Page 311 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK

‫‪Pg: 311 - 10-Back 21-06-16‬‬

‫סעי‪ ‬יב | א‪ ‬המיני‪ ‬מעכבי‪ ‬זה את זה שיז‬

‫סימ‪ ‬תרנא‬

‫ולכ‪ ‬בעיר שחסר אחד מהמיני‪ ‬ואי אפשר להשיגו בכל העיירות הסביבות‪ ,‬יטלו‬
‫את השלשה מיני‪ ‬הנמצאי‪ ‬בלא ברכה‪ ,‬לזכר בעלמא‪ ,‬וכ‪ ‬בשעת הלל יטלו‬
‫כל יחיד ויחיד את השלשה מיני‪ ,‬וינענעו סדר הנענועי‪ ‬כמו בארבע מיני‪‬קפח‪,‬‬

‫בי‪ ‬ביו‪ ‬ראשו‪ ‬ובי‪ ‬בשאר ימי‪‬קפט‪.‬‬

‫במקו‪ ‬שחסר מי‪ ‬אחד א‪ ‬יקנה שאר המיני‪‬‬

‫ס‪ .‬יש להסתפק במקו‪ ‬שחסר אתרוג ואינו נמצא בכל העיירות הסביבות‪ ,‬א‪‬‬
‫צרי‪ ‬לקנות שאר המיני‪ ‬שמא יבוא אתרוג על פי נס ויוכלו לקיי‪ ‬המצוה‬
‫כתיקונה‪ ,‬ולכאורה א‪ ‬אינו שכיח שיבוא אי‪ ‬צרי‪ ‬לקנותקצ‪ ,‬אלא א‪ ‬רוצה‬

‫ליטל‪ ‬לזכר בעלמא‪ ,‬כמו שנתבאר באות הקוד‪.‬‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫אלא הש"‪ ,‬כי מה שפסק השו"ע ליטלו לזכר‬ ‫ידי מצוה‪ ,‬כי אחר שכבר קיי‪ ‬המצוה אי‪ ‬שיי‪‬‬
‫בעלמא הוא רק דעת יחיד שהוא הרא"ש‪ ,‬וג‪‬‬ ‫בל תוסי‪ ‬ובל תגרע‪ ,‬כ‪ ‬הסכימו כל האחרוני‪,‬‬
‫מחמת כמה חששות שמנה ש‪ ,‬ובביאור דברי‬ ‫אליה רבה )ס"ק ל"ח(‪ ,‬חמד משה )ס"ק ה'(‪ ,‬נהר‬
‫שו"ע כתב )בהערה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬שהרחיב בעני‪ ‬פסקי השו"ע‬ ‫שלו‪) ‬ס"ק ה'(‪ ,‬מטה יהודה )ס"ק י'(‪ ,‬וחולקי‪ ‬על‬
‫א‪ ‬מחויבי‪ ‬לקיי‪ ‬כמותו( שכונתו שמי שרוצה‬ ‫הט"ז )ש‪ (‬שכתב שג‪ ‬כאשר לוקח‪ ‬לחיבוב‬
‫ליטל‪ ‬לזכר בעלמא יכול ליטל‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬שכתב‬ ‫המצוה אחר הקיו‪ ‬יש ליזהר שלא להוסי‪‬‬
‫שבעוד כמה עיירות באותו זמ‪ ‬נהגו כהכרעה זו‪.‬‬
‫ושלא לגרוע‪ ,‬עיי‪ ‬ביאור הלכה )ד"ה אבל(‪.‬‬
‫קפט‪ .‬רמ"א‪.‬‬
‫קפח‪ .‬בט"ז )ס"ק ט"ו( הביא בש‪ ‬מהרש"ל‬
‫קצ‪ .‬עיי‪ ‬בספר ע‪ ‬השדה )סימ‪ ‬תרס"ד אות ג'(‬ ‫בתשובה )סימ‪ ‬ח'( שכתב שרק השליח‬
‫שכתב שפשוט לו בהשני‪ ‬שלא היה נמצא‬ ‫ציבור ינענע כדינו בשעת הלל‪ ,‬אבל לא בשעת‬
‫אצל‪ ‬אתרוג בערב סוכות בכל העירות הסמוכות‪,‬‬ ‫הברכה‪ ,‬וכ‪ ‬כל יחיד ויחיד אי‪ ‬צרי‪ ‬לנענע‬
‫שאי‪ ‬מצוה אפילו לחסיד לקנות שאר הג' מיני‪‬‬ ‫בשעת הברכה וג‪ ‬שלא יטלו בשעת הלל‪ ,‬כי‬
‫על סמ‪ ‬שמא יבוא אתרוג על פי נס‪ ,‬ואפילו למה‬ ‫יש לחוש שיבואו ליטול ג‪ ‬בשנה אחרת ולבר‪,‬‬
‫שכתב בשו"ת בני‪ ‬שלמה )סימ‪ ‬מ"ח ד"ה ולכ‪(‬‬ ‫וכ‪ ‬הביא המג"א )ס"ק כ"ג(‪ ,‬אבל באליה רבה‬
‫שבשנה שחל יו‪ ‬ראשו‪ ‬בשבת מחויב לקנות‬ ‫)ס"ק ל"ג( חולק על זה וסובר שג‪ ‬הציבור יטלו‬
‫ארבע מיני‪ ‬בערב שבת‪ ,‬דשמא יבנה המקדש‬ ‫וינענעו כמו השליח ציבור‪ ,‬כי יכול לצאת מזה‬
‫פתאו‪ ‬ויתחייב לטל‪ ‬בשבת‪ ,‬כי יש לחלק בי‪‬‬ ‫תקלה שבשנה אחרת לא יטלו כלל ויסמכו על‬
‫ש‪ ,‬כי לעני‪ ‬בני‪ ‬בית המקדש ברור לנו שיבנה‬ ‫השליח ציבור‪ ,‬וכ‪ ‬נראה דעת השו"ע שלא חילק‬
‫ביו‪ ‬מ‪ ‬הימי‪ ‬במהרה בימינו‪ ,‬אלא שאי‪ ‬ידוע‬ ‫בי‪ ‬השליח ציבור ליחיד‪ ,‬כ‪ ‬כתב בפרי מגדי‪‬‬
‫איזה יו‪ ‬יבנה‪ ,‬לכ‪ ‬צרי‪ ‬לחוש שמא יבנה היו‪‬‬ ‫)א"א ס"ק כ"ג(‪ ,‬וכ‪ ‬משמע בביאור הגר"א )אות‬
‫וצרי‪ ‬להכי‪ ‬את עצמו לדבר מצוה‪ ,‬וג‪ ‬א‪ ‬לא‬
‫יבנה ח"ו עכשיו‪ ,‬לא יפסיד ממונו‪ ,‬כי צרי‪ ‬לקיי‪‬‬ ‫ל"ד(‪ ,‬וכ‪ ‬הסיק משנ"ב )ס"ק נ"א(‪.‬‬
‫מצוה דרבנ‪ ‬בשאר ימי‪ ,‬אבל כא‪ ‬מי גילה לו‬
‫שיבוא אתרוג‪ ,‬ועיי‪ ‬ש‪ ‬שהארי‪ ‬להראות שאי‪‬‬ ‫אמנ‪ ‬בספר ע‪ ‬השדה )כא‪ (‬העתיק קונטרס‬
‫מצוה בקני‪ ‬המיני‪ ‬בלבד‪ ,‬אלא בנטילה‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪.‬‬ ‫של‪ ‬שחיבר בעת המלחמה בשנת תרע"ז לפ"ק‬
‫שלא היה אתרוג בכל הסביבה‪ ,‬והעמיק הרבה‬
‫בכל עני‪ ‬זה והעלה שלא יקחו לזכר בעלמא‬