזה כמה חילוקי דינים ויתבארו בע"ה על הסדר.
סעיף א
אכילת והרחת המינים בימי החג
הרחת הדס העומד למצוה
א .הדס שלקחו לש מצות ארבע מיני ,אסור להריח בה בכל שבעת ימי החג,
כי הוקצה למצותוב ,ואפילו בשבת שבתו החג אסור להריח בוג.
מי חיי
א .כי הרי לא הסיח דעתו מלהשתמש בה ולטלטל למצוה ,לכ אי עליה איסור טלטול כמו
לעני מוקצה בשבת .ב .שו"ע כא .ג .מג"א )ריש הסימ ,(משנ"ב )ס"ק ב'(.
