Page 313 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 313

‫‪Pg: 313 - 10-Front 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יב | א‪ ‬המיני‪ ‬מעכבי‪ ‬זה את זה שיט‬

                                                       ‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫שאר מיני‪ ,‬צרי‪ ‬לבר‪ ‬על כל מי‪ ‬ומי‪ ,‬וטוב שאחר כ‪ ‬יחזור ויטל‪ ‬כול‪‬‬
‫יחד‪ ,‬כדי לצאת את דעת הסוברי‪ ‬שא‪ ‬הפסיק בי‪ ‬המיני‪ ‬לא יצא ג‪ ‬על מה‬
‫שכבר נטל‪ ,‬ולכ‪ ‬נכו‪ ‬שמתחילה לא יבר‪ ‬על כל מי‪ ‬בנפרד‪ ,‬אלא יקח‪ ‬כול‪‬‬
‫יחד ויבר‪' ‬על נטילת הדס וערבה ואתרוג'‪) ,‬עיי‪ ‬שער הציו‪ ‬אות ע"א‪ ,‬שמצדד שרק‬

‫יחזור ויבר‪' ‬על נטילת לולב'‪ ,‬אפילו שכבר ביר‪ ‬עליו מקוד‪ ,‬כיו‪ ‬שלדעת ההגהות מיימוני‬

‫שהוא מקור הלכה זו‪ ,‬צרי‪ ‬מדינא לחזור וליקח שוב את הלולב‪ ,‬וכ‪ ‬משמע מלשו‪ ‬רבינו שמחה‪,‬‬

                                                                  ‫וצרי‪ ‬עיו‪ ‬למעשה(‪.‬‬

                                                                          ‫מי‪ ‬אחד פסול‬

‫סג‪ .‬מי שנטל הלולב ומיניו ואחר הברכה והנטילה הבחי‪ ‬שאחד מהמיני‪ ‬פסול‪,‬‬
‫א‪ ‬יש לו מיד ממי‪ ‬זה סמו‪ ‬לו ליטלו אז‪ ,‬ואינו צרי‪ ‬לעשות הפסק גדול‪,‬‬

        ‫יטלנו ויחברנו יחד ע‪ ‬הלולב והמיני‪ ‬ויבר‪ ‬על נטילת אותו המי‪‬קצט‪.‬‬

‫כגו‪ ‬א‪ ‬נמצא ההדס פסול יביא את ההדס כשר ויבר‪' ‬על נטילת ע‪ ‬עבות'‪,‬‬
‫וא‪ ‬היה הערבה פסולה יבר‪' ‬על נטילת ערבה'‪ ,‬וא‪ ‬הוא ביו‪ ‬הראשו‪ ‬יבר‪‬‬

                                                    ‫ג‪ ‬שהחיינו על המי‪ ‬הנחסרר‪.‬‬

‫אבל א‪ ‬לא היה מצוי אצלו מיד הדס אחר‪ ,‬והוצר‪ ‬להפסיק הרבה כדי להביאו‪,‬‬
‫וכבר הפסיק בדיבור שלא מעני‪ ‬המצוה‪ ,‬או שלא היו מצויי‪ ‬בביתו והוצר‪‬‬
‫להביא מבית אחר‪ ,‬כאשר מביא את ההדס צרי‪ ‬לבר‪ ‬על הארבעת המיני‪ ‬יחד‪,‬‬
‫ויבר‪' ‬על נטילת לולב'‪ ,‬דכיו‪ ‬שלא היו כל המיני‪ ‬מצויי‪ ‬לפניו הרי לא יצא‬

            ‫אפילו על הלולב‪ ,‬כי המיני‪ ‬מעכבי‪ ‬זה את זה א‪ ‬אינ‪ ‬לפניורא‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫ומסיק שלא לבר‪ ,‬אבל כבר תרצו כמה‬                ‫)ד"ה וא‪ (‬שכתב ליישבו‪ ,‬והחזיק בפסק זה‪,‬‬
‫אחרוני‪ ‬את קושיתו והסכימו שיבר‪ ,‬וכ‪ ‬הוא‬        ‫שהוא סובר כדעת רבינו ת‪ ‬שצרי‪ ‬ליקח‪‬‬
‫באליה רבה )ס"ק ל"ו(‪ ,‬והטע‪ ‬דכיו‪ ‬שבעת‬           ‫כול‪ ‬ביד אחת‪ ,‬כדי שיהיה 'לקיחה תמה'‪ ,‬ועל‬
‫הברכה לא היה בדעתו כלל על הדס וערבה‬             ‫כל פני‪ ‬א‪ ‬הפסיק ביניה‪ ‬בודאי אינו לקיחה‬
‫אחרת כי הרי היה נדמה לו שההדס שמחזיק‬            ‫תמה‪ ,‬וחולק על דעת הברכי יוס‪) ‬ס"ק ט'(‬
‫בידו כשר‪ ,‬לכ‪ ‬הוא נטילה חדשה לגמרי‪ ,‬ועיי‪‬‬       ‫שהביא בש‪ ‬הריטב"א )ד‪ ‬ל"ד ע"ב( שכתב בש‪‬‬
‫שעה"צ )אות ע"ד( שכ‪ ‬הסכימו עוד כמה‬              ‫רבותיו היפ‪ ‬זה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬שדעת הרמב"‪ ‬נדחה‬

                              ‫אחרוני‪ ‬להלכה‪.‬‬             ‫לדינא מחמת דעת הרמב"‪ ‬והרא"ש‪.‬‬

                           ‫ר‪ .‬משנ"ב )ס"ק נ"ו(‪.‬‬  ‫קצט‪ .‬ארחות חיי‪) ‬הלכות לולב אות כ"ב( בש‪‬‬
                                                ‫רבינו משול‪ ‬והביאו הפוסקי‪ ‬את‬
‫רא‪ .‬דר‪ ‬החיי‪) ‬הלכות לולב‪ ,‬הנענועי‪ ‬אות ו'(‪,‬‬    ‫דבריו‪ ,‬והנה במג"א )ס"ק כ"ה( הקשה עליו‬
‫ואליה רבה )ס"ק ל"ו(‪ ,‬והובא במשנ"ב )ס"ק‬
   308   309   310   311   312   313   314   315   316   317   318