Page 317 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 317 - 10-Front 21-06-16‬‬

‫סימן תרנב‬

‫זמן נטילת לולב‬

‫במשנה )דף ל"ח ע"א( 'מי שבא בדרך ולא היה בידו לולב ליטול‪ ,‬לכשיכנס‬
‫לביתו יטול על שלחנו‪ ,‬לא נטל שחרית יטול בין הערביים‪ ,‬שכל היום‬

‫כשר ללולב'א‪.‬‬

‫ובגמרא )מגילה דף כ' ע"ב( 'כל היום כשר לנטילת לולב‪ ,‬זה הכלל כל‬
‫דבר שמצותו ביום כשר כל היום'‪ ,‬והוא נלמד מהפסוק )ויקרא כ"ג‪ ,‬מ'(‬

‫'ולקחתם לכם ביום הראשון' שמצותה ביום דוקא ולא בלילה'‪.‬‬

‫ויש בזה כמה חילוקי הלכות מאימתי כבר יכול ליטול‪ ,‬ומהו המצוה מן‬
‫המובחר‪ ,‬ומנהג המדקדק במעשיו ואנשי ירושלים‪ ,‬ודיני האכילה קודם‬

‫הנטילה‪ ,‬ויתבאר בע"ה‪.‬‬

‫סעיף א‬

‫זמני הנטילה‬

‫זמ‪ ‬הנטילה‬

‫א‪ .‬מצות לולב הוא ביו‪ ‬דוקא ולא בלילהב‪ ,‬תחילת זמנה לכתחילה הוא משעת‬
‫הנ‪ ‬החמהג‪ ,‬וא‪ ‬כבר נטל מעלות השחר יצאד‪ ,‬וא‪ ‬לא נטל בשחרית יטול‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫אזלת יד‪ ,‬והב‪ ,'‬עכ"ל‪ ,‬ומזה נראה כמה כונה‬ ‫א‪ .‬עיי‪ ‬בפרי מגדי‪) ‬סימ‪ ‬תרנ"א א"א ס"ק כ"ח(‬
‫צרי‪ ‬לנטילת לולב‪.‬‬ ‫שהביא רמז למשנה זו‪ ,‬וזה לשונו‪' ,‬מי שבא‬
‫'בדר‪ '‬התורה‪ ,‬ולא היה בידו ‪ ‬בכוחו ליטול‬
‫ב‪ .‬גמ' מגילה‪ ,‬הובא לעיל בפתיחה‪.‬‬ ‫לולב )קדשנו במצותיו משו‪ ‬נטילת משא לו לב כבד‬
‫מאוד(‪ ,‬כשיכנס לביתו ‪ ‬על דר‪ ‬ליחרב בית‪‬‬
‫ג‪ .‬מעיקר הדי‪ ‬תחילת זמנה הוא מעלות השחר‪,‬‬ ‫)במועד קט‪ ‬ד‪ ‬ט' ע"ב( יטול שלו‪ ,‬על ש‪ ‬רחמנא‬
‫אלא שלעני‪ ‬מעשה מבואר בגמ' מגילה )ד‪‬‬ ‫ליבא בעי‪ ,‬הגו‪ ‬בקבר והנפש בג‪ ‬עד‪ ‬אי‪ ‬חלק‬
‫כ' ע"א( שימתי‪ ‬עד הנ‪ ‬החמה‪ ,‬והטע‪ ‬כתב רש"י‬ ‫במצות )שנעשו בלא כונה(‪ ,‬אבל תורה בלא כונה‬
‫)ד"ה כול‪ (‬דכיו‪ ‬שאי‪ ‬הכל בקיאי‪ ‬בעלות השחר‬ ‫יש שכר עול‪ ‬הבא‪ ,‬יטול בי‪ ‬ערבי‪ ,‬כי יראה‬
‫מתי הוא‪ ,‬לכ‪ ‬צריכי‪ ‬להמתי‪ ‬עד שתנ‪ ‬החמה‪,‬‬