Page 314 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 314 - 10-Back 21-06-16‬‬ ‫שכ‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫סעיף יג‬

‫לקיחת מין אחר במקום החסר‬

‫ליקח מי‪ ‬אחר במקו‪ ‬החסר‬

‫סד‪ .‬א‪ ‬חסר אחד מהמיני‪ ‬לא יקח מי‪ ‬אחר במקומו‪ ,‬כי יש לחשוש שיטעו‬
‫בזה ויקחו כ‪ ‬ג‪ ‬בשאר שני‪‬רב‪.‬‬

‫וכ‪ ‬לא יקח אתרוג המורכב כשאי‪ ‬מצויי‪ ‬אתרוגי‪ ‬שאינ‪ ‬מורכבי‪ ,‬כמו‬
‫שנתבאר לעיל בסימ‪ ‬תרמ"ח )אות קכ"ד(‪.‬‬

‫סעיף יד ‪ -‬טו‬

‫איסור בל תוסיף‬

‫הוספה על המיני‪‬‬

‫סה‪ .‬לא יוסי‪ ‬מי‪ ‬אחר על הארבע מיני‪ ,‬משו‪ ‬בל תוסי‪‬רג‪ ,‬ואפילו שאינו‬
‫אוגדו יחד באגודה‪ ,‬ואפילו שאינו מכוי‪ ‬לצאת בו ידי מצות לולברד‪.‬‬

‫ומכל מקו‪ ‬יכול לכתחילה לאגד את הלולב אפילו בדבר שאינו ממי‪ ‬ארבע‬
‫מיני‪ ,‬כגו‪ ‬בחוט של זהב או בעלה של איל‪ ‬אחר‪ ,‬כי הדבר שאוגד בו אינו‬
‫עומד דר‪ ‬גדילתו שהרי הוא שוכב ואי‪ ‬שיי‪ ‬כלל לצאת בו באופ‪ ‬זה‪ ,‬וג‪‬‬

‫שמוכח שאינו עושה למצוה אלא לנוי בעלמארה‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫רג‪ .‬שו"ע‪.‬‬ ‫נ"ו(‪ ,‬ועיי‪ ‬בשעה"צ )אות ע"ה( דאפשר שג‪‬‬
‫המג"א מודה בזה שצרי‪ ‬לבר‪ ‬שוב‪.‬‬
‫רד‪ .‬עיי‪ ‬בבית יוס‪ ‬שנחלקו בזה הראשוני‪,‬‬
‫ובביאור הלכה )ד"ה משו‪ (‬העלה שאפילו‬ ‫רב‪ .‬כ‪ ‬הוא בגמרא )ד‪ ‬ל"א ע"א(‪ ,‬וא‪ ‬שנתבאר‬
‫להפוסקי‪ ‬שאי‪ ‬בזה משו‪ ‬בל תוסי‪ ‬אסור‬ ‫לעיל שא‪ ‬חסר אחד מהמיני‪ ‬יקח את‬
‫מדרבנ‪ ‬לכולי עלמא לעשות כ‪ ‬לכתחילה‪ ,‬כי‬ ‫מה שיש בידו בלא ברכה לזכר בעלמא‪ ,‬אי‪‬‬
‫הוא נראה כמוסי‪ ,‬כ‪ ‬הוא בתוס' )סנהדרי‪ ‬ד‪‬‬ ‫לחשוש בה‪ ‬שמא יטעו ויקחו רק שלשה מיני‪,‬‬
‫דהרי דבר זה מפורש בתורה שצרי‪ ‬ליקח‬
‫פ"ח ע"ב ד"ה אי(‪.‬‬ ‫ארבעה מיני‪ ,‬אבל א‪ ‬יקח מי‪ ‬אחר יש לחוש‬

‫רה‪ .‬ביאור הלכה ש‪.‬‬ ‫שיטעו בקבלה‪.‬‬