Page 303 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 303
Pg: 303 - 10-Back 21-06-16
סעי ח | המקומות שצרי לנענע שט
סימ תרנא
קיבל לולב באמצע הלל
מח .מי שלא היה לו לולב בהתחלת הלל ,ובאמצע הלל הביאו לו לולב ,יכול
לבר עליו בי הפרקי ,דהיינו בי מזמור למזמורקנד.
מי שאי לו לולב בשעת הלל
מט .יש מי שאומר שמי שאי לו אתרוג בזמ שהציבור אומרי הלל ,יאמר הלל
ע הקהל ,ואחר כ יבר על האתרוג ,ואל יאמר הלל יחידי אחר כ אפילו
ע האתרוגקנה.
אבל א כל הקהל אי לה לולב ,וצריכי להביא לה אחר גמר התפילה בבית
הכנסת אחר ,ימתינו על הבאת הלולב ואז יאמרו הלל בציבורקנו ,ויש שהיה מורה
שיאמרו הלל אחר תפילת מוס ,כי על ידי ההמתנה באו לכמה מכשולותקנז,
ובזמנינו שבחסדי השי"ת האתרוג מצוי ,אי שכיח כל אלו ההלכות.
מי חיי
מ"ב( על הגאו בעל ה'חפ חיי 'זי"ע שבעת הכונות בשעת קריאת שמע ,לא היה מארי
שלא היה אתרוג מצוי בעיר לא נענע בשעת הרבה בתיבה ,כי השי"ת נת לו לב רחב ממה
הלל בציבור כדי שלא לגרו חלישות הדעת שעתיד הקב"ה לית לעתיד לבוא ,שבאמירת
לאות שלא השיגו האתרוג ,ולכאורה מדוע לא תיבה אחת בלא אריכות היה יכול לכוי את
אמר הלל ביחיד בביתו ע הלולב והיה יכול כל הכונות ,ולכ לא היה מכוי את הכונות
ג לקיי הנענועי ,וג שלא לגרו חלישות מתו סידור אשר לפניו ,וכ זכה תלמידו
הדעת להרואי ,נראה מזה ,שעדי לומר הלל מוהרח"ו ז"ל ,כי היה לו זכירה נפלאה אחר
ע הציבור אפילו בלא לולב ,מאשר לומר אחר שהשקה אותו רבינו האר"י ז"ל מ בארה של
כ ביחיד ע לולב. מרי ,עיי ש.
קנו .כי מה שנתבאר שיחיד שאי לו ארבע קנד .חיי אד) כלל קמ"ח סעי י"ב( ,ומשנ"ב )ס"ק
מיני יאמר הלל ע הציבור ,היינו טעמא מ"א( ,ועיי ע השדה )סו ס"ק מ"א( שכ
כיו שיפסיד הלל ע הציבור ,אבל א כל עשה למעשה כשבאו אליו המיני באמצע הלל,
הציבור אי לה האתרוג בודאי יקיימו את שביר אחר פרק א' ,כמו שמפסיקי מפני
היראה והכבוד ,הכי נמי הוא לכבוד הברכה כדי
שניה. שיוכל נענע בהודו ובאנא .ועיי לעיל )הערה קי"ג(
בש בשו"ת י ש מח לב )למו"ז הג"ר משה שמעו
קנז .כ הביא בשדי חמד )כללי מערכת ל' כלל הלוי זצ"ל אב"ד פרויקירכע ,סימ ל'( שכ הורה
קמ"א אות י"א ד"ה ונדפס( בש קונטרס עובר
אורח )שנדפס בסו ספר ארחות חיי ספינקא( ,שכתב במעשה שהיה.
שמעודי צר לי על הנהוג שממתיני על
האתרוגי מבית מדרש אחד לבית מדרש אחר, קנה .כ הוא בלקט יושר )סימני לולב( ,וכ נראה
ונמש על ידי זה הרבה קלקולי) ,א .שהמני מהמעשה שהובא במועדי וזמני) חלק
הראשו גומרי התפילה קוד הנ החמה .ב .המני השני ב' סימ קי"ז הערה א' ,הובא לעיל סימ תרמ"ח הערה