Page 301 - MEIROVITZ-otzar arbaat -MEIROVITZ-BOOK
P. 301
Pg: 301 - 10-Front 21-06-16
סעי ח | המקומות שצרי לנענע שז
סימ תרנא
)היינו בלולב( ,ב'הודו לה' ,ו'אמרו הושיענו' ,היינו בהודו לה' ובאנא ה'
הושיעה נא.
ויש בזה כמה דיעות בראשונים ,ועל פי זה נתפשטו חילוקי מנהגים,
ויתבאר בע"ה בפנים.
נענוע בנטילה בשעת הברכה
מה .כשנוטל את הלולב אחר הברכה ,צרי לנענע את הלולבקמ ,על פי הדר
שיתבאר בסעי הבא.
נטילה בשעת ההלל
מו .ג בנטילה בשעת ההלל צרי לנענע את הלולב ,אלא שנחלקו הפוסקי
באיזה מקומות לנענע ויש בזה חילוקי מנהגיקמא ,ונחלק אות לפי המנהגי.
מנהג ספרד ,מנענעי בהודו לה' פע אחתקמב ,ובאנא ה' הושיעה נא בכל
פעקמג ,וכ כשאומר הודו לה' בסו ההלל ,ורוב העול נוהגי כמנהג האר"יקמד
שמנענע רק בהודו שאומר פע הראשוקמה .נמצא שמנענעי ארבע פעמי
בשעת ההלל.
מי חיי
בכל הודו שאומרי הציבור ,ויש נוהגי שג קמ .כ הוא בב"י בש התוס' )ד ל"ז ע"ב ד"ה
השליח ציבור מנענע ש אפילו שאינו אומר בהודו( ,והרא"ש )פרק ג' סימ כ"ו( ,והוא נלמד
ש הודו ,כי הוא נגרר אחר הציבור )תוס' ש.( ממה שאמרו במשנה )ד מ"ב ע"א( קט היודע
לנענע חייב בלולב ,משמע שמנענע בתחילת
קמב .הוא כדעת הר") ד י"ח ע"ב ד"ה בהודו( ,וכ הנטילה ,א על פי שאינו יודע לקרות את
הסיק בבית יוס ובשו"ע. ההלל ,וכ כתב הר") ד י"ח ע"ב ד"ה מתני'( ,וכתב
קמג .כי כיו שכופלו צרי לנענע ש פעמיי, שכ נהגו העול ,וכ פסק בשו"ע.
וכ כתב בב"י ובשו"ע.
קמא .וביאור עני זה ,במשנה אמרו והיכ
קמד .כ הוא בפרי ע חיי) שער הלולב פרק ג' ד"ה מנענעי בהודו לה' תחילה וסו,
והנה( ,ובשער הכונות )עני סוכות( ,וכ כתב ונחלקו בפירוש 'תחילה וסו ,'רש"י )ד"ה תחלה(
התניא בסידורו ,וכ כתב בכ החיי) ס"ק נ'( פירש הודו שבתחילת הפרק ,והודו שבסו
בש סידור הרש"ש ,ושכ הוא מנהג חסידי בית הפרק בסו ההלל ,ועל פי זה מנהג בני ספרד
לנענע רק בהודו הראשו והודו האחרו שבסו
אל יכב" ,וכ המנהג בכל תפוצות החסידי. ההלל .אבל יש מפרשי) בתוס' ד"ה בהודו ,שעכשיו
נהגו כ' (תחילה וסו 'פירושו בכל פע
קמה .וא שבשו"ע כתב לנענע ש בכל הודו שאומרי הציבור 'הודו' בתחילת המזמור ,וכ
שאומר ,כמו שמנענעי בכל אנא ה' בסו ההלל ,ועל פי זה מנהג בני אשכנז לנענע
הושיעה נא ,המנהג על פי האר"י שלא לנענע
רק פע אחת.
