Page 323 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 323

‫‪Pg: 323 - 11-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬ב | דיני אכילה קוד‪ ‬הנטילה שכט‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנב‬

                                                                 ‫מצפה שיביאו לו לולב‬

‫יא‪ .‬אות‪ ‬שאי‪ ‬לה‪ ‬לולב וה‪ ‬ממתיני‪ ‬שיביאו לה‪ ‬לולב‪ ,‬אי‪ ‬צריכי‪ ‬להמתי‪‬‬
‫יותר מחצות היו‪ ,‬אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬שהוא מ‪ ‬התורהכח‪ ,‬ויש מקילי‪‬כט‬
‫שא‪ ‬יודע שמביאי‪ ‬לו לולב אי‪ ‬צרי‪ ‬להמתי‪ ‬כלל ויכול לאכול‪ ,‬כי הרי מי‬
‫שיביא לו את הלולב יזכירנו ליטול‪ ,‬ולעני‪ ‬טעימה אי‪ ‬להחמיר בזהל‪ ,‬וכ‪ ‬מי‬

                                                 ‫שחלש לבו יכול לסמו‪ ‬על זהלא‪.‬‬

                                                                           ‫התחיל לאכול‬

‫יב‪ .‬א‪ ‬כבר התחיל לאכול ונזכר שלא נטל לולב‪ ,‬א‪ ‬הוא ביו‪ ‬הראשו‪ ‬צרי‪‬‬
‫להפסיק באמצע אכילתו וליטלו‪ ,‬אפילו שיש עוד שהות ביו‪ ‬ליטלו אחר‬
‫גמר אכילתולב‪ ,‬וכ‪ ‬ביו‪ ‬טוב שני בחו‪ ‬לאר‪ ,‬אבל בשאר ימי‪ ‬יכול להמשי‪‬‬

                                      ‫לאכול א‪ ‬יש שהות ליטלו אחר האכילהלג‪.‬‬

                                                                   ‫התחיל לאכול בהיתר‬

‫יג‪ .‬וא‪ ‬התחיל לאכול בהיתר‪ ,‬דהיינו שהתחיל לאכול קוד‪ ‬חצי שעה מזמ‪‬‬
‫חיובו‪ ,‬אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬אי‪ ‬צרי‪ ‬להפסיק א‪ ‬יש עוד שהות ביו‪ ‬ליטלו‬

                                                                    ‫אחר אכילתולד‪.‬‬

‫ולכ‪ ‬א‪ ‬המתי‪ ‬עד חצות שיביאו לו לולב ועדיי‪ ‬לא הביאו‪ ,‬ובאמצע סעודתו‬
‫הביאו את הלולב‪ ,‬אי‪ ‬צרי‪ ‬להפסיק אפילו ביו‪ ‬הראשו‪ ‬א‪ ‬יש עוד שהות‬

                               ‫שיוכל ליטול את האכילה‪ ,‬שהרי התחיל בהיתרלה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שמקיל בזה‪ ,‬אבל א‪ ‬לא חלש לבו נכו‪‬‬               ‫כח‪ .‬ולא עד בכלל‪ ,‬כי אסור להתענות יותר‬
                         ‫להחמיר‪ ,‬משנ"ב )ש‪.(‬‬    ‫מחצי היו‪ ,‬ומיד בהגיע חצות הרי הוא‬
                                                ‫בכלל תענית‪ ,‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )ס"ק ו'(‪,‬‬
             ‫לב‪ .‬ט"ז )ס"ק ג'(‪ ,‬משנ"ב )ס"ק ח'(‪.‬‬
                                                                       ‫והביאו בשעה"צ )אות ו'(‪.‬‬
‫לג‪ .‬כי הנטילה אז מדרבנ‪ ,‬עיי‪ ‬סימ‪ ‬רל"ה סעי‪‬‬
                                         ‫ב'‪.‬‬    ‫כט‪ .‬הגהת חת‪ ‬סופר )כא‪ ,(‬וכל שכ‪ ‬א‪ ‬הוא‬
                                                ‫הול‪ ‬בעצמו למקו‪ ‬שיש ש‪ ‬לולב‪ ,‬והביאו‬
‫לד‪ .‬כ‪ ‬כתב הרמ"א‪ ,‬ועיי‪ ‬בט"ז )ס"ק ד'( שהקשה‬
‫עליו שהרי ממילא אסור לו להמשי‪ ‬לאכול‬                                           ‫במשנ"ב )ס"ק ז'(‪.‬‬
‫כי הוא צרי‪ ‬להתפלל‪ ,‬וכל שכ‪ ‬ביו‪ ‬טוב שצרי‪‬‬
‫לקדש‪ ,‬ועיי‪ ‬בבכורי יעקב )ס"ק ט'( שנדחק‬                                  ‫ל‪ .‬שער הציו‪) ‬אות ז'(‪.‬‬
‫ליישב להעמיד ציור שיתכ‪ ‬דברי הרמ"א‪ ,‬וג‪‬‬
                                                ‫לא‪ .‬אפילו שבאליה רבה )ס"ק ו'( משמע שאפילו‬
        ‫על זה הקשה בביאור הלכה )ד"ה יותר(‪.‬‬      ‫מצפה שיביאו לו לולב נכו‪ ‬להחמיר‬
                                                ‫לכתחילה להמתי‪ ‬עד חצות‪ ,‬מכל מקו‪‬‬
‫לה‪ .‬חיי אד‪) ‬כלל קמ"ח סעי‪ ‬ט"ז(‪ ,‬והביאו‬         ‫כשחלש לבו יכול לסמו‪ ‬על החת‪ ‬סופר‬
   318   319   320   321   322   323   324   325   326   327   328