Page 312 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 312 - 10-Front 21-06-16‬‬ ‫שיח‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫נטילת כל מי‪ ‬בפני עצמו‬

‫סא‪ .‬כל אלו המיני‪ ‬א‪ ‬היו לפניו בשעת קיו‪ ‬המצוה אי‪ ‬הלקיחה יחד מעכבקצא‪,‬‬
‫ויכול ליטל‪ ‬זה אחר זה א‪ ‬כול‪ ‬לפניוקצב‪ ,‬ומבר‪ ‬ברכה אחת לכול‪‬קצג‪,‬‬

‫ויטול הלולב תחילה‪ ,‬כיו‪ ‬שמזכיר אותו בברכה צרי‪ ‬שיהא סמו‪ ‬לברכהקצד‪.‬‬

‫אול‪ ‬ההדס והערבה שצרי‪ ‬ליקח מה‪ ‬שני‪ ‬ושלשה יקח את כל השלשה יחד‬
‫ולא כל הדס אחד אחדקצה‪ ,‬ויש מקילי‪‬קצו בזה ליקח ההדס וערבה אחת אחת‬
‫זה אחר זה‪ ,‬אבל אי‪ ‬מועיל ליקח שלשה פעמי‪ ‬הדס אחת כדי שיעלה לו‬

‫לשלשה הדסי‪‬קצז‪.‬‬

‫שיחה בי‪ ‬נטילת מי‪ ‬למי‪‬‬

‫סב‪ .‬א‪ ‬הוא נוטל את המיני‪ ‬בזה אחר זה‪ ,‬יזהר שלא לשיח בי‪ ‬נטילת מי‪‬‬
‫ומי‪ ,‬כי ברכה אחת עולה על כול‪ ,‬וא‪ ‬סח בי‪ ‬נטילת מי‪ ‬למי‪ ,‬צרי‪‬‬
‫לבר‪ ‬שוב על אותו מי‪ ‬שעדיי‪ ‬לא נטל‪ ,‬כגו‪ ‬א‪ ‬סח קוד‪ ‬נטילת האתרוג‬
‫מבר‪ ‬על נטילת אתרוגקצח‪ ,‬וכ‪ ‬א‪ ‬שח מיד אחר נטילת הלולב קוד‪ ‬נטילת‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫המיני‪ ‬לפניו אלא שיהיו מצויי‪ ‬אצלו‪ ,‬עיי‪‬‬ ‫קצא‪ .‬רמ"א‪ ,‬אבל השו"ע כתב 'היו ארבעת‪‬‬
‫עירובי‪) ‬ד‪ ‬צ"ח ע"ב(‪ ,‬ע‪ ‬השדה )כא‪ ‬ד"ה הלכתא(‪.‬‬ ‫מצויי‪ ‬אצלו' נראה שאפילו אינ‪ ‬לפניו‪,‬‬

‫קצג‪ .‬שו"ע‪.‬‬ ‫ועיי‪ ‬בהערה הבא‪.‬‬

‫קצד‪ .‬רמ"א‪ ,‬משנ"ב )ס"ק נ"ד( בש‪ ‬הגר"א‪.‬‬ ‫קצב‪ .‬וא‪ ‬אי‪ ‬כול‪ ‬לפניו אבל ה‪ ‬מצויי‪‬‬
‫אצלו‪ ,‬יצא‪ ,‬אלא שלכתחילה צרי‪ ‬שיהיו‬
‫קצה‪ .‬שו"ת חלקת יואב )חאו"ח סימ‪ ‬ל"א ד"ה אבל‬ ‫כול‪ ‬לפניו כיו‪ ‬שהוא מבר‪ ‬עליה‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬
‫לפענ"ד(‪ ,‬כי בדבר שהצריכה התורה מספר‪,‬‬ ‫במג"א )ס"ק כ"ד( וכביאור הפרי מגדי‪ ,‬אבל‬
‫צרי‪ ‬ליקח‪ ‬בבת אחת דוקא‪ ,‬דאל"כ הרי א‪ ‬הדס‬ ‫מהגר"א משמע שדעתו שדעת הרמ"א שא‪ ‬לא‬
‫אחת יוכל ליטול בזה אחר זה‪ ,‬ויהיה נחשב שלקח‬ ‫היו לפניו אפילו היו מצויי‪ ‬אצלו לא יצא מ‪‬‬
‫שלשה הדסי‪ ,‬כי מה לי ליטול הדס זה או זה‪,‬‬ ‫התורה‪ ,‬וחולק על השו"ע שכתב שמצויי‪ ‬אצלו‪,‬‬
‫עיי‪ ‬ש‪ ,‬וכ‪ ‬כתב בחידושי רבינו מאיר שמחה‬ ‫ועיי‪ ‬שעה"צ )אות ס"ז( שנקט כדעת המג"א שלא‬
‫)סוכה פרק ג' אות ט'(‪ ,‬וכתב להסתפק ש‪ ‬א‪ ‬נטל‬ ‫נחלקו השו"ע והרמ"א בדבר זה‪ ,‬אלא א‪‬‬
‫שתי ערבות בשתי ידיו א‪ ‬יצא ידי חובתו‪ ,‬ועיי‪‬‬ ‫לרמ"א אי‪ ‬צרי‪ ‬שיהיו לפניו דוקא מצד נטילת‬
‫שו"ת שבט הלוי )חלק א' סימ‪ ‬קע"ט אות ו'( שמצדד‬
‫המיני‪ ‬אלא מצד הברכה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬
‫שאינו מועיל ליקח שלשה הדסי‪ ‬זה אחר זה‪.‬‬ ‫הלכתא למשיחא‪ .‬כשיבנה המקדש במהרה‬
‫בימינו שהלולב ינטל בשבת‪ ,‬א‪ ‬האתרוג ברשות‬
‫קצו‪ .‬חזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ט אות א'(‪.‬‬ ‫היחיד ויתר המיני‪ ‬ברשות הרבי‪ ‬סמו‪ ,‬לא‬
‫יעמוד ברשות הרבי‪ ‬ע‪ ‬הלולב ויטול האתרוג‬
‫קצז‪ .‬חזו‪ ‬איש )ש‪.(‬‬ ‫ברשות היחיד‪ ,‬דיש לחשוש מאוד שיקרב‪ ‬זה‬
‫לזה‪ ,‬אלא יקח‪ ‬אחד אחד אפילו שלא יהיו כל‬
‫קצח‪ .‬רמ"א‪ ,‬ועיי‪ ‬מג"א )ס"ק כ"ה( שתמה על‬
‫זה ונדחק בישובו‪ ,‬ועיי‪ ‬בביאור הלכה‬