Page 315 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 315

‫‪Pg: 315 - 10-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יד ‪ ‬טו | איסור בל תוסי‪ ‬שכא‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנא‬

                                                              ‫צביעת הלולב בצבע ירוק‬

‫סו‪ .‬כתבו הפוסקי‪‬רו לולב שמראהו אינו ירוק כל כ‪ ‬יכול לצבעו בצבע ירוק‬
‫כדי לנאותו למצוה‪ ,‬ויש בזה משו‪' ‬זה קלי ואנוהו'‪ ,‬ואי‪ ‬בזה משו‪' ‬בל‬
‫תוסי‪ ,'‬ועיי‪ ‬בסימ‪ ‬תרמ"ה )סעי‪ ‬ה' אות ל"ט( שנתבאר באיזה אופ‪ ‬אינו מועיל‬

                  ‫לצבעו‪ ,‬ושאי‪ ‬למוכר לולבי‪ ‬לצבע‪ ‬א‪ ‬לא יודיע לקוני‪‬רז‪.‬‬

                                                                  ‫להוסי‪ ‬ממי‪ ‬הארבעה‬

‫סז‪ .‬לא יטול יותר מלולב אחד ואתרוג אחדרח‪ ,‬אבל יכול להוסי‪ ‬יותר הדסי‪‬רט‪,‬‬
                                                            ‫וכ‪ ‬יותר ערבותרי‪.‬‬

‫והמדקדקי‪ ‬אינ‪ ‬מוסיפי‪ ‬על שלשה הדסי‪ ‬ושני ערבותריא‪ ,‬וכ‪ ‬הוא המנהג‬
‫ברוב המקומותריב‪ ,‬אול‪ ‬א‪ ‬חושש שאחד מההדסי‪ ‬או הערבות אינ‪ ‬כשרות‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫שמוסי‪ ‬עליו עדיי‪ ‬הוא בכלל זה‪ ,‬ובלבד שלא‬           ‫רו‪ .‬כ‪ ‬כתב בשו"ת שבות יעקב )חלק א' סימ‪‬‬
‫יפחות מהשיעור‪ ,‬וג‪ ‬שנזכר בגמרא שהיו‬                ‫כ"ח(‪ ,‬וכ‪ ‬כתב במנחת יעקב )כלל ע"ד‬
‫מוסיפי‪ ‬על מני‪ ‬ההדס‪ ,‬שהוא לנאותה )רמב"‪‬‬           ‫ס"ק ה'(‪ ,‬והובא בשערי תשובה )סימ‪ ‬תרמ"ה(‪,‬‬
                                                   ‫וכ‪ ‬כתב בעיקרי הד"ט )סימ‪ ‬ל"ג אות ד'( א‪‬‬
‫בתשובת פאר הדור סימ‪ ‬שי"ג‪ ,‬וכביאור הכפות תמרי‪ ‬ד‪‬‬  ‫צבעו לולבי‪ ‬ישני‪ ‬כדי שיראה לולב חדש‪,‬‬
                                                   ‫אי‪ ‬קפידא בדבר‪ ,‬וכ‪ ‬הוא בביאור הלכה‬
                            ‫ל"א ע"ב סוד"ה גמרא(‪.‬‬   ‫)ד"ה משו‪ ,(‬וכתב ש‪ ‬שבאליה רבה )ס"ק ג'(‬

‫רי‪ .‬כ‪ ‬כתב הטור והשו"ע כא‪ ,‬אבל הרמב"‪‬‬                                               ‫מפקפק בזה‪.‬‬
‫בתשובה )ש‪ (‬לחכמי פרובינצא אסר‬
‫להוסי‪ ‬על הערבות משו‪' ‬בל תוסי‪ ,'‬כי‬               ‫רז‪ .‬כ‪ ‬כתב בשערי תשובה )כא‪ ,(‬כמבואר בחוש‪‬‬
‫אינו נותנו ש‪ ‬לנוי‪ ,‬אבל החכמי‪ ‬ש‪ ‬חלקו‬                              ‫משפט )סימ‪ ‬רכ"ח סעי‪ ‬ט'(‪.‬‬
‫עליו‪ ,‬והעיד גדול מחכמי פרובינצא שהרמב"‪‬‬
‫חזר בו בסו‪ ‬ימיו והורה להכשיר לית‪ ‬יותר‬            ‫רח‪ .‬כי התורה הקפידה שיקח רק אחד‪ ,‬ככתוב‬
‫ערבות‪ ,‬ובטור הביא המנהג בש‪ ‬רב עמר‪‬‬                ‫'פרי ע‪ ‬הדר' ‪ ‬בלשו‪ ‬יחיד והיינו שיקח‬
‫שלא לפחות משישי‪ ‬ושמנה ערבות כמני‪‬‬                 ‫רק אחד‪ ,‬וכפת תמרי‪  ‬חסר וא"ו לומר‬
‫לולב‪ ,‬ויש שהיו מוסיפי‪ ‬שבעי‪ ‬כמני‪ ‬פרי‬             ‫שלא יקח אלא אחד‪ .‬והוא דעת הרמב"‪‬‬
‫החג‪ ,‬ובבית יוס‪ ‬הביא בש‪ ‬הגהות אשר"י‬               ‫)פרק ז' מהלכות לולב הלכה ז'(‪ ,‬וכ‪ ‬פסק בשו"ע‬
‫)פרק ג' סימ‪ ‬י"ד( שיש שהיו נוהגי‪ ‬ליקח שבעי‪‬‬       ‫וכ‪ ‬הוא הסכמת הפוסקי‪ ,‬עיי‪ ‬ב"ח )כא‪,(‬‬
‫ואחד ערבות כנגד סנהדרי גדולה‪ ,‬וכ‪ ‬המנהג‬            ‫אבל הרא"ש )פרק ג' סימ‪ ‬י"ד( כתב שג‪ ‬לולב‬
‫בישיבה‪ ,‬ובהגהות מיימוניות )פרק ז' מהלכות‬           ‫ואתרוג יכול ליקח כמה שירצה‪ ,‬וכ‪ ‬כתב‬
‫לולב הלכה ז' אות ט'( שכ‪ ‬המנהג באשכנז‪ ,‬עיי‪‬‬        ‫הראב"ד )בהשגות על הרמב"‪ ,(‬אבל הרב המגיד‬

                                       ‫עוד ש‪.‬‬                                         ‫השיג עליו‪.‬‬

                               ‫ריא‪ .‬שו"ע כא‪.‬‬      ‫רט‪ .‬כי התורה לא הקפידה על המני‪ ‬שלא יהיו‬
                                                   ‫יותר‪ ,‬שהרי 'ענ‪ ‬ע‪ ‬עבות' כתיב‪ ,‬וכל מה‬
‫ריב‪ .‬וכ‪ ‬נהג מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל‪.‬‬
   310   311   312   313   314   315   316   317   318   319   320