Page 318 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 318
Pg: 318 - 10-Back 21-06-16 שכד
זמ נטילת לולב |
סימ תרנב
בזמ שנזכר ,שכל היו כשר לנטילת לולב ,אבל הזריזי מקדימי למצות
ונוטלי אותו בבוקרה.
ברכת התורה קוד הנטילה
ב .לכתחילה יאמר ברכת התורה קוד נטילת הלולבו ,ובפרט הנוהגי לומר
ה'לש יחוד' המודפס בסידורי שיש ש פסוקי ,וג פסוקי ויהי נוע וכו'ז.
מי חיי
הולכי לבית הכנסת' ,ועיי ש שהארי הרבה ולכ כתבו הפוסקי שזמנה מהנ החמה ,ולא
בכל זה ,והסיק לעני מעשה שאי לבר כתבו שעיקר זמנה מעלות השחר ,כי לעני
מעשה זהו עיקר זמ מצותה ,ועל פי זה לא
לכתחילה קוד שהנ החמה. יקשה קושיית הט"ז )ס"ק א'( על הב"י שכתב
בדעת הטור שאי עיקר המצוה בעלות השחר,
ד .מג"א )ס"ק ב'( ,כיו שמעיקר הדי בשעת עלות והקשה עליו שהרי בגמ' מבואר שעיקר הזמ
השחר כבר נחשב ליו ,אלא שאנו ממתיני הוא מהעלות השחר ואי ממתיני לנ החמה
עד הנ החמה ,כמו שנתבאר בהערה הקודמת. אלא מפני שאי אנו בקיאי ,ונראה שאי כוונת
וא נטל קוד שהאיר פני המזרח ,יחזור ויטול הב"י על עיקר זמנה מצד עיקר מצות לולב מ
בלא ברכה ,כ כתב בביאור הלכה )סימ פ"ט ד"ה התורה ,אלא שכיו שהטור הוא ספר הלכה
וא ,(ורמז לזה כא במשנ"ב )ס"ק ג'( ,כי יש למעשה לכ הסביר דבריו שלעני מעשה עיקר
הרבה אחרוני שסוברי שאינו נקרא עמוד הזמ הוא בשעת הנ ,שלא יאמר אד שכיו
שעיקר הזמ הוא בעלות השחר אקדי את
השחר עד אחר שהאיר פני המזרח ,עיי ש. עצמי ליטול משעת העלות כדי להיות זריזי
מקדימי יותר ,ויטעה בזמנו ועדיי לא יהיה זמ
ה .שו"ע. עמוד השחר ,ולכ כתב שעיקר תחילת זמ
הנטילה אפילו לזריזי הוא משעת הנ החמה.
ו .כ כתב בבכורי יעקב )סימ תרמ"ד ס"ק א'( .וא
שמותר לקיי מצוה קוד ברכת התורה, ועיי בשדי חמד )כללי מערכת ל' כלל קמ"א אות
כמבואר במשנ"ב )סימ מ"ז ס"ק ז'( בש הגר"א, י"א( שהארי בזה אריכות גדולה להראות שאי
דאפילו שמחשב בשעת מעשה את עניני המצוה ליטול לכתחילה לפני הנ החמה ,וביאר דברי
הרי אי כונתו ללמוד אז ,ובאמת כמה פוסקי הכוונות )שער ו' דרוש חג הסוכות סו ד"ה ג תזהר(
כבר תמהו עליו וכתבו שדעתו שצרי ברכת שכתב 'טוב הוא שאחר עלות השחר שהוא כבר
התורה לקיו מצוה ,וכ כתב ביפה ללב )חלק א' יו קוד שתתפלל תטול הלולב בתו הסוכה
וכו' ,עכ"ל ונראה מדבריו שמזמ עלות השחר
סימ כ"ה אות י' ,וחלק ב' קונטרס אחרו לסימ כ"ה סעי יכול ליטול הלולב ,ודחק בדבריו דבמה שכתב
שהוא כבר יו נתכוי לומר שכבר הנ החמה,
ג'( ,ועיי בפסקי תשובה )סימ שנ"ג אות ג'( שכתב עיי ש ,אלא שבשלח גבוה )סימ תרנ"ב ס"ק ה'(
בדעת הבכורי יעקב שכתב כ על פי דברי התיקוני כתב 'שבני עליה הבקיאי בעמוד השחר נוהגי
זהר שמצוות של יו טוב הרי ה כתורה ,ולכ ליטול לולב בבוקר בבוקר בתו הסוכה ולבר
דוקא במצוה זו של ארבע מיני כתב שיש לבר עליו ומנענעי ש קוד הנ החמה ,ואחר כ
מקוד ,ודומה לזה כתב בספר מכתבי תורה )סימ
כ"ו( שכתב על דברי הבכורי יעקב שבזוהר פרשת
צו מבואר שלצורבא מרבנ מצוה הרי הוא כתורה,
עיי בכל זה בשו"ת בצל החכמה )חלק ד' סימ ק"נ(.
ז .כי כ פסק בשו"ע )סימ מ"ו סעי ט'( ,וכ הזהיר
