Page 326 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 326
Pg: 326 - 11-Back 21-06-16 שלב
הדס אסור להריח בו |
סימ תרנג
אכילת האתרוג
ב .אתרוג של מצוה אסור לאכלו ,כיו שהקצה למצותו ,ואפילו ביו השביעי
לאחר שכבר נעשית בו מצותו ,אסור לאכלו ,ואפילו א נפסל בעני שכבר
אינו ראוי למצותו ,עדיי אסור באכילהד.
נשיכת הפיט למעוברת
ג .מה שנוהגות המעוברות לנשו את הפיט מהאתרוג בהושענא רבה ,והוא
סגולה להציל אותה ועוברה ממותה ,אי בזה חשש א בולעי את הפיטו,
דכיו שנוהגות כ הרי הוא כאילו התנה מתחילה שאינו בודל מפיט זה כל בי
השמשות של ליל שניז.
הרחת האתרוג
ד .אתרוג של מצוה מותר להריח בו במש ימי החג ,כי לא הוקצה לעני הרחהח,
מכל מקו טוב למנוע מלהריח בו בשעה שנוטלו למצוה ,כי נחלקו הפוסקיט
א צרי לבר כשמריח בו ,לכ עדי שלא יריח בו כדי לצאת מידי ספקי.
מי חיי
באתרוג החסר ,ולכ אינו בודל מהחלק שיכול ד .כל זה מבואר בסימ תרס"ה.
ליטול מש ולא יפסל ,ולכ העלה שיכול לומר
שאינו בודל ממנו כל בי השמשות של ליל שני ה .כ הובא בחיי וברכה )אות רנ"ח( בש ספר
ואיל ,ומהני ,עיי ש ,ועל פי זה צרי לומר נזיר שמשו ,שנוהגי הנשי מעוברת ליטול
שכ הוא התנאי ,ואפילו שלא התנה בפירוש הפיט של אתרוג ביו הושענא רבה ,ואחר כ
נותני מעות לעניי שיציל אותה ואת עוברה
הוי כאילו התנה. ממות ,ואחר כ אומרת התחינה המובא
והרבה נשי אינ בולעות את הפיט אלא במחזורי.
נושכות ,ובזה אי חשש כלל ,כי אינה אוכלת
אותו אלא פוסלת את האתרוג על ידי נשיכה. ו .בחיי וברכה )ש (לא כתב שבולעת את
הפיט ,אלא שנוטלי את הפיט ,אבל בע
ח .גמרא שהובא לעיל בפתיחה ,ושו"ע כא. השדה )סימ תרנ"ח אות י"ג( כתב שהמנהג לבלוע
ט .דעת רבינו שמחה שאי לו לבר' הנות ריח את הפיט.
טוב בפירות' ,כי עכשיו אינו עומד להרחה
אלא לנטילה למצוה ,ודעת האבי העזרי )ראבי"ה ז .כ כתב בע השדה )ש ,(ועיי במג"א )סימ
סימ תרפ"א( שמבר עליו ,והובא בטור )כא( תרס"ד ס"ק ט'( שהוכיח שלכמה ראשוני אי
מועיל לעשות תנאי שאינו בודל מהמיני ,אבל
ובשו"ע )סימ רט"ז סעי י"ד(. בביאור הלכה )ש ד"ה א (הוכיח שרק ביו
הראשו אי להתנות כיו שצרי שיהיו המיני
י .כ כתב המרדכי )פרק ג' סימ תשנ"א( שכיו שלמי ביו הראשו ,אבל במיני שלקח
שרוב פעמי אינו זוכר בשעת נטילה לבר בשאר ימי יכול להתנות ,כי הרי יכול לצאת