Page 308 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 308

‫‪Pg: 308 - 10-Front 21-06-16‬‬                    ‫שיד‬

‫נטילת לולב וברכתו |‬

                ‫סימ‪ ‬תרנא‬

                                                              ‫צד הפני‪ ‬בעת הנענועי‪‬‬

‫נו‪ .‬יש נוהגי‪‬קעז לעמוד בעת הנענועי‪ ‬כאשר פניו למזרח ולהטות את הלולב‬
‫לכל הצדדי‪ ‬שמנענע ש‪ ,‬ויש שנוהגי‪‬קעח ג‪ ‬לסובב את עצמו לאותו צד‬

                                       ‫שהוא מנענע אז‪ ,‬וכל אחד יעשה כמנהגו‪.‬‬

                                                                  ‫טעה בצדדי הנענועי‪‬‬

‫נז‪ .‬כל הנענועי‪ ‬אינ‪ ‬מעכבי‪ ,‬ובאיזה צד שינענע יצא בדיעבדקעט‪ ,‬וא‪ ‬טעה‬

‫מי‪ ‬חיי‪‬‬

‫בדברי הרמ"א )סעי‪ ‬ט'( שכתב 'ומטי‪ ‬ראש‬              ‫שה‪ ‬מתפללי‪ ‬לצד מערב נוטה לצפו‪ ‬שהוא‬
‫הלולב'‪ ,‬וכ‪ ‬כתב לדייק במאמר מרדכי )ס"ק י"ג(‪.‬‬       ‫כנגד ירושלי‪ ‬עיה"ק‪ ,‬וארו‪ ‬הקודש קבוע לצד‬
                                                   ‫ההוא‪ ,‬שצרי‪ ‬לנענע לצד רוחות העול‪ ‬ולא לפי‬
‫קעח‪ .‬על פי האר"י המנהג לסובב עצמו להצד‬             ‫הצד שבבית הכנסת‪ ,‬וכ‪ ‬בצפת וטבריה‬
‫שבו הוא מנענע‪ ,‬כ‪ ‬הוא בבכורי יעקב‬                  ‫שמתפללי‪ ‬לדרו‪ ,‬צריכי‪ ‬לנענע לצד רוחות‬
‫)ס"ק ל"ו(‪ ,‬כי צרי‪ ‬להביא את הלולב כנגד החזה‬        ‫העול‪ ,‬אמנ‪ ‬אלו הנוהגי‪ ‬כמנהג אשכנז‪,‬‬
‫וזה לא יוכל לעשות א‪ ‬לא יסובב עצמו לצד‬             ‫ינענעו לצד פניה‪ ‬שהוא לצד הארו‪ ‬קודש ולא‬
‫שהוא מנענע ש‪ ,‬ועיי‪ ‬שעה"צ )אות מ"ט(‪ ,‬וכ‪‬‬          ‫לצד שהוא מזרח דוקא‪ ,‬כי לפי טעמ‪ ‬אי‪ ‬עני‪‬‬
‫כתב בכ‪ ‬החיי‪) ‬ס"ק צ"ו( שכ‪ ‬משמע מדברי‬             ‫במזרח דוקא‪ ,‬עיי‪ ‬ש‪ ‬שהוכיח כ‪ ‬משו"ת זק‪‬‬
‫האר"י‪ ,‬וכ‪ ‬הוא מנהג חסידי בית אל יכב"‪‬‬             ‫אהר‪) ‬סו‪ ‬סימ‪ ‬כ"ב(‪ ,‬וכ‪ ‬ביפה ללב )כא‪ ‬אות י'(‪,‬‬
‫ההולכי‪ ‬על פי דברי האר"י ז"ל‪ .‬וכ‪ ‬ראיתי‬            ‫וכ‪ ‬נראה כא‪ ‬מדברי הפוסקי‪ ‬שכתבו הטע‪‬‬
‫את מוח"ז הגאו‪ ‬בעל שבט הלוי זצ"ל שהיה‬              ‫בזה כי בכל פינות שאתה פונה צרי‪ ‬לפנות‬
‫מנענע לפי מנהג האר"י ז"ל‪ ,‬וסבב עצמו לכל‬            ‫לימי‪ ,‬נראה שאינו תלוי לפי רוחות העול‪ ‬אלא‬
‫הצדדי‪ ,‬מלבד לצד מערב לא היה מחזיר פניו‬            ‫לפי מקו‪ ‬עמידת האד‪ .‬אבל שמעתי ממורי‬
‫לאחוריו‪ ,‬אלא מנענע מעל כתיפו‪) ,‬אולי הטע‪‬‬           ‫הגר"ש קאה‪ ‬שליט"א ‪ ‬גאב"ד מעלברא‪ ‬שאי‪‬‬
                                                   ‫המנהג ש‪ ‬כ‪ ,‬אלא שמנענעי‪ ‬לפי הסדר‬
‫שלא סבב את עצמו לצד מערב שחשש למה שכתב‬             ‫המקו‪ ‬שעומדי‪ ‬בבית הכנסת‪ ,‬היינו כנגד‬

‫הלבוש סעי‪ ‬י"א שאי‪ ‬לסיי‪ ‬הנענועי‪ ‬במערב כי הוא‬         ‫הארו‪ ‬הקודש הוא מזרח וכ‪ ‬כל הרוחות‪.‬‬

‫מדת הדי‪ ,‬עיי‪ ‬בתוס' יו"ט פרק ג' משנה ט'‪ ,‬וג‪ ‬בע‪‬‬  ‫מי שאינו יודע לכוו‪ ‬הרוחות‪ ,‬מי שהוא‬
                                                   ‫בספינה או במקו‪ ‬שאינו יודע לכוי‪ ‬הרוחות‪,‬‬
‫השדה ס"ק ל"ה תמה על מנהג האר"י שמסיימי‪ ‬במערב‪,‬‬     ‫אפילו א‪ ‬הוא מבני ספרד שמנענעי‪ ‬לפי מנהג‬
                                                   ‫האר"י מכל מקו‪ ‬במקו‪ ‬כזה טוב שינענע כפי‬
‫וכתב ליישב שכיו‪ ‬שמסיימי‪ ‬הנענוע במקומו אינו נחשב‬  ‫מנהג השו"ע‪ ,‬כי אז יצא לפי שיטת השו"ע ושאר‬
                                                   ‫פוסקי‪ ,‬אבל א‪ ‬יעשה כמנהג האר"י ולא יכוי‪‬‬
‫לסיו‪ ‬במערב‪ ,‬ואולי מפני כ‪ ‬טוב שלא לסובב הפני‪‬‬     ‫נכו‪ ‬את הרוחות אי‪ ‬בידו לא כדעה זו ולא‬

‫לצד מערב כדי שיהיה הסיו‪ ‬במקומו שהוא נוטה למזרח‪,‬‬                     ‫כדיעה זו‪ ,‬בצל החכמה )ש‪.(‬‬

‫וכ‪ ‬נראה בע‪ ‬השדה ס"ק ט' שכ‪ ‬יש לנענע לצד מערב‪,‬‬    ‫קעז‪ .‬כ‪ ‬כתב במשנ"ב )ס"ק ל"ז( שכ‪ ‬נהג‬
                                                   ‫מהרי"ל )סדר תפילות חג הסוכות(‪ ,‬וכ‪ ‬מדויק‬
‫עיי‪ ‬מחזור דברי יואל אות צ"ב שהרה"ק מסאטמאר זי"ע‬

‫היה הופ‪ ‬את פניו וכל גופו לאותו צד שנענע הלולב‪,‬‬

                                ‫חו‪ ‬מלצד מערב(‪.‬‬

‫קעט‪ .‬רמ"א‪ ,‬ובלבוש )סעי‪ ‬י"א( כתב שבאיזה‬
‫דר‪ ‬שינענע יוצא אפילו לכתחילה‪ ,‬אבל‬
‫אינו חולק על הרמ"א שכתב שיוצא בדיעבד‪ ,‬כי‬
   303   304   305   306   307   308   309   310   311   312   313