Page 310 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 310 - 10-Back 21-06-16‬‬ ‫שטז‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫להפריד ביניה‪ ,‬כי כל ארבעת המיני‪ ‬מרמזי‪ ‬על אותיות ש‪ ‬הוי"ה ב"ה‪ ,‬ואי‪‬‬
‫להפריד ביניה‪‬קפה‪.‬‬

‫סעיף יב‬

‫אם המינים מעכבים זה את זה‬

‫מקו‪ ‬שחסר אחד המיני‪‬‬

‫נט‪ .‬ארבעה מיני‪ ‬אלו מעכבי‪ ‬זה את זה‪ ,‬שא‪ ‬חסר לו אחד מהמיני‪ ‬לא‬
‫יבר‪ ‬על השארקפו‪ ,‬אבל נוטל‪ ‬לזכר בעלמא בלא ברכהקפז‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫השלש אותיות הראשונות‪ ,‬ואמרתי לו מה זה‬ ‫הלולב‪ ,‬שא‪ ‬איתא שאי‪ ‬צרי‪ ‬לחברו לא היה‬
‫עשית‪ ,‬והשיב כ‪ ‬נוהגי‪ ‬במקומינו‪ ,‬ואני מחיתי‬ ‫לנו לחוש מפני שמכשירו לקבל טומאה‪ ,‬עיי‪‬‬
‫בו וכתבתי אותו של‪ ,‬ואשתומ‪ ‬על המראה‬ ‫ש‪ .‬וכ‪ ‬בע‪ ‬השדה )כא‪ ‬ד"ה לחבר( הביא לזה‬
‫ואי‪ ‬מבי‪ ,‬למחר בעת נטילת לולב ראיתי שלא‬ ‫מקור מהברייתא דתורת כהני‪) ‬פרשת מצורע(‬
‫היה מנענע רק הלולב ומיניו ולא אתרוג‪ ,‬והבנתי‬ ‫לגבי ארבע מיני‪ ‬של מצורע שהציפור החיה‬
‫פתרו‪ ‬חלומי‪ ,‬וחזר בו‪ ,‬ורז"ל רמזו סוד זה‬ ‫אפילו שאינו מאוגדת יחד באגודה ע‪ ‬שאר‬
‫בויקרא רבה )אמור ל'‪ ,‬ט'( 'פרי ע‪ ‬הדר' ‪ ‬זה‬ ‫המיני‪ ‬אבל צריכה טבילה כמות‪ ,‬ומזה נראה‬
‫הקב"ה שנאמר )תהילי‪ ‬צ"ו ו'‪ ,‬דה"א ט"ו כ"ז( הוד‬ ‫שאפילו מה שאינו באגודה אחת צרי‪ ‬לחברו‬
‫והדר לפניו‪' ,‬כפות תמרי‪ ,'‬זה הקב"ה‪ ,‬שנאמר‬ ‫יחד ע‪ ‬האגודה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ולא רצה לומר‬
‫)ש‪ ‬צ"ב י"ג( צדיק כתמר יפרח‪ ,‬ו'ענ‪ ‬ע‪ ‬עבות'‪,‬‬ ‫שהמקור מחלומו של הריקנטי )עיי‪ ‬בהערה הבא(‪,‬‬
‫זה הקב"ה‪ ,‬שנאמר )זכריה א' ח'( והוא עומד בי‪‬‬ ‫כי לא זה הדר‪ ‬בעיקר המקור לפשוטו‪ ,‬כי לא‬
‫ההדסי‪ ,‬ו'ערבי נחל'‪ ,‬זה הקב"ה שנאמר‬ ‫בשמי‪ ‬היא ודברי חלומות לא מעלי‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪‬‬
‫)תהילי‪ ‬ס"ח ה'( סולו לרוכב בערבות‪ ,‬תראה שכל‬ ‫שליודעי סוד הרי לנגד ספירות המלכות המכוי‪‬‬
‫המיני‪ ‬האלו רומזי‪ ‬בש‪ ‬יתבר‪ ,'‬עכ"ל‪ .‬ועיי‪‬‬ ‫לאתרוג אי‪ ‬נענוע‪ ,‬עיי‪ ‬פרי ע‪ ‬חיי‪) ‬שער כ"ט‬
‫בכפות תמרי‪) ‬ש‪ ‬הובא בהערה הקודמת( שכתב‬ ‫פרק ג'(‪ ,‬ולכ‪ ‬לא חיבר האר"י ז"ל את האתרוג‬
‫'ואני זכיתי לפתור החלו‪ ‬בראיית התלמוד'‬ ‫עד שהריקאנטי עוררו על כ‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ,‬ומשנ"ב‬

‫)שהביא ראיה לכ‪ ‬מ‪ ‬התלמוד(‪.‬‬ ‫)ס"ק מ"ח(‪.‬‬

‫קפו‪ .‬שו"ע‪ ,‬כי צרי‪ ‬לקיחה תמה‪ ,‬וכול‪ ‬מצוה‬ ‫קפה‪ .‬כ‪ ‬הביא בבית יוס‪ ‬בש‪ ‬ה"ר מנח‪‬‬
‫אחת ה‪.‬‬ ‫מרקנ"ט )רקנט"י פרשת אמור ד"ה ולקחת‪(‬‬
‫'צרי‪ ‬לסמו‪ ‬האתרוג ע‪ ‬שאר המיני‪ ‬שלא‬
‫קפז‪ .‬שו"ע‪ ,‬וצרי‪ ‬ליזהר שלא יכוי‪ ‬אז לש‪‬‬ ‫להפרידה מ‪ ‬הבני‪ ,‬וסוד זה נגלה אלי בחלו‪‬‬
‫מצוה כי אז יעבור על 'בל תגרע'‪ ,‬כ‪ ‬כתב‬ ‫ליל יו‪ ‬טוב הראשו‪ ‬של חג הסוכות בהתאכס‪‬‬
‫הט"ז )ס"ק י"ז(‪ ,‬וכ‪ ‬הוא מפורש בספרי )ראה‬ ‫אצלי חסיד אחד אשכנזי שמו הרב ר' יצחק )הלא‬
‫פסיקתא פ"ב( והביאו בביאור הלכה )ד"ה אבל(‪ .‬אבל‬ ‫הוא רבינו האריז"ל(‪ ,‬ראיתי בחלו‪ ‬שהיה כותב‬
‫א‪ ‬כבר נטל‪ ‬כול‪ ‬ואחר כ‪ ‬רוצה ליטל‪ ‬בידו‬ ‫הש‪ ‬ביו"ד ה"א והיה מרחיק הה"א אחרונה מ‪‬‬
‫משו‪ ‬חיבוב מצוה אי‪ ‬צרי‪ ‬לכוי‪ ‬שלא לצאת‬