Page 313 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 313
Pg: 313 - 10-Front 21-06-16
סעי יב | א המיני מעכבי זה את זה שיט
סימ תרנא
שאר מיני ,צרי לבר על כל מי ומי ,וטוב שאחר כ יחזור ויטל כול
יחד ,כדי לצאת את דעת הסוברי שא הפסיק בי המיני לא יצא ג על מה
שכבר נטל ,ולכ נכו שמתחילה לא יבר על כל מי בנפרד ,אלא יקח כול
יחד ויבר' על נטילת הדס וערבה ואתרוג') ,עיי שער הציו אות ע"א ,שמצדד שרק
יחזור ויבר' על נטילת לולב' ,אפילו שכבר ביר עליו מקוד ,כיו שלדעת ההגהות מיימוני
שהוא מקור הלכה זו ,צרי מדינא לחזור וליקח שוב את הלולב ,וכ משמע מלשו רבינו שמחה,
וצרי עיו למעשה(.
מי אחד פסול
סג .מי שנטל הלולב ומיניו ואחר הברכה והנטילה הבחי שאחד מהמיני פסול,
א יש לו מיד ממי זה סמו לו ליטלו אז ,ואינו צרי לעשות הפסק גדול,
יטלנו ויחברנו יחד ע הלולב והמיני ויבר על נטילת אותו המיקצט.
כגו א נמצא ההדס פסול יביא את ההדס כשר ויבר' על נטילת ע עבות',
וא היה הערבה פסולה יבר' על נטילת ערבה' ,וא הוא ביו הראשו יבר
ג שהחיינו על המי הנחסרר.
אבל א לא היה מצוי אצלו מיד הדס אחר ,והוצר להפסיק הרבה כדי להביאו,
וכבר הפסיק בדיבור שלא מעני המצוה ,או שלא היו מצויי בביתו והוצר
להביא מבית אחר ,כאשר מביא את ההדס צרי לבר על הארבעת המיני יחד,
ויבר' על נטילת לולב' ,דכיו שלא היו כל המיני מצויי לפניו הרי לא יצא
אפילו על הלולב ,כי המיני מעכבי זה את זה א אינ לפניורא.
מי חיי
ומסיק שלא לבר ,אבל כבר תרצו כמה )ד"ה וא (שכתב ליישבו ,והחזיק בפסק זה,
אחרוני את קושיתו והסכימו שיבר ,וכ הוא שהוא סובר כדעת רבינו ת שצרי ליקח
באליה רבה )ס"ק ל"ו( ,והטע דכיו שבעת כול ביד אחת ,כדי שיהיה 'לקיחה תמה' ,ועל
הברכה לא היה בדעתו כלל על הדס וערבה כל פני א הפסיק ביניה בודאי אינו לקיחה
אחרת כי הרי היה נדמה לו שההדס שמחזיק תמה ,וחולק על דעת הברכי יוס) ס"ק ט'(
בידו כשר ,לכ הוא נטילה חדשה לגמרי ,ועיי שהביא בש הריטב"א )ד ל"ד ע"ב( שכתב בש
שעה"צ )אות ע"ד( שכ הסכימו עוד כמה רבותיו היפ זה ,עיי ש שדעת הרמב" נדחה
אחרוני להלכה. לדינא מחמת דעת הרמב" והרא"ש.
ר .משנ"ב )ס"ק נ"ו(. קצט .ארחות חיי) הלכות לולב אות כ"ב( בש
רבינו משול והביאו הפוסקי את
רא .דר החיי) הלכות לולב ,הנענועי אות ו'(, דבריו ,והנה במג"א )ס"ק כ"ה( הקשה עליו
ואליה רבה )ס"ק ל"ו( ,והובא במשנ"ב )ס"ק