Page 320 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 320

‫‪Pg: 320 - 10-Front 21-06-16‬‬                    ‫שכו‬

‫זמ‪ ‬נטילת לולב |‬

                ‫סימ‪ ‬תרנב‬

                                                                          ‫ברכה על הנטילה בשעת הלל‬

              ‫ה‪ .‬עיקר מצות ארבע מיני‪ ‬הוא ליטלו בשעת הלליג‪ ,‬כדי לנענע ב'הודו'‬
               ‫וב'הושיעה נא'‪ ,‬ולכ‪ ‬מברכי‪ ‬קוד‪ ‬הלל על הנטילה ונוטלי‪ ‬ומנענעי‪,‬‬

                                                                ‫ואחר כ‪ ‬אומרי‪ ‬הלל ומנענעי‪.‬‬

‫‪10‬‬

               ‫והרבה נוהגי‪ ‬להשכי‪ ‬בבוקר ולבר‪ ‬על הלולב בסוכהיד קוד‪ ‬התפילה‪ ,‬ואחר‬
                                                        ‫כ‪ ‬עושי‪ ‬שאר הנענועי‪ ‬בית הכנסתטו‪.‬‬

                                                               ‫הפסק בי‪ ‬הנטילה להלל‬

‫ו‪ .‬יש שהחמירו על עצמ‪ ‬שלא להפסיק בדיבור בי‪ ‬הברכה על הנטילה‪,‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫טו‪ .‬כ‪ ‬כתב השל"ה )מסכת סוכה נר מצוה ד"ה כתוב(‬      ‫כשהאיר היו‪ ‬יצא ידי חובתו‪ ,‬ופתח אדמו"ר‬
‫בש‪ ‬האר"י )פרי ע‪ ‬חיי‪ ‬שער הלולב פרק ג'‬            ‫הגאו‪ ‬חת"ס ז"ל פיו בקול גדול ואמר‪ ,‬א‪‬‬
‫ד"ה עני‪ ‬נטילת(‪ ,‬והובא במג"א )ס"ק ג'‪ ,‬וסימ‪ ‬תרנ"א‬  ‫להרחיב גבולי תורה דיבר מחותני‪ ,‬כמה נאה‬
‫ס"ק י"ז(‪ ,‬ובמשנ"ב )ס"ק ד'‪ ,‬וש‪ ‬ס"ק ל"ד( שכ‪‬‬        ‫וכמה יאה שמעתתא זו‪ ,‬וא‪ ‬לדינא‪ ,‬אני חולק‪,‬‬
‫נוהגי‪ ‬קצת מהמהדרי‪ .‬עיי‪ ‬שעה"צ )ש‪ ‬אות‬            ‫והשיב הגאו‪ ‬ר"ב ז"ל אני אומר לדינא‪ ,‬ופלפל‬
‫מ"ג( שכתב הטע‪ ‬כדי שמיד שק‪ ‬מ‪ ‬שנתו‬                ‫עמו ולא הודה לו‪ ,‬ולא השוו עצמ‪ ‬בדי‪ ,'‬עיי‪‬‬
‫תכ‪ ‬יקיי‪ ‬מצות נטילת לולב‪ ,‬וזה אינו מדברי‬
‫האר"י‪ ,‬כי בפרי ע‪ ‬חיי‪ ‬כתב 'ויותר טוב לבר‪‬‬                              ‫עוד ש‪ ‬שהרחיב בדי‪ ‬זה‪.‬‬
‫אחר העמידה קוד‪ ‬הלל בסוכה‪ ,‬אלא מפני‬
‫הרואי‪) ‬שהוא מחזי כיוהרא שהוא הול‪ ‬לסוכה לבר‪‬‬      ‫יב‪ .‬בשו"ת בני‪ ‬שלמה )או"ח סימ‪ ‬מ"ח( הביא את‬
‫ש‪ (‬תעשה כנ"ל'‪ ,‬ונראה שאי‪ ‬הטע‪ ‬משו‪‬‬               ‫דברי הבכורי יעקב ומפקפק בזה‪ ,‬ובשו"ת‬
‫ההקדמה‪ ,‬וג‪ ‬נוהגי‪ ‬לעשות הכנה ולטבול‬               ‫משיב דבר )חלק א' סימ‪ ‬מ'( כתב שא‪ ‬היה‬
‫במקוה קוד‪ ‬קיו‪ ‬המצוה‪ ,‬וממילא כבר יצא‬              ‫מעשה אחיזה הרי הוא נטילה גמורה‪ ,‬אלא שא‪‬‬
‫מהסוכה‪ ,‬אבל בודאי צרי‪ ‬להקדי‪ ‬את עצמו‬              ‫היה היד מעשה כלי בעלמא ולא אחזו אז אינו‬
‫שיהיה סמו‪ ‬לקומו משנתו ושלא להשהות‬                 ‫נחשב ללקיחה‪ ,‬וכ‪ ‬הדי‪ ‬כא‪ ‬שא‪ ‬אחזו בידו‬
‫המצוה‪ ,‬וכ‪ ‬נוהגי‪ ‬להשכי‪ ‬ולבר‪ ‬בסוכה‬               ‫קוד‪ ‬עלות השחר הרי הוא נחשב ללקיחה‪ ,‬עיי‪‬‬
‫בבוקר מיד אחר הנ‪ ‬החמה‪ ,‬ועיי‪ ‬בשו"ת אגרות‬          ‫ש‪ ,‬וכ‪ ‬העלה בחזו‪ ‬איש )סימ‪ ‬קמ"ט אות ב'(‬
‫משה )או"ח חלק ד' סימ‪ ‬צ"ט( שמפקפק על‬               ‫שלעני‪ ‬ארבע מיני‪ ‬אחיזה נחשב ללקיחה‪ .‬וכיו‪‬‬
‫הנטילה קוד‪ ‬התפילה‪ ,‬דהרי קיי"ל תדיר‬
‫ושאינו תדיר תדיר קוד‪ ,‬התפילה קודמת‪ ,‬אבל‬                  ‫שאי‪ ‬הדבר מצוי לכ‪ ‬לא הארכתי בזה‪.‬‬
‫כבר נתבאר דברי הפוסקי‪ ‬שיש לנהוג כ‪ ,‬וג‪‬‬
‫הוא עצמו כתב שהרבה מדקדקי‪ ‬נוהגי‪ ‬לבר‪‬‬                                                  ‫יג‪ .‬שו"ע‪.‬‬
‫קוד‪ ‬התפילה‪ ,‬אלא שתמה עליה‪ ,‬וכ‪ ‬היה‬
‫נוהג מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל ליטול‬           ‫יד‪ .‬ויטול בסוכה דוקא כי יש בזה סוד גדול‪ ,‬כ‪‬‬
‫בסוכת ביתו קוד‪ ‬התפילה אפילו שהיה מזומ‪‬‬            ‫כתב ביסוד ושורש העבודה )שער י"א פרק י"ד(‬
                                                   ‫בש‪ ‬האר"י‪ ,‬ויזהר שלא יגע הלולב בדפנות‬
                        ‫לו סוכה בבית הכנסת‪.‬‬        ‫הסוכה‪ ,‬כ‪ ‬כתב בבכורי יעקב )סימ‪ ‬תרנ"א ס"ק‬
                                                   ‫ל"ו( בש‪ ‬האר"י וטעמו על פי נסתר‪ ,‬והוא עצמו‬
                                                   ‫כתב שמ‪ ‬הדי‪ ‬יש ליזהר בזה דבקל יקטו‪‬‬

                                                                         ‫ראשו או תחלק התיומת‪.‬‬
   315   316   317   318   319   320   321   322   323   324   325